נשים מנהלות מגדילות את רווחי החברה

נשים מנהלות מגדילות את רווחי החברה

בסקר של מכון פיטרסון לכלכלה שבדק כ- 22,000 חברות ברחבי העולם נמצא, כי ככל שהיו יותר נשים בתפקידי הנהלה, כך גדלו רווחי החברה בהתאם

שיתוף
גיוס וקידום נשים

גיוס וקידום נשים

בארה"ב 40% מהנשים מחזיקות התואר מאסטר ו- 40% מהן בתפקידים ניהוליים. במדינות אחרות נשים מחזיקות בתואר הזה באופן שווה או אפילו עולה על גברים, וכן לוקחות חלק משמעותי בכוח האדם במקצועות החופשיים והטכניים. אם כך, מדוע נשים עדיין מתקשות ללבוש את "חליפת המנהל"?

בסקר של מכון פיטרסון לכלכלה שבדק כ- 22,000 חברות ברחבי העולם נמצא, כי בשנת 2014 אצל כמעט 60% מהחברות לא היו נשים, בין חברי מועצת ההנהלה, וקצת יותר ממחצית החברות לא כללו נשים בתפקידי ניהול. בפחות מ- 5% מהחברות שנסקרו, מנכ"ליות החברה היו נשים.
מה שמפתיע הוא, שבעת שנבדקו נתוני החברות הרווחיות בסקר, נמצא, כי ככל שנשים מלאו יותר תפקידים בכירים בחברות שנבדקו, כך אחוז רווחי החברות היה גבוה בהתאמה. מה שעוד הפתיע את מנתחי המחקר היה, שככל שיש מספר גדול יותר של נשים בתפקידים ניהוליים, ההשפעה על הרווחים גדולה יותר, מאשר השפעתה של אישה אחת בחברה המשמשת כמנכ"ל. כמו כן נמצא שהשפעתן של נשים אינה חיובית או שלילית על תפקודי המנהלים הגברים בחברות.

ההסבר של החוקרים לתופעות הללו בכך, שנשים בהנהלה יכולות לתרום הרבה ליצירתיות, למנטליות, ולכשרון המקדמים את החברה וכן כי אפליה מגדרית במקומות עבודה המעדיפים גברים בתפקידי ניהול, בסופו של דבר פוגעת בהצלחתן של חברות אלו. המחקר מדגיש את החשיבות והצורך בעידוד וקידום נשים לתפקידים ניהוליים בכירים. החל מחוגי מתמטיקה והכשרות טכניות המעודדים נשים, דקל מדיניות חופשות לידה ליברליות יותר ועד לטיפול מקיף יותר בנושא האפליה המגדרית במקומות העבודה.
בנורווגיה ובהולנד נמצא על פי הסקר, כי חברות מעודדות נשים לתפקידי הנהלה בכירים, וממש מתעקשים על גיוס נשים לתפקידים אלו, על מנת לתרום לפיתוח החברה.

ישראל מציירת תמונה עגומה

על פי דו"ח מבקר המדינה לשנת 2014, המאבק לשוויון מגדרי נמצא בעיצומו, וכיום עדיין אין ייצוג הולם של נשים בתפקידים בכירים בשירות הציבורי. הדו"ח מהווה הוכחה משמעותית לכך שעוד דרך ארוכה לפנינו.

חרף מחויבותה של מדינת ישראל מימי ראשיתה לשוויון מהותי בין המינים, ולמרות ההצלחות הרבות שנקצרו בתחום זה, ממצאי דוח זה מעלים כי לא ניתן לנוח על זרי הדפנה. ערכי השוויון בין המינים, עדיין לא הוטמעו במטען הגֶנטי של החברה הישראלית. לאפליה, גם אם היא סמויה מן העין, מתלווה תחושה קשה של השפלה הפוגעת באופן אנוש בכבוד האדם. בית המשפט הגבוה לצדק קבע בעניין זה כי "הפלייתה של אישה – באשר אישה היא – הינה אפליה גנרית, הפוצעת אנושות בכבוד האדם. 

עוד מדו"ח הביקורת עולה, כי בשירות הציבורי במדינת ישראל תקרת הזכוכית עדיין לא נופצה. לנוכח הנתונים והניתוחים המעמיקים המוצגים בדוח לגבי תת-הייצוג של נשים בתפקידים בכירים במשרדי ממשלה, בבתי חולים, בחברות ממשלתיות, בתאגידים סטטוטוריים, באוניברסיטאות ועוד מצטיירת תמונת מצב עגומה ביותר. ממצאי הדוח מלמדים כי הלכה למעשה השירות הציבורי במדינת ישראל והעומדים בראשו, שרובם ככולם גברים, נכשלו ביישום עקרון השוויון המהותי בין המינים, ובמבחן התוצאה – שהוא החשוב – יש אפליה מגדרית בשירות הציבורי במדינת ישראל.

למשל, אם אין מביאים בכלל חשבון את הדירוג המשפטי בשירות המדינה, אזי שיעורן של הנשים בעמדות הבכירות ביותר הוא רק %13; באיוש משרות מנכ"ל במשרדי הממשלה יש תת-ייצוג בולט של נשים, ובצמרת שירות המדינה שוררת הגמוניה מוחלטת כמעט של גברים; בבתי החולים שנסקרו בדוח אין אפילו אישה אחת המשמשת מנהלת המוסד הרפואי; בעת הביקורת עמדו גברים בראש כל מועצות התאגידים הסטטוטוריים שנבדקו; רק 10 מ-59 יושבי הראש בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות היו נשים; רק ב-76 מ-113הדירקטוריונים התקיים ייצוג הולם, ובתפקיד המנכ"ל של החברות הממשלתיות כיהנו גברים בלבד; המצב חמור אף יותר בחברות ממשלתיות גדולות. לדוגמה, בתעשייה האווירית אין שום אישה בתפקיד ניהולי בכיר; מן הדוח עולה גם כי במשטרת ישראל שוררת תרבות ארגונית מושרשת של הפליית נשים; גם באקדמיה יש תת-ייצוג בולט של נשים במשרות בכירות. לדוגמה, בעת הביקורת כיהנו 45 גברים בתפקיד דיקן לעומת 9 נשים בלבד בתפקיד זה; מן הדוח עולה מחדל ממשי של ממשלות ישראל לדורותיהן בכל הנוגע ליישום חובת הייצוג ההולם לנשים.

אין תגובות

השאר תגובה