מנהל, האם האגו שלך מאוזן?

מנהל, האם האגו שלך מאוזן?

אחד המרכיבים השקופים המשפיעים על ההתנהלות שלנו בכל סביבה בחיינו הוא אגו. אגו הוא לא דבר שלילי, אך הכל שאלה של מינון

שיתוף
מיתוג אישי

מיתוג אישי

למי שאין אגו- שיקום!

טוב, אף אחד לא קם אז אפשר להמשיך….

בספרם "אגונומיקס" בחנו דייויד מארקום וסטיבן סמיט מה גורם לאגו להיות לעיתים נכס יקר ולעיתים נטל יקר. ראשית, מהו אגו? אם תעשו ניסוי קטן ותשאלו את הסובבים אתכם: "מהו אגו?" תראו שישנן דרכים רבות להגדיר אגו, רובן מתארות אותו כשלילי, בעוד אגו בלטינית הוא: "אני". כלומר- אגו הוא אני עצמי.
התשובה אליה הגיעו המחברים בשאלת הנטל או הנכס נעוצה במינון האגו או במילים אחרות: בנקודת האיזון של האגו.

נקודת שיווי המשקל של האגו

אגו יכול להופיע במינון גבוה (או בלשון העם: אגו מנופח), אגו גם יכול להופיע במינון נמוך (או בלשון העם: חסר עמוד שדרה). בכל מקרה יש לו השפעות על הארגון ועל ניהול קונפליקטים. כאשר האגו מאוזן, הוא משרת אותנו באופן נפלא: הוא מאפשר לנו להכיר בערכנו, מספק לנו ביטחון ובד בבד מאפשר לנו להיות צנועים ולהכיר גם במגבלות שלנו.
אגו במינון גבוה מבלבל אותנו: הוא גורם לנו לחוש שאנו מסוגלים להרבה יותר ממה שמתרחש במציאות, גורם לזלזול באחרים, מאפיל על הכישורים שלנו ולא מאפשר לנו עצמנו וגם לאחרים להעריך אותנו כפי שאנו במציאות.

ההשלכות בארגון של ניהול ואגו במינון גבוה: לא מתקיים שיח פתוח, אנשים חוששים להביע את עצמם, ישנה הערכת חסר של סיכונים ועוד.

אגו במינון נמוך פוגע בביטחון העצמי, באמונה ביכולותינו, מאפשר מקום רב לחששות ופחדים שלא בהכרח מוצדקים ומזמן חוסר הערכה כלפינו. מדוע? כאשר האגו כה נמוך, אנו זקוקים כל הזמן לחיזוקים והגנות.
ההשלכות בארגון: מנהלים אינם מצליחים להניע אנשים, אינם ממצים את יכולותיהם, עובדים באופן מהוסס, נשמעים פחות ובכך הארגון מאבד ערך.

כיצד משפיע האגו על הביצועים?

תוצאות מחקר שהוצגו על ידי המחברים מצביעים, כי לפי הערכת מנהלים, עלות ההפסד של הארגון מתוך המחזור השנתי בגין אגו מגיעה ל- 6%-15%. עוד מצוין כי מחקרים מראים כי יותר משליש מההחלטות העסקיות הכושלות הן מונחות אגו.

חשבתם על המחירים הללו פעם? ניסיתם למדוד אותם?

לא קל לבודד ולבחון את המידה המדויקת של פגיעת האגו הלא מאוזן בארגון על ביצועיו, אך דומני שבכל ארגון ידעו לספר על השלכות הדבר. כתבתי רבות בפוסטים אחרים על מחירי מערכות קשרים משובשות בארגון (או: מחירי הקונפליקטים). אגו לא מאוזן משפיע באופן ישיר על מערכות הקשרים ועל פוטנציאל היווצרות קונפליקטים ואיכות ניהול הקונפליקטים.
קונפליקטים הם תופעה בלתי נמנעת, את זה וודאי כבר שמעתם. אך ישנם קונפליקטים מיותרים. קונפליקטים שנוצרים בשל אגו לא מאוזן, משחקי כוח, הורדת ידיים, הצבת אולטימטום ועוד שיטות לא אפקטיביות.

מדוע זה קורה?

אחת הסיבות המרכזיות להתרחשות התופעות הללו היא מידת מודעות נמוכה. בעבודתי הרבה עם מנהלים – הן בתהליכים לטיפול בקונפליקטים (גישור פנים ארגוני ותהליכי בניית הסכמות) והן בליווי האישי, אני נחשפת לאנשים נהדרים, אשר פועלים באופן שפוגע קשות בהם ובשמם.

בדרך כלל הדבר לא נעשה בשל כוונות זדון או רוע, אלא מבורות והיעדר כלים להתנהלות אחרת – משתפת, מבוססת על דיאלוג, על בחינת צרכים וקבלת החלטות באופן משתף. אלו אנשים שסביבתם מתקשה מאוד להתנהל איתם. בדרך כלל אותם מנהלים אינם מספיק פתוחים לקבל משוב אמיתי מהסביבה ולמען האמת – אין גם הרבה שמתנדבים לעשות זאת. אנשים חוששים מתגובתם ו/או מניחים שהדברים ייפלו על אוזניים ערלות. כך כולם מפסידים.

הצורך להיות חזק יותר, תוך פגיעה באחרים ואי הקשבה להם בדרך כלל אינו נובע מעודף ביטחון עצמי אלא מחוסר קשב עצמי, מחוסר מודעות להשלכות ההתנהלות שלך עליך ועל סביבתך (לעיתים עד כדי אטימות סביבתית). מהיעדר משאבים פנימיים משמעותיים להניע את עצמך ואת האחרים.

ארגון בו ישנם בעלי תפקידים בעלי השפעה בדרגות ניהול שונות, שלהם אגו לא מאוזן (קרי- לא מעט ארגונים), משלם מחיר הישר מהשורה התחתונה שלו.

הסכנה היא שהמחיר הזה אינו מסומן באופן ברור. הוא שקוף. הוא בא לידי ביטוי בפגיעה בביצועים אך בדרך כלל לא שמים עליו את האצבע. הגדרה מפורשת של הקושי הוא התנאי הראשון לגשת אליו ולהתמודד עמו. בדרך זו יצליח הארגון בניהול הקונפליקטים שבו.

הכותבת הנה מומחית לניהול קונפליקטים ובניית הסכמות. לחצו כאן לפרטים נוספים

סדנת פרזנטציה אפקטיבית והעברת מסרים מרחוק

אין תגובות

השאר תגובה