שיתוף

אתם מפרסמים משרה פתוחה בכל מקום אפשרי, מבטיחים בונוסים נאים בתוכנית "חבר מביא חבר", מפציצים את הרשתות החברתיות בהודעות על כך שאתם מעוניינים לאייש משרה ומקווים שיגיעו שפע של מועמדים מוכשרים ומתאימים. ואז, כשהתפילו נענות, קו"ח מתחילים לזרום ולהציף את תיבות הדוא"ל של מנהלי משאבי האנוש. וכאן מתחיל הסיוט האמיתי: הסינון.

פרסום משרה עשוי לייצר בעקבותיו מאות קו"ח שמגיעים אל תיבות הדוא"ל של מנהלי משאבי האנוש והסינון של כלל קוח גוזל זמן רב ולבסוף, מסתבר שפחות מרבע מהמועמדים עונים על כל הדרישות.

יתר על כן, לפעמים, דווקא המועמדים המתאימים ביותר לא שלחו כלום. ולפעמים, אלה שהחלטתם לזמן לראיון כלל לא הגיעו ואף לא הודיעו. למה? משום שגם המועמדים הפוטנציאלים מפציצים את הארגונים בקורות חיים, בין השאר גם למשרות שלא באמת מתאימות להם או לשאיפותיהם.

איתור כישרונות ואנשי מקצוע מעולים, בעלי התאמה גבוהה למשרה הנדרשת, הופך למשימה מפרכת, שגוזלת זמן יקר ומשאבים.

איך ניתן לייעל את התהליך?

חברת ICV פיתחה אלגוריתם שמסייע למנהלי משאבי האנוש לאתר את המועמדים הטובים ביותר וחוסך מהם את תהליך הפרסום של המשרות, הסינון, הסטטיסטיקות ובעיקר המיקוד. הודות לאלגוריתם שפיתחה החברה אשר מסנן את המשרות ברמות גבוהות של מיקוד ודיוק ומציג את אחוזי ההתאמה של כל מועמד למשרות השונות.
"מהסטטיסטיקה שלנו לגבי החברות שמשתמשות בשירות שלנו, עולה כי בממוצע, כל מועמד שלישי שהחברה בוחנת דרך השירות שלנו, נכנס לתהליך מולה", אומר רון סטרינסקי, מנכ"ל ICV ואחד מארבעת מייסדי החברה.

איך זה עובד בפועל – צד המשתמש

לחברת ICV ישנה אפליקציה אשר למעלה מ-30,000 הייטקיסטים הורידו אותה בתקופה של מספר חודשים בודדים. המועמד מוריד את האפליקציה למכשיר הנייד ומתחיל בתהליך קצר של הרשמה וכך יוצר לעצמו פרופיל. המערכת, מדריכה את המשתמש ומסייעת לו להבין כל פרט מידע שנדרש ממנו.
תהליך ההרשמה כולל חמישה שלבים:

1. שאלות כלליות: שם, תחום העיסוק, הוותק שלו, שנות הניסיון, האם הוא מחפש עבודה באופן דיסקרטי ובאיזו מדינה הוא מחפש עבודה.

2. מיומנות וכישורים: שורה של שאלות בהן המועמד מפרט את כל סט המיומנויות, הכישורים השפות, המערכות, הכלים ושאר היכולות שלו. כמו כן, המועמד מציין את מספר שנות הניסיון שלו בכל אחד מהתחומים.

3. ניסיון תעסוקתי בפועל: המסך השלישי מפרט את הניסיון התעסוקתי של המועמד. במסך זה, המועמד מפרט על החברות בהן הוא עבד, התפקידים בהם עבד בכל חברה, הפרויקטים שעשה וכל דבר הקשור לניסיון המקצועי שלו.
מסך זה הוא מסך הליבה בו המועמד מפרט על הידע המקצועי שלו. המידע שמגיע ממסך זה מאפשר למנהלי משאבי האנוש לקבל מידע ממוקד על סוג הפרויקטים בהם המועמד התנסה ומקנה את היכולת להבין מהי מידת ההתאמה המדויקת של כל מועמד.

4. השכלה: במסך זה מסביר באילו מוסדות לימוד למד ואילו קורסים מקצועיים והשכלה אקדמית מחזיק המועמד. כמו כן, המועמד מציין מתי סיים ללמוד, מה היו הציונים שלו בכל מקצוע.

5. ההעדפות האישיות של המועמד: במסך זה מציג המועמד באיזה סוג של ארגון הוא מעוניין לעבוד, האם הוא רוצה לעבוד במשרד, בבית, ברילוקיישן וכו'.

איך זה עובד בפועל – צד הארגונים

הצד השני של האפליקציה הוא צד החברות והארגונים. "חברות וארגונים מפרסמים את המשרות במערכת, עם סט מדויק של דרישות", מסביר סטרינסקי. "ברגע שהמועמד הזין את כל המידע לאפליקציה, המערכת מעבדת אותו, מנתחת אותו אל מול המשרות הנדרשות, ו"משדכת" בין החברות לבין המועמדים המתאימים. החברה מקבלת לא רק את פרטי המועמד, אלא גם נתונים לגבי אחוזי ההתאמה שלו לדרישות החברה והמשרה. האם הוא מתאים ב-80%, 50% או 20% למשרה שהתפרסמה.

האם גם המועמדים עצמם מקבלים מידע על מידת התאמתם?

"בהחלט. המועמד מקבל דו"ח, המציין את אחוזי ההתאמה שלו לכל משרה פתוחה שיש כרגע בשוק, כמה זמן ייקח לו להגיע למשרד בבוקר, פרטים על החברה, כולל הטבות ותנאי רווחה הנהוגים בה, ועוד. מועמד שמצא משרה שמוצאת חן בעיניו ושאחוזי ההתאמה שלו אליה גבוהים, יכול להגיש מועמדות לחברה מתוך האפליקציה".

בתום התהליך, האלגוריתם שפותח ב-ICV בונה את קובץ 'קורות החיים' של המועמד. "זהו קובץ 'קורות חיים' חכם שמציג תמונה מלאה בפני משאבי האנוש של החברה", מסביר סטרינסקי. "התמונה כוללת הרבה מאוד נתונים רלוונטיים כמו למשל, מהן הסיבות לכך שהמועמד הספציפי מתאים למשרה שהם פרסמו, בכמה אחוזים הוא מתאים לדרישותיהם בנוגע למשרה, ולמה".

דו"חות אנליטיים: מי התעניין במשרה, מי פסח עליה ולמה

חברת ICV הושקה ב-1 בפברואר השנה (2017) וכיום, חצי שנה לאחר מכן, היא כבר יוצאת עם חידושים ושדרוגים, עבור המועמדים והארגונים כאחד.

לאחרונה הוסיפה ICV מערכת שמספקת לחברות דו"חות אנליטיים, שבאמצעותם הם יכולים לעקוב אחר המתרחש בהצעת המשרה: כמה אנשים התעניינו במשרה, כמה אנשים נכנסו להצעה וויתרו עליה מבלי להגיש מועמדות ומהן הסיבות לכך שאנשים לא התעניינו במשרה.

"המידע הנובע מדו"חות אנליזה שאנו מייצרים מאפשר לחברה לשנות ניסוח למודעה על מנת להפוך אותה לאטרקטיבית וממוקדת יותר. בד"כ כשחברה מפרסמת משרה, היא לא יודעת בדיוק מה קורה לאחר הפרסום. המערכת שלנו מספקת את החיתוכים באופן אוטומטי, כך שמנהלי משאבי האנוש יוכלו להפיק מהם מסקנות ולערוך אופטימיזציה למשרות".

בגזרת המועמדים הוסיפה ICV מערכת חכמה שמסייעת למועמדים להגביר את דיוק הפרופיל ומציגה בפניהם הערות בנוגע לבניית הפרופיל, כך שיהיה מדויק וממוקד יותר. כך יוכלו המועמדים לשפר את סיכוייהם להתקבל למשרות השונות.

אין אפליות

המערכת של ICV לא מאפשרת אפליה. אין בה שאלות על גיל המועמד, האם הוא זכר\נקבה או מידע על המצב המשפחתי של המועמד. המערכת מתמקדת בניסיון וביכולות המקצועיים בלבד ומטרתה היא לקבוע באיזו מידה המועמד מתאים מבחינה מקצועית.

"במידה שהמועמד מתאים מבחינה מקצועית, המערכת נותנת אור ירוק לתהליך. המטרה שלנו היא למנוע אפליה ולכן, למערכת לא משנה מהו מוצאו של האדם או מה המין או הגיל שלו." אומר סטרינסקי.

האם המערכת תורחב גם לתחומים אחרים פרט להייטק?

"בהחלט. בעתיד הקרוב אנו מתכוונים להרחיב את יכולות המערכת לתחומים נוספים, בנוסף להייטק".
כ-150 חברות וארגונים מכל תחומי ההייטק משתמשים כיום במערכת של ICV, בהם, רפאל, אלביט, , NICE, Dell-EMC, 888, ECI, Fiverr, IronSource, ClickTale, Booking, WalkMe, ואחרים.

אין תגובות

השאר תגובה