לנהל חברה זה כמו לפקד על צוללת

לנהל חברה זה כמו לפקד על צוללת

פיל ליבין, מנכ"ל חברת הטכנולוגיה Evernote, מציג תרבות עבודה במשרד בחלל פתוח בו אין מחיצות, אין היררכיה, אין טלפונים, אין תכתובת מייל בין העובדים...

שיתוף
תרבות ארגונית
תרבות ארגונית

פיל ליבין, מנכ"ל חברת הטכנולוגיה Evernote, הציג את תרבות העבודה הייחודית לחברה, בריאיון שהעניק ל-New York Times.

Evernote היא חברת תוכנה הפועלת משנת 2008 כספקית פתרונות לשימור מידע וארכוב, המספקת שירותים ליותר מ-11 מיליון גולשים. בחברה, שמשרדיה הראשיים ממוקמים בקליפורניה, מועסקים 160 עובדים והדבר הראשון שבולט לעין מרגע שפותחים את דלת הכניסה למשרד הוא ש-אין במשרד דלתות. גם לא קירות ואף לא מחיצות. המשרד הוא אופן-ספייס, חלל אחד בו כולם פועלים יחד כצוות, ללא מחיצות, ללא סודות וללא היררכיה (בלי חלוקה היררכית בולטת לעין למחלקות, תפקידים ומעמדות) בין עובדים החברה.

 פיל ליבין: התחלתי את הקריירה שלי כתכניתן. החברה שלי נרכשה על ידי תאגיד גדול ובמסגרת השינויים המבניים מצאתי את עצמי לראשונה בתפקיד ניהולי. הגעתי לתפקיד הזה בגלל שהייתי מתכנת טוב ולא בגלל שהפגנתי כישורי ניהול או שצברתי ניסיון בניהול אנשים וניהול קונפליקטים. הייתי מהנדס טוב ומנהל סטארט-אפ טוב אבל פתאום, כשמצאתי את עצמי מתמודד עם סוגיות שונות של ניהול חברה וגיליתי שחסרים לי כישורים ניהוליים. אני קודם כל איש טכנולוגי והתפישה הזו של מתכנת ממוקד מטרה ומכוון טכנולוגיה באה בא לידי ביטוי במודל הניהולי שלי. אני מנהל אנשים שהם כמוני, אנשים טכנולוגיים ממוקדים, מכווני מטרה, ריאליים ופרגמטיים. אני טוב מאוד בקביעת מטרות ויעדים ובמתן פתרונות טכנולוגיים אבל חסר יכולות ניהוליות אחרות. לשם כך אני מעסיק מנהלים שיש להם את הכישורים שחסרים לי. אנחנו משלימים אחד את השני ומה שחשוב זה לא מי מנהל אלא שהחברה מנוהלת נכון.

בלי סודות ובלי מחיצות
אנחנו עובדים במשרד שממוקם בבניין דירות. המבנה הוא open space כך שאין הפרדה בין מחלקות או עובדים. לאף אחד בחברה אין משרד משלו. אין סימני סטאטוס במשרד מעבר להסכמי שכר אישיים. אצלנו, אף אחד לא מקבל משרד מפואר יותר, משרד פינתי או כיסא יקר יותר – כל אלו הם חסרי משמעות ויותר מכך, הם יוצרים חסמים בין אנשים וקבוצות בארגון.

הקונספט שלנו הוא פשוט – כולם עובדים יחד כדי להגיע לאותם יעדים בדרך לאותן מטרות. התרבות הארגונית שלנו מבוססת על שיתוף פעולה מתוך אינטרס זהה – כולם רוצים לבצע את העבודה בצורה הטובה ביותר וכמה שיותר מהר. אם עובד נתקל בבעיה אז הוא ניגש לעובד אחר שיסייע לו. אין שום חסם (קיר, דלת, חלוקת סמכויות ושאר פרוצדורות) הוא פשוט ניגש ישר לעמית ומבקש עזרה או עצה.

אנחנו עובדים לשם השגת המטרה כשהתפקיד שלי הוא למפות גורמים מעקבים ולטפל בהם כך שאני בעצם 'מפנה' לעובדים את מלוא הזמן להתרכז בעבודה שלהם נטו.

זו תרבות עסקית מכוונת תוצאות והיא מושכת סוג של עובדים שהם ממוקדים, משימתיים, ביצועיסטים. אברנוט מושכת אליה אנשים שמקבלים סיפוק מההצלחה.

בלי טלפונים ומיילים
דבר נוסף שעשינו זה שנפטרנו מטלפונים. אין טלפונים על השולחנות. לעובדים יש כמובן טלפונים ניידים עליהם החברה משלמת אבל אין טלפון קווי. הטלפון הוא מכשיר מיותר ש'קורץ' לעובדים לשוחח באמצעותו וברגע שהוצאנו את הטלפון, המשרד הפך שקט יותר והתפנה לעובדים זמן נוסף להתרכז במשימה. אנחנו לא מוקד. אין שום סיבה שהעובדים ימשכו שיחות. זה רק מסיח את דעתם ומעלה את מפלס הרעש. גם דואר אלקטרוני הוא תופעה שהצלחנו לצמצם בארגון. אני מתנגד נחרצות למיילים כערוץ תקשורת פנים ארגוני מאחר ולעניות דעתי, אי-מייל קצר יכול להחטיא את המטרה כי אנשים מהצד השני לא תמיד מבינים את הטון או המסר שמועברים בהודעה וזה בסיס לאי הבנות. אני מעודד את העובדים שלי לקום ולגשת ישירות לעובד האחר. זה כל כך פשוט כשאתה עובד בחברה שבה אין מחיצות.

מודל הדרכה בדיוק כמו בצוללת
הטמענו לאחרונה מודל הדרכה ייחודי שנקרא – אימון הקצינים של Evernote. זה מודל שלמדתי מחבר ששירת כקצין בצוללת. הוא אמר לי שכדי להצליח בתפקידך כמפקד בצוללת, אתה חייב לדעת לבצע את העבודה של כולם. הוא פשוט למד ותרגל כל תפקיד כדי שיהיו לו הכישורים והיכולות לבצע כל משימה בצוללת בכל עת. חשבתי לעצמי 'ואו, איזה רעיון ענק!'. כעת יש לנו מערך הדרכה המבוסס על המודל הזה והעובדים שבוחרים להצטרף (זו זכות ולא חובה) נרשמים למסלול אצל העוזרת שלי והיא משבצת אותם, בערך פעמיים בשבוע, לישיבות ופגישות של צוותים אחרים כדי שהם יוכלו ללמוד איך לבצע תפקידים נוספים בארגון.

אין תגובות

השאר תגובה