למה ארגונים צריכים לפתח חשיבה יצירתית דווקא עכשיו?

למה ארגונים צריכים לפתח חשיבה יצירתית דווקא עכשיו?

חשיבה יצירתית בארגונים כוללת שתי רמות: הרמה האינדיבידואלית והרמה הקבוצתית. יוליה ריינשמידט, מנכ"ל חברת Creativity Mentoring, מרחיבה על הנושא בבלוג חדש.

שיתוף
חשיבה יצירתית

בראיון שנערך עימו עוד בספטמבר 2009, נשאל סר קן רובינסון, מרצה וסופר בינלאומי ידוע בתחום החינוך, ואחד החוקרים המוערכים ביותר של תכונת היצירתיות בלמידה, למה ארגונים זקוקים ליצירתיות דווקא עכשיו. רובינסון ענה: "הילדים שאנו מכניסים בספטמבר הזה לבית הספר יפרשו לגמלאות – אם בכלל – בסביבות שנת 2070. לאף אחד אין שמץ של מושג איך העולם ייראה בעוד חמש שנים, ובעצם גם לא בעוד שנה. ועדיין, העבודה שלנו היא לחנך ולעזור לילדים אלו להבין את המשמעות של העולם בו הם חיים… אני עובד עם הרבה חברות Fortune 500 והם כולם תמיד אומרים, 'אנו זקוקים לאנשים שיכולים להיות חדשניים, שיכולים לחשוב אחרת'. אם מסתכלים על שיעור התמותה של חברות בעולם, אתה מבין שמדובר במשהו מסיבי".

רובינסון מתייחס לעולם בו אנו חיים, עולם שבו שינויים טכנולוגיים מהירים, גידול באוכלוסיית העולם, גילוי משאבים טבעיים, שינויים פוליטיים וכלכליים חדשות לבקרים ובעיקר הרבה חוסר וודאות מביאים אותנו למסקנה שאנחנו צריכים לעשות שינוי אמיתי בדרך בה אנו חושבים, עובדים, מתקדמים ומתקשרים אחד עם השני. לצורך כך נדרשת כמות לא מבוטלת של תכונות וכישורים חדשים כמו יצירתיות, חשיבה חדשנית, אומץ, שנינות ודמיון.

כשמדברים על יצירתיות בארגונים, יש להבדיל בין שתי רמות: אחת היא הרמה האינדיבידואלית, כלומר פיתוח חשיבה יצירתית אצל אנשים נבחרים, והשניה היא הרמה הקבוצתית, שמטרתה לפתח תרבות ושגרה של שיתוף ועידוד רעיונות תוך השפעה הדדית קבוצתית. באופן מעשי, הרבה מהתהליכים של חדשנות ארגונית נתרמים באופן משמעותי משיתוף פעולה. חשוב לציין, ששיתוף פעולה כזה לא נובע מהצורך לכפות חשיבה אחידה בקרב כלל העובדים, אלא דווקא לעודד את השונות ואת הדעות המגוונות, המעשירות את החדשנות ומייצרות פתרונות פורצי-דרך.

בדרך להנחלת חשיבה יצירתית בארגון לא פעם נאלצים להתמודד עם חסמים ודעות קדומות. הנפוצה שבהן היא "אני לא יצירתי. יש אנשים שנולדו יצירתיים, ויש כאלו שלא". השלב הראשון הוא להפנים שאין אנשים לא יצירתיים. יצירתיות היא תכונה שאיתה אנחנו נולדים, היא ברירת מחדל. הבעיה היא בדרך בה אנחנו מיישמים אותה בפועל. משהו בחינוך שלנו, בחברה שבה אנו חיים ובאורח החיים המערבי מחניק את התכונה המולדת הזו ולא מאפשר לה מרחב ביטוי. אנחנו לומדים לחשוב באופן לוגי, מתוכנן מראש, מקובע ונתון למוסכמות, וזאת בניגוד לאווירה היצירתית אותה אנו חווים בילדותנו המוקדמת.

חסמים נוספים הקיימים בקשר ליצירתיות הם למשל הגדרת היצירתיות כסט של פעולות אמנותיות (מוזיקה, ציור, מחול וכיוב') או האמונה שאדם יצירתי הוא ה"מטורלל" ההוא שרץ מסביב לקירות החדר וצועק "יש לי רעיון גדול!!!". כל אלו לא תורמים להבנה הבסיסית שיצירתיות ניתן לאמן, בדיוק כמו פיתוח שרירים במכון כושר.

בלוג חדש, המפורסם עתה בעברית, מוביל את הרעיון של אימון שריר היצירתיות, ומתייחס למספר עקרונות של פיתוח יצירתיות לאנשים בארגונים:

יצירתיות אינה רק רעיונות גדולים. יצירתיות חייבת להתגלם בפעולות פרקטיות. הרעיון צריך "להישתל" על קרקע איתנה, והרעיון צריך לעבור תהליך של מדידה: "האם זה מרגיש נכון? האם זה ישים? איזה ערך מעשי יש לרעיון?"

יצירתיות היא תרבות. לא חייבים להתחיל ממהפכות גדולות, מספיק לאמץ מהלכים שמעודדים יצירתיות. למשל, תליית לוח רעיונות בפינת קפה, שבה כל אחד יכול לשים פתקה עם טיפ או רעיון למען כלל העובדים. דוגמה אחרת היא תרגילים של חשיבה יצירתית בישיבות צוות כחלק מרוטינה מקובלת. דוגמה שלישית היא משימה שבועית לצוות, שבה הם צריכים לפתור סוגיה מסוימת. הרעיונות המקוריים ביותר זוכים להכרה וקרדיט מצד המנהל.

יצירתיות פורצת דרך נוצרת מחוויה. כל אדם מתחבר לחוויה אחרת, אך מחקרים מלמדים שיצירת סביבה חווייתית לפעולה מזרזת תהליכים יצירתיים אצל עובדים. סביבה יצירתית יכולה להיות חדר הדרכה מתוכנן ללמידה לא –פורמלית, צפיה מודרכת בסרטים או תמונות או אימוץ אחד מתרגילי אימון שריר היצירתיות, שניתן לבצע אותם בכל עת וללא משאבים מיוחדים של זמן או השקעה כספית.

יצירתיות חיה בשלום עם רב-גוניות. המטרה במפגשים שמטרתם לייצר חשיבה על משהו חדש היא לאפשר את מגוון הדעות, ולייצר יחד פתרון שיתן מענה למגוון דעות זה. במילים אחרות, אין תהליך לוגי של "נכון" או "לא נכון" בחשיבה יצירתית. ההחלטה על כך מתקבלת בהמשך, כשיש צורך לעצב את הרעיון הנבחר באופן סופי.

יש להבחין בין הקניה יצירתית לבין חינוך ליצירתיות. יצירתיות אינה בהכרח מתפתחת אם נותנים לאנשים לצייר, לצלם או לשחק. זוהי פעילות יצירתית קלאסית, והיא נובעת בדרך כלל מכישוריו של מנחה התהליך עצמו. המשתתפים מקבלים זאת כפעילות של כיף והנאה, אך לא באמת משתנים ומייצרים יכולות יצירתיות מעבר לזמן הפעילות עצמה. רק בהקניה של חשיבה יצירתית מובנית, חיבור לחוויות אישיות ואימון בתרגילי פיתוח כישורי יצירתיות ניתן להשיג תוצאות משמעותיות ובעלות השפעה לטווח ארוך על הארגון ועל החדשנות שהוא מוביל.


יוליה ריינשמידט, מנכ"ל חברת Creativity Mentoring, הפכה למומחית בעלת רקורד הצלחות רב-שנים בהטמעה של אסטרטגיות ומתודות יצירתיות על מנת ליצור הצלחה בחייהם האישיים והמקצועיים של אנשים. יוליה עומדת מאחורי הנחיה של סדרת סדנאות וקורסים מבוססי חשיבה יצירתית וכותבת בלוג העוסק בנושא אימון שריר היצירתיות.

יריד משאבי אנוש 2022 - ריבוע

אין תגובות

השאר תגובה