"מעסיק שלא ייערך כבר כעת לממשק האחיד ימצא עצמו בבעיה רצינית"

"מעסיק שלא ייערך כבר כעת לממשק האחיד ימצא עצמו בבעיה רצינית"

בכירי הענף דנים בהשלכות ובמשמעויות של המהלכים הרגולטוריים שעתידים להיכנס לתוקף בינואר 2016

שיתוף
פנסיה
פנסיה

"במשך ארבעת החודשים הקרובים נדרשת היערכות מקיפה מצד מחלקות השכר בכל הארגונים. מי שלא עשה זאת עד עכשיו – ייאלץ באופן מיידי למפות את כל העובדים ולציין עבור כל אחד מהמוצרים הפנסיוניים של כל עובד ועובד את זהות היצרן ואיזה סוג פוליסה יש לכל אחד. וידוא שהנתונים מדויקים הוא כורח המציאות נוכח כניסתו לתוקף של הממשק האחיד" – כך אמרה אתמול (ג') לילך ברוקס, מנהלת שכר והטבות בחטיבת יבשה באלביט, ברב שיח שהתקיים בכנס שכר והטבות של HRus בכפר המכביה.

נזכיר כי משרד האוצר פרסם חוזר שצפוי להיכנס לתוקף בינואר 2016, שמטרתו לקבוע מבנה אחיד שישמש את חברות הביטוח, בתי ההשקעות, סוכני הביטוח, המעסיקים וצרכני מידע נוספים, לביצוע הפעולות העסקיות השונות המתבצעות ביניהם. כל זאת, לצורך הבטחת מהימנות הנתונים ונגישותם המיידית, וכן הסדרת המבנה והתוכן שלהם.

"המעסיק צריך למצוא גורם מקצועי שיתפעל עבורו את המערכת ואת קבלת המשובים החוזרים. מי שלא ייערך כבר כעת לממשק האחיד – ימצא את עצמו בבעיה רצינית", הצטרפה לדבריה לילך לוי סדוביץ, סמנכ"לית פיתוח במנורה מבטחים. "קיימים סימני שאלה רבים בשלב הזה. אני מניחה שהרפורמה שמתירה לעובד לבחור את הסוכן הפנסיוני, שתיכנס גם היא לתוקף בתחילת 2016, לא היתה יכולה לעבור בלי חוזר הממשק אחיד. בכל זאת, אני מצרה על כך שלא נתנו לממשק האחיד לעבוד במשך כשנה ורק אז להחיל את רפורמת בחירת סוכן. מדובר במצב שהוא בעייתי במיוחד במוצרים מורכבים, והמעסיק לא יוכל להתמודד עם זה לבד. נעבור תקופה מאד קשה מבחינה תפעולית, אבל בסופו של דבר זה יפעל לטובת העמיתים. רק חבל שהכל נעשה ברגע האחרון".

"הרגולציה מטרתה לפעול לטובת העובדים, וזו הסיבה שהאוצר מוציא את המעסיק מהתמונה", הוסיפה ברוקס. "עם זאת, התוצאה של המהלכים של האוצר היא שהעובד מפסיד. הרי המעסיקים הם אלה שמציגים בפני העובד מידע, ולהערכתי העובדים ימשיכו לגשת אלינו כדי לקבל אינפורמציה מאחר שהם רואים בנו את הגורם היחיד שהוא אובייקיטיבי".

"באוצר דוחפים לפנסיה ישירה"
במהלך השנים האחרונות עוד ועוד גופים מציעים לציבור החוסכים 'פנסיה ישירה' ללא תיווך של סוכן פנסיוני, במסגרתה דמי הניהול נמוכים בצורה ניכרת. יורם שולטהייס, מנכ"ל HRus ומנחה רב השיח, ביקש לדעת מהם היתרונות הגלומים במעבר לפנסיה מסוג זה. "ישנם מקרים בהם פנסיה ישירה כלל אינה רלוונטית, ללא כל קשר ליתרונות שהיא מציעה", השיב אייל גורן, מנכ"ל דוידוף הסדרים פנסיוניים. "לכאורה ניתן תמיד לעבוד ישירות מול הגוף המנהל ללא סוכן, אך המציאות בשטח היא שונה. ישנם מוצרי חיסכון מורכבים שמחייבים שגורם מקצועי יתווך בדרך, בעיקר במקרים של שינויים בוותק או בגובה השכר. יש צורך בליווי צמוד ומקצועי בתוך התהליך עצמו". לדבריו, משכורת חודשית החוצה את ה-12 אלף שקלים דורשת נוכחות משווק פנסיוני בתמונה, והופכת את הפנסיה הישירה ללא רלוונטית עבור חוסכים אלה.

חסויות הפנינג משאבי אנוש 2015"תפישת העולם בחברה שלנו קצת שונה מהמתרחש בשוק", התייחסה לוי סדוביץ לדבריו של גורן. "במהלך העבודה השוטפת שלנו מול מעסיקים פיתחנו מתודה של עבודה ישירה מול מעסיקים. מנורה גובה למעלה מ-8 מיליארד שקל עבור המוצרים הפנסיוניים שהיא מנהלת, וכ-85% מתוכם מגיעים ישירות ממעסיקים. גם אם יש סוכן בתמונה – בכל זאת רוב ההתנהלות מתבצעת ישירות אל מול המעסיק".

לוי סדוביץ הדגישה כי מנהל התיק מטעם מנורה משמש כמנהל הסדר לכל דבר ועניין. "אין אצלנו מנהלי תיקי לקוחות", היא אומרת בחיוך, "אלא הקפדה רבה על הקשר האישי מול המעסיק. באוצר דוחפים לכיוון של עבודה ישירה מול היצרן, ואני מניחה שעם הזמן כל הגופים יישרו קו. ישנו גוף שכבר עשה זאת".

במהלך השנים האחרונות, לאחר התעוררות הציבור מתרדמה ארוכת שנים בנוגע לעתיד הפנסיה שלו, החלה להישמע ביקורת נוקבת בנוגע לכך שדווקא עובדים מאוכלוסיות מוחלשות, המצויים בתחתית הפירמידה של דירוג השכר במשק, מחויבים בדמי הניהול המקסימליים כיוון שאין להם קלף מיקוח אל מול היצרן והמעסיקים לא דואגים להם. לוי סדוביץ רואה את הדברים אחרת: "על מנת לחסוך בעלויות מנסים הארגונים להסית כמה שיותר עובדים לפנסיה ישירה. בשונה מעובדי הייצור, לעובדי הפיתוח רמות שכר גבוהות שאינן מאפשרות פנסיה ישירה בשל מורכבות המוצר הפנסיוני שלהם. כך נוצר מצב אבסורד שדווקא מי שמרוויח מעט – משלם שיעור דמי ניהול נמוך יותר. עבור בעלי השכר הגבוה נדרשת מעורבות של מנהלי ההסדר, וכך גובים מהם דמי ניהול בשיעור גבוה בצורה ניכרת".

"ידי המעסיק כבולות"
ברוקס ציינה כי יותר ויותר עובדים עוברים לפנסיה ישירה כיוון שכיום דמי הניהול הפכו להיות חזות הכל. "מסתכלים רק על המספרים. זה מה שמוכר היום", היא אומרת, "ציבור החוסכים הולך למי שגובה פחות, גם אם לא מבינים את הסיכון במוצר. חשוב שיהיה גורם מקצועי שיוכל לבחון את התמונה הכוללת ולהתאים את המוצר הפנסיוני לצרכים הייחודיים של העובד. בפנסיה הישירה לא מבינים את הפעולות, לא מבינים מה עליהם לעשות בעת שינוי סטטוס או עדכון שכר. גם כשעובדים מגיעים אלינו עם משכורות עתק – הם לא יודעים דבר אודות הפנסיה שלהם. עם זאת, ידיו של המעסיק כבולות – הוא לא יכול לייעץ, אלא רק לתת מידע".

"המחאה החברתית שדגלה בשנאת הטייקונים היא זו שמיקמה את דמי הניהול במרכז השיח", ציין גורן. "הפכנו להיות חברה אלימה בהתייחסותנו לכסף. כולם עושים עליהום בכל הנוגע לדמי הניהול. החוסך מדלג על כל השיקולים המקצועיים הרבים ובוחן את המוצר רק על פי גובה דמי הניהול, מהו הסכום שבסופו של יום יוצא מהכיס שלו".

על חשיבות נוכחות מנהל ההסדר בתמונה יעידו, לדברי גורן, רווקים רבים שללא יודעין שילמו במשך שנים ארוכות ביטוח שארים שלא היה בו כל צורך. "קרן הפנסיה משנה אחת לשנתיים את המסלול בו מצוי הרווק למסלול כללי, אלא אם כן הודיעו לה אחרת", אמר גורן. "מנהל הסדר מקבל דיווח שוטף אודות הסטטוס המשפחתי והנתונים של העובדים, ודואג למנוע מצבים כאלה. עולם הפנסיה לא נהיר לרוב האנשים, הם כלל לא מודעים לדברים האלה".

גורן סבור כי האוצר רואה במנהלי ההסדר סוג של אויב הפוגע בעובד. "באוצר בוחנים את העסקים הקטנים, שחלקם אכן מתנהלים בצורה לא נכונה מול העובדים, ומשליכים זאת גם על ארגוני ענק שעובדים בצורה תקינה", טען גורן. "החל מ-2016 , כל מעסיק שיש לו למעלה מ-10 עובדים יאלץ לפנות ללשכות שכר ולמסלקה הפנסיונית לצורך הממשק החדש, נוסף על הטיפול בהיזון החוזר. במקום שיהיה יותר פשוט – יהיה יותר מסובך עם יותר גורמי ייצור".

"האוצר מסנוור את עיני החוסכים"
"האוצר רוצה שמוצר הפנסיה יחסם מהברכיים ועד הצוואר, הוא מעוניין במוצר פשוט שנותן כיסוי כללי", אמרה לוי סדוביץ. "השיח סביב דמי הניהול הוא מצד אחד צר ובעייתי, אבל מצד שני זה גורם לציבור להרגיש שהוא מבין ויודע, והוא מתחיל לשאול שאלות ולהתייעץ עם מומחים".

לוי סדוביץ מזהירה כי הורדה בדמי הניהול תחייב את המעסיקים לשלם על ה'פישינג'. "זה יוביל לכך שלא יהיו פגישות ייעוץ, כי הן יעלו כסף שאף אחד לא ירצה לשלם", הסבירה. "העובדים יקחו את קרנות הפנסיה שהן ברירות מחדל, לא תהיה רציפות ביטוחית, והם לא יעניינו את מנהלי ההסדר וכנראה גם לא את היצרנים. כולם ילכו לשיווק ישיר. במקום להאיר באמצעות הפנס את הבעיה – האוצר מסנוור באמצעותו את העיניים של ציבור החוסכים".

Best Advice- האמנם?
רבות מסוכנויות ההסדר מצויות בבעלות חברות ביטוח, לעתים רבות מבלי שהלקוח מודע לכך ולהשלכות שיש לעניין זה על רמת האובייקטיביות של סוכן ההסדר. האוצר מודע היטב לבעייתיות הנובעת ממצב זה, וכבר כמה שנים שוקד על גיבוש עמדתו תוך ניסיון למציאות פתרונות שימזערו את הנזק שייגרם לחברות כתוצאה ממהלך רגולטורי זה או אחר, בהם איסור גורף על בעלות בסוכנויות, איסור על הרחבת האחזקות בסוכנויות הסדר וכן הגבלת נתח השוק.

לשאלתו של שולטהייס האם ניתן במצב הקיים לשמור על נאמנות כלפי הלקוח, השיב גורן: "לצורך הגילוי הנאות אציין שגם אנחנו שייכים לבית ההשקעות פסגות. כמובן שיש עדיפות לשיווק מוצרים של חברת האם. הסוכנות אמנם נותנת שירותים לכלל המוצרים הקיימים בשוק, אבל מבחינת שיווק – אנחנו עובדים בדרך כלל עם מוצר חברת האם ומוצר של יצרן אחד נוסף, כדי להציע מגוון".

 

אין תגובות

השאר תגובה