שיתוף

ערב חג הפסח יחול השנה ביום שישי, ה-15 באפריל. במקומות עבודה שבהם עובדים ששה ימים בשבוע (כאשר יום עבודה רגיל הוא עד שמונה שעות וביום שישי עובדים מקסימום שבע שעות), יום העבודה בערב החג יהיה כמו בימי שישי, כלומר לא יותר משבע שעות עבודה.

עם זאת יש לציין, כי מקובל שיום העבודה בערב החג יסתיים לפחות שלוש שעות לפני כניסת החג.

בענפי המתכת, החשמל והאלקטרוניקה, יעבדו בערב פסח (בחג הראשון) חמש שעות, ויקבלו תשלום עבור יום עבודה מלא. בערב החג השני יעבדו בענפים אלה שבע שעות ויקבלו תשלום עבור יום עבודה מלא.

בענף המלונאות עובדים בערב פסח שש שעות, בתשלום של שמונה שעות.

חשוב להדגיש, כי עבודה בערב החג, בשעות שלאחר כניסת החג, נחשבת לעבודה בחג ומתוגמלת בהתאם לעבודה במהלך החג.

אשר לעובדים שמעוניינים לקחת חופשה בערב החג: ככלל יום חופשה בערב חג דינו כיום חופשה מלא. זאת ועוד, ערב חג הפסח וערב שביעי של פסח נחשבים לימי חופשה לבחירה.

כלומר, עובד רשאי לבחור באחד ממועדים אלה כיום חופשה בתשלום על חשבון ימי החופשה השנתית. למעסיק אסור לסרב לחופשה במועד זה.

כדי לממש זכות זו, על העובד להודיע על כך למעסיק לפחות 30 יום מראש. על המעסיק לאשר את בקשתו, בתנאי שהעובד טרם ניצל יותר מיום בחירה אחד מה-1 בינואר אותה שנה.

עובד שבחר באחד מערבי החג כיום חופשה לבחירה, ובנוסף ניצל יום בחירה נוסף במהלך השנה, יכול לבקש מהמעסיק לצאת לחופשה בערב החג השני.

עם זאת, במקרה כזה, בניגוד ליום חופשה לבחירה, המעסיק לא חייב להיעתר לבקשתו של העובד לצאת לחופשה במועד השני, אולם עליו לשקול אותה. אם המעסיק מחליט לסרב לבקשה, עליו לנמק את סירובו בטעמים הגיוניים וסבירים.

עובדים שייעדרו מהעבודה בשני ערבי החג יקבלו עבורם שכר רגיל, וממכסת ימי החופשה ינוכו להם שני ימי חופשה שנתית.

יש מקומות עבודה רבים שהינם סגורים בערב החג, ומקובל לנכות בהם רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית של העובדים בגין חופשתם בערב החג, אך לשלם להם שכר מלא עבור אותו יום.

אשר לעבודה במהלך החג: לעובד יהודי, ימי חג הם מועדי ישראל (שפסח הוא אחד מהם). לעובד שאינו יהודי, ימי חג הם מועדי ישראל, או חגי דתו, על פי בחירת העובד.

הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה החלות על המנוחה השבועית, חלות גם על החגים.

עובד רשאי לסרב לעבוד בחג (או בערב החג לאחר כניסת החג), פרט במקומות עבודה מסוימים. אבל אם הוא כן עובד בערב החג לאחר כניסת החג או במהלך החג עצמו, הוא זכאי לתוספת שכר עבור שעות עבודתו.

עובד שמקבל שכר שעתי או יומי ועבד בחג או בערב החג לאחר כניסת החג, זכאי לתשלום של 150% משכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג, וכן לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום שעות החג שבהן עבד – על פי מספר השעות והזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועסק.

על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, עובד שעתי או יומי שהועסק בחג למרות שלא רצה לעבוד, כלומר נכפה עליו לעבוד בחג,  זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג בסכום שמהווה לפחות 150% משכרו הרגיל.

בנוסף, זכאי עובד זה לדמי חגים בסכום השווה ל-100% משכרו (אבל רק אם מלכתחילה היה זכאי לדמי חגים). במילים אחרות, סך כל התגמול שעובד זה זכאי לו, עבור שעות עבודתו בחג יעמוד על 250 אחוזים משכרו הרגיל.

בנוסף על כך, יהיה עובד זה (שנכפה עליו לעבוד בחג) זכאי לשעות מנוחה – מנוחת פיצוי – במקום השעות שבהן עבד בחג.

בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי לפי צו ההרחבה הכללי לדמי חגים, דמי חגים ישולמו בנוסף לתמורת יום העבודה לעובד שעתי שנאלץ לעבוד בחג אף על פי שהעדיף שלא לעבוד (כלומר, מתוך כורח ולא מתוך בחירה).

נציין כאן, כי גם במצב בו העובד שובץ לעבודה על ידי המעסיק, והשיבוץ נעשה תוך התחשבות בבקשותיהם והעדפותיהם של העובדים, יש לראות בהעסקת עובד בחג ככורח לצורך הזכאות לדמי חגים, שכן המעסיק הוא זה שקובע את סידור העבודה ומסכים לו.

באילו מקרים העבודה בחג לא תחשב כעבודה שנעשתה מתוך כורח: במקרים בהם המעסיק יוכיח שמדובר בסידור עבודה שנעשה תוך קבלת בקשות העובדים כלשונם, ללא שיקול דעת של המעסיק (כלומר אם המעסיק לא התכוון להעסיק את העובד בחג אבל העובד ביקש לעבוד בחג), או שהבחירה לעבוד בחג היתה בחירה מוחלטת של העובד.

עוד נציין, כי הוראה זו לא חלה על עובדים בענף השמירה, משום שבהסכם הקיבוצי בענף השמירה יש הסדר ספציפי מפורש שעל פיו עובד שעבד בחג, זכאי לגמול עבודה בחג בשיעור של 50% תוספת לשכרו הרגיל בלבד, והוא אינו זכאי בנוסף לדמי חגים.

פרט חשוב שמעסיקים צריכים לזכור לפני שהם מאשרים לעובד לעבוד בחג: אם תהיה מחלוקת בין העובד למעסיק בנוגע לסוגייה זו של בקשתו של העובד לעבוד  בחג, למרות שהמעסיק לא ביקש ממנו לעבוד בחג, והמחלוקת תגיע לבית הדין לעבודה, הנטל להוכיח כי  העבודה בחג היתה מתוך רצון של העובד ולא מתוך כורח, מוטל על המעסיק.

במילים אחרות, המעסיק הוא זה שצריך להוכיח כי העובד הועסק מרצונו. אם הוא לא יצליח להוכיח זאת, העובד יחשב למי שעבד באותו יום מתוך כורח ולא מתוך בחירה.

 

סדנת ניהול זמן

אין תגובות

השאר תגובה