מעסיק, האם אתה מודע לשינוי חקיקה בדיני עבודה?

מעסיק, האם אתה מודע לשינוי חקיקה בדיני עבודה?

עו"ד רענן קריב הגיע לכנס השנתי לדיני עבודה במטרה לסקור את השינויים המהותיים בתחום דיני עבודה ואת ההשלכות של השינויים הללו על העסקת עובדים בפועל

שיתוף

עורך הדין רענן קריב נבחר לשאת הרצאה בכנס השנתי לדיני עבודה שהתקיים ב-26 מרץ. את הרצאתו בכנס הקדיש עו"ד קריב לסקירת השינויים בחקיקה ובפסיקה, מתחילת 2014 ועד היום, תוך שימת דגש על דרכים ליישום החוקים והכללים החדשים וליתר דיוק – תפקידם וחובתם של מנהלי משאבי אנוש להכירם ולדאוג שהארגון יפעל תוך ציות לחוקים ולתקנות.

חקיקה
חוק שכר המינימום עלה
שכר המינימום במשק צפוי לעלות בהדרגה עד 1 בינואר 2017. תחילת השינוי ב-1 באפריל 2015. על פי החוק החדש, עד 31 במרץ 2016, בתקופה זו יעמוד שכר המינימום על 4,650 ₪ בחודש. מה-1 באפריל 2016 ועד 30 ביוני 2016 הוא יגדל ל-4,650 ₪ בחודש. מה-1 ביולי 2016 עד 31 בדצמבר 2016 יגדל שכר המינימום ל-4,825 שקלים, ומה-1 בינואר 2017 הוא יגדל ל-5,000 ₪ בחודש. בכל מקרה, שכר המינימום החודשי לא יפחת מ-47.5% מהשכר הממוצע במשק, לפי חודש אפריל של אותה שנה.

תוקן חוק חופשה שנתית
ביוני 2014 תוקן חוק חופשה שנתית. למסגרת של יום בחירה התווסף יום אזכרה פרטי לקרובים שהם נפגעי פעולות איבה. הכוונה לקרבה ראשונה קרי ילדים, הורים, בני זוג ואחים ואחיות שנהרגו בפעולות איבה.

המילה מעביד איננה עוד. מעתה אמור "מעסיק"
האם אתם עדיין קוראים לעצמכם מעבידים? אם כן, הגיע הזמן לתקן את המושג הזה בהיבט של שיחה, ניסוח ודפוס מחשבה. המושג "מעביד" הוחלף בשורת חוקים במושג "מעסיק". בהצעת החוק שקראה להחליף את המילה "מעביד" הוסבר כי המילה "מעביד" מקורה בעידן העבדות ולכן היא בעלת קונוטציה שלילית (של ניצול, פגיעה בזכויות וכיו"ב).

עו"ד קריב: "בבתי הדין לעבודה עברו כבר לפני מספר שנים למילה 'מעסיקים' במקום 'מעבידים' בהשראת השופט, נשיא בית הדין לעבודה בדימוס, סטיב אדלר. בבתי הדין מדברים כבר הרבה זמן על מעסיקים ולא על מעבידים וכיום זה נכנס לחקיקה."

חוק שכר שווה לנשים וגברים תוקן
חוק שכר שווה לנשים וגברים תוקן. יש למעסיק חשיפה לנזק לא ממוני כשהחוק מופר. בנוסף, חלה הגנה מיוחדת לעובדים המתלוננים ולאלה שתובעים בגין פגיעה בשוויון ההזדמנויות וחוק שכר שווה.

עילת אפליה נוספת – מקום מגורים
בסוף 2014 נוספה עילת אפליה נוספת לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה – איסור אפליה מחמת מגורים. כדרכם של חוקים, חוק זה מנוסח באופן כללי וניטרלי אך מקדמי החוק שאפו למנוע את אי קבלת של תושבי התנחלויות לעבודה. אולם לחוק זה ישנן השלכות נוספות – החוק אוסר פסילת עובד על רקע מרחק מביתו, באם העובד מודע לכך ומוכן לעמוד בכך. כל עוד העובד מוכן לשאת בהוצאות הנלוות לנסיעה, שהן באופן טבעי יותר ממה שהמעסיק מחויב לשלם בגין הוצאות נסיעה, וככל שהעובד מוכן לבצע את הנסיעה הארוכה הלוך ושוב, על חשבון זמנו והמשאבים העומדים לרשותו, אסור לפסול את מועמדותו על בסיס מרחק ממקום העבודה.

צו הרחבה לעידוד והגברת תעסוקה של אנשים עם מוגבלות
באוקטובר 2014 ניתן צו הרחבה לעידוד והגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלויות. הצו נחתם כדי לקדם את דרישת השילוב והחובה של מעסיקים לייצוג הולם. כעת, כל מקום עבודה שמעסיק מעל 100 עובדים חייב להעסיק לפחות 2% אנשים עם מוגבלויות ובתוך שנתיים לפחות 3%. כמו כן, מקום שמעסיק למעלה מ-100 עובדים חייב למנות ממונה שיטפל בנושא שילוב אנשים עם מוגבלויות (בדומה לממונה על מניעת הטרדה מינית במקום העבודה).

חוק הודעה לעובד ולמועמד לגבי תהליך הגיוס
חוק הודעה לעובד ולמועד תוקן בדצמבר 2014 והוא חל על מקומות עבודה שמעסיקים מעל 25 עובדים (למעט מעסיקים בענף ההסעדה). חוק זה קובע שחובה ליידע את מי שלקח חלק בתהליך הגיוס, קרי מועמדים שהגיעו לראיונות עבודה, עברו מיונים, מבדקים, מבחנים וכיו"ב, בדבר תהליך המיון. על פי החוק החדש, המעסיק מחויב לעדכן את המועמדים למשרות אחת לחודשיים (לכל הפחות) על ההתקדמות וכן למסור הודעה למועמד שלא התקבל תוך 14 יום מהמועד שבו עובד אחר התקבל לעבודה. עו"ד רענן קריב: "אתם כמנהלי משאבי אנוש ומנהלי גיוס חייבים להיות מודעים לחוקים החדשים ולחובות החדשות שהוחלו על המעסיק".

סקירת פסקי דין שמהווים ציון דרך
יום מנוחה קבוע לעובד לא יהודי
עובד לא יהודי חייב לקבוע יום מנוחה קבוע. לפי סעיף יום המנוחה השבועי (שבת, ראשון או שישי). לפי מה שהעובד קובע. אין העובד רשאי לשנות את יום השבת שלו במהלך תקופת העסקה.

הצטרפות לארגון עובדים – מעבר משאלה פורמליסטית לשאלה מהותית
בית הדין הארצי הפך תנאי הצטרפות לארגון עובדים מפורמליים למהותיים במקרה של עובד בארגון שבו שני גופים התחרו על ייצוג העובדים…. בית המשפט שם את הדגש על שאלת המהות ולא הפרוצדורה והושם הדגש על מתן משקל לרצונם של העובדים (במקום לתנאים צורניים קפדניים), ודן בשאלת ידיעתם של עובדים, על דבר חברותם הכפולה בשני ארגונים.

בג"צ מטיל חובות מכוח חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות
קצין בכלא מגידו הגיש תביעה בגין אפליה כנגד רשות בתי הסוהר. הקצין, שסבל ממחלת לב אשר הגבילה את התפקוד שלו אך אפשרה לו לעבוד ולהתקדם, טען שהופלה ללא הצדקה בשל המחלה. בג"ץ פסק שהקצין הופלה שנים רבות ללא הצדקה והטיל על המעסיק שורת חובות שיאפשרו העסקה וקידום עובדים עם מוגבלויות. משמע על המעסיק להראות/להוכיח שעשה מאמצים אקטיביים וכנים לשלב עובד עם מוגבלויות.

עו"ד רענן קריב: "לפני כמה שנים ייצגתי מועמד שעבר את המיונים של חברת תקשורת גדולה. לאחר שהתקבל לעבודה, התברר שהוא כבד שמיעה. המעסיקה שלחה אותו הביתה. העובד הגיש תביעה לבית הדין לעבודה ושם נפסק לו פיצוי היות שהמעסיקה הייתה מחויבת לקבל אותו ולבצע התאמות כך שהוא יוכל לבצע את העבודה."

פיטורי עובד רק כי עמד על זכויותיו הם פיטורים שלא כדין
עובדת מאריתריאה שהועסקה בבית מלון בירושלים פנתה, יחד עם עובדים נוספים, לקו לעובד כדי לקבל סיוע במימוש זכויות. בעקבות הפנייה לקו לעובד העובדת פוטרה לאלתר. בית הדין הארצי פסק שפיטורי עובד שפונה לקבלת סיוע למימוש זכויות עובד הינם פיטורים שלא כדין.

עובד שהתפטר כי זכויותיו הופרו זכאי להתפטר ללא הודעה מוקדמת
עובדים שהתפטרו היות שזכויותיהם נפגעו – רשאים להתפטר ללא הודעה מוקדמת. כך עולה מפסק דין שבו עובדים זרים טענו (והצליחו להוכיח) כי השכר ששולם להם היה נמוך משכר המינימום. בית הדין לעבודה פסק כי במקרים שבהם חלה הפרת זכויות העובדים, לעובדים שמורה הזכות להתפטר ללא הודעה מוקדמת.

פיצוי על אי הפקדת כספים לביטוח פנסיוני למבקשי מקלט
עו"ד רענן קריב: " לפני כחודש, פסק בית הדין הארצי בנושא מבקשי מקלט מאריתריאה. האם הם זכאים לפיצוי עקב אי הפקדת כספים לביטוח פנסיוני? מה קורה עם ביטוח פנסיוני לעובדים זרים? נפסק מזמן, כי כאשר לא ניתן להפקיד כספים לביטוח פנסיוני של עובד, יש לפצות אותו. אם עובדים לא מקבלים ביטוח פנסיוני – יש לפצות. אז נשאלה השאלה מה קורה עם מבקשי מקלט? בית הדין קבע כי חובה לפצות. עובדים זרים ומבקשי מקלט אם לא ניתן להפקיד כספים לביטוח פנסיוני. מעבר לכך, הוראות לגבי עובדים זרים נמצאים במקום אחד בלבד – בחוק עובדים זרים. מעבר לכך אין כל הבחנה בין עובדים זרים לעובדים ישראלים, לא בחקיקה ולא בפסיקה. עובד הוא עובד." 

אין תגובות

השאר תגובה