שיתוף

מנהלת בחברה שחלתה במחלה כרונית, פוטרה בטענה שלא הצליחה לעמוד ביעדים שהציבה לה החברה. בית הדין לעבודה פסק כי פיטוריה בוצעו שלא כחוק וחייב את החברה לשלם לה פיצויי פיטורים והוצאות משפט בסכום העולה על 255 אלף שקלים.

יצויין כאן כי פיטורים של עובד בשל מחלתו הם בניגוד גמור לחוק לשוויון זכויות לאנשים בעלי מוגבלויות.

העובדת עבדה בחברה בתחום שיווק מוצרים רפואיים ושימשה בתפקיד בכיר. במסגרת תפקידה היא נסעה לכל מקום בארץ ובחו"ל במטרה לשווק את מוצרי החברה.

אלא שכשנתיים לאחר שהחלה לעבוד התגלתה אצלה מחלה כרונית והיא סבלה מכאבים קשים. בעקבות מחלתה נאלצה העובדת לעבור ניתוח ולשהות כחודש וחצי בבית על פי המלצת רופאיה.

לאחר תקופת ההחלמה, ובעודה מטפלת במחלה בדרכים שונות, ביקשה העובדת לשוב לעבודתה.

הרופא שטיפל בה ציין בפני מנהלה כי היא רשאית אמנם לחזור לעבודה, אבל תחת תנאים מגבילים. לדבריו, יש לקצץ את משרתה לשש שעות ביום והיא לא תבצע נסיעות ארוכות כפי שנהגה לעשות.

המנהל הסכים וביקש מהרופא להוציא אישור רפואי. אלא שכאשר הגיעה העובדת עם האישור הרפואי למשרדי הנהלת החברה, המנהל, לדבריה, שכנע אותה בתקיפות לעזוב את העבודה מפאת מצבה הרפואי.

בתום השיחה ביניהם הוחלט כי היא תסיים עבודתה בחברה. העובדת ביקשה שינתן לה מכתב פיטורים כדי שתוכל לקבל את זכויותיה מהביטוח הלאומי. המנהל הודיע לה כי ידון על כך עם מנכ"ליתהחברה.

כמה ימים לאחר מכן, הגיעה העובדת לפגישה עם המנכ"לית, ושם חזרה על דרישתה לקבל מכתב פיטורים. המנכ"לית אמרה כי עליה לחשוב על כך ותחזור עם תשובה.

לאחר כמה שיחות נוספות בעניין, החליטה העובדת שלא לעזוב את החברה, למרות הלחץ שהופעל עליה, והמשיכה בעבודתה במשך כחודשיים במתכונת של שש שעות ביום, כפי שהמליץ הרופא.

אלא שכחודשיים לאחר מכן היא זומנה שוב למשרד המנכ"לית על ידי הודעת דואר האלקטרוני. בהודעה נמסר לה על שיחת שימוע שתתקיים בעוד שעה.

בעת שנכנסה לשיחת השימוע הגישו לה המנכ"לית והמנהל הישיר מכתב פיטורים, ובשיחה קצרה שלא עלתה על חמש דקות, הודיעו לה שיש שתי סיבות לכך שאינה יכולה להמשיך לעבוד.

סיבה אחת היא שינוי ארגוני בחברה תוך ויתור על תפקידה. הסיבה השנייה היא אי עמידתה ביעדים וירידה בתפקוד. בסיומה של השיחה, התבקשה העובדת שלא להגיע יותר למשרד.

העובדת טענה בבית הדין לעבודה כי הופתעה מאוד מהשיחה, בעיקר לאור מחלתה, והמאמצים הרבים שעשתה כדי להוסיף ולתפקד כראוי בחברה, על אף הכאבים שסבלה ולמרות שנאלצה לצאת לטיפולים שונים.

כמו כן, היא פעלה על פי הוראותיו של רופא תעסוקתי, ועמדה בפני טיפול נוסף שהיה אמור להתחיל ימים ספורים לאחר פיטוריה, במסגרתו היתה אמורה לצאת אחת לשבוע לאשפוז יום.

העובדת טענה כי היא פוטרה שלא כדין, תוך התעלמות ממצבה המיוחד, ללא עריכת שימוע ובניגוד גמור לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

החברה מצידה טוענה בבית הדין לעבודה כי העובדת פוטרה בשל תפקודה הבינוני, ובשל אי עמידה ביעדים, וללא כל קשר למחלתה.

כמו כן, ניסתה החברה להמעיט בחומרתה של המחלה, וטענה כי מחלה זו אינה נופלת תחת ההגדרה של ליקוי או מחלה כפי שמוגדרת בחוק לשוויון זכויות.

בנוסף, לדברי המעסיק, לא נראה כי העובדת סובלת עד כדי כך, שהרי היא הגיעה למשרד בכל יום, ועבדה במשך שש שעות ללא הגבלות משמעותיות.

בית הדין לעבודה דחה את טענות החברה ופסק כי פיטורי העובד נעשו שלא כדין, וכי החברה הפרה באופן בוטה את הוראות החוק לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

ראשית, קבע בית הדין לעבודה, כי הוכח שהחברה לא הביעה אי שביעות רצון מתפקודה של התובעת בשום שלב שקדם לשיחת השימוע.

זאת ועוד, הטענה כאילו נפגע תפקודה נסתרה מיד כאשר נמצא שזמן לא רב קודם לכן, קיבלה העובדת בונוסים ושבחים ממעסיקיה.

בנוסף קבע בית הדין לעבודה כי לא היה מקום להמעיט בסבלה הרב של העובדת הסובלת ממחלה כרונית, שמשפיעה על כל ההתנהלות היומיומית של החולה, ומצריך טיפולים רבים והתארגנות מחדש.

בית הדין לעבודה קבע כי על החברה היה להתחשב במצבה הרפואי, לשמוע להוראות הרופאים ולהכיר במגבלותיה החדשות.

בנוגע לשימוע פסק בית הדין לעבודה כי שיחת השימוע, כלל לא עמדה בתנאי השימוע על פי חוק. כלומר, העובדת קיבלה הודעה על השימוע כשעה לפני שהתקיים, ופוטרה לאלתר.

לאור כל הממצאים הללו פסק בית הדין לעבודה כי העובדת זכאית לפיצויים מהחברה בגין פיטורים בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ובגין פיטורים שלא כדין ללא עריכת שימוע, בסכום כולל של 243,256 שקלים.

כמו כן, חויבה החברה בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין בסכום של 12 אלף שקלים.

כנס מצוינות במשאבי אנוש באנר

אין תגובות

השאר תגובה