שיתוף

השינויים החדים והמהירים שחלים בתחום הטכנולוגיה המיועדת לשוק העבודה יוצרים מצב שבו עובדים רבים, שמילאו תפקידים מסויימים לפני תקופת הקורונה, מחפשים את דרכם לתחומים אחרים.

במקרים רבים, הסיבה המרכזית נעוצה בעובדה שתפקידים אלה עומדים לעבור בשנים הקרובות ליד הרובוטיקה והבינה המלאכותית.

עד שנת 2020 חשבו עדיין אנליסטים שמסקרים מגמות עתידיות, כי עובדים רבים צפויים לאבד את מקומות עבודתם ולהפוך  למובטלים, וכי על הנהגות של מדינות יוטל למצוא פתרונות למצב זה.

אלא שהמהפך שיצרה מגיפת הקורונה בשוק העבודה, אילץ עובדים רבים לאמץ חשיבה לא שגרתית ולעשות הסבת מקצוע, לתחומים שיהיה להם ביקוש בעתיד.

התוצאה היא שנכון לעכשיו המצב התהפך: במקום מחסור במקומות עבודה, נוצר מחסור בעובדים צעירים שאינם רוצים להשקיע את מיטב ומירב כישוריהם ומרצם כדי להשתלב במקצועות שבתוך כעשור יעלמו מהעולם. שהרי אם הם יעשו כך, הם ימצאו עצמם בעוד כ-10 שנים, כמבוגרים חסרי עתיד תעסוקתי.

סביר להניח שמצב זה יאיץ את כניסתם של הרובוטים אל מקומות העבודה שעד לפני כשנתיים אויישו באופן מלא על ידי עובדים אנושיים.

לרובוטים יש יתרונות רבים עבור המעסיק – אין להם דרישות לשכר והטבות, הם לא תובעים את המעסיק בבית הדין לעבודה, הם לא טוענים לאפליה בעבודה, הם לא צריכים שעות מנוחה והם יכולים לעבוד 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע.

עם זאת, רובוטים לא ימלאו את המחסור בטלנטים יצירתיים, משום שלפחות בשלבים מוקדמים אלה, אין להם יכולת לנקוט יוזמה, הם לא מסוגלים להמציא ואין להם יכולת לקדם חדשנות בארגון.

האופטימיסטים שבין האנליסטים הצופים מגמות עתידיות, מדברים על אינטראקציה שתהיה בין בני האדם לרובוטים.

לדבריהם, יש להתמקד בפיתוח שיטות, שיאפשרו להפוך את האינטראקציה הזאת לתוכנית ליצירת משרות עתידיות רבות שכיום אינן קיימות.

האתגר הגדול שיעמוד בפני הארגונים הוא לאתר עובדים בעלי כישרונות, מיומנויות ויצירתיות – תכונות שלא ניתן לשלבן במכונות.

גמישות, יכולת ללמוד מהר והסתגלות מהירה למעבר מתפקיד לתפקיד, יהיו התכונות שיעמדו במוקד היכולת של עובדים אנושיים להשתלב בשוק העבודה.

יש הטוענים כי דווקא היעדר הנאמנות של עובדים צעירים בימים אלה, היא תכונה חיובית המלמדת על יכולתם להסתגל במהירות לתפקידים חדשים, ללמוד מהר ולהצליח.

בארה"ב יש כבר כיום ארגונים שבראיונות העבודה שואלים את העובדים מתי בפעם האחרונה הם למדו לעשות משהו חדש, בין אם במסגרת עבודתם או במסגרת החיים האישיים שלהם.

ממחקרים שבוצעו בארה"ב עולה, כי יותר מ-70 אחוזים מהמנהלים הבכירים מאמינים כי בשנים הקרובות יהיה צורך להעניק עדיפות גבוהה לנושא מעבר מוצלח לעבודה משולבת של בינה מלאכותית עם יכולות אנושיות, בכל הקשור למשאבי אנוש.

עוד עולה ממחקרים אלה, כי יותר מ-90% מהמנהלים הבכירים סבורים כי שיפור יכולתם של הארגונים ללמוד ולהטמיע שינויים הוא חשוב עד חשוב ביותר.

רבים ממשתתפי המחקרים הכירו בפוטנציאל החיובי שבשילוב בינה מלאכותית אבל רק כ-44% סברו שהמעבר לכוח עבודה משולב (בני אדם ובינה מלאכותית) יצור הזדמנות ללמוד מיומנויות חדשות.

בין מכלול המסקנות אליהן הגיעו החוקרים בולטת המסקנה כי השקעה בבינה מלאכותית ובאוטומציה אינה מספיקה לבניית כוח עבודה היברידי (המשלב בינה מלאכותית ורובוטיקה עם עובדים אנושיים) שיוכל לעבוד היטב לאורך זמן או פרודוקטיבי.

לדבריהם, כדי שמהעבר יצליח, ארגונים חייבים להבטיח לעובדים את הכישורים, התרבויות והתהליכים הנכונים לעבודה משולבת של עובדים אנושיים עם רובוטים, במקום שהעובדים האנושיים יעבדו רק לצד הרובוטים ומערכות הבינה המלאכותית.

בשורה התחתונה, החוקרים מסיקים כי ארגונים שישגשגו בעתיד יהיו אלה שיכולים לזהות, לגייס ולשמר את המיומנויות הדרושות להם כדי להתחרות, ולפתח תרבויות למידה המבטיחות להם את הגמישות והמהירות להסתגל לתנאים ולתנאי שוק משתנים.

סדנת ניהול זמן

אין תגובות

השאר תגובה