גיוון תעסוקתי: אפליה מתקנת או גיוס שקוף תלוי כישורים בלבד

הגישה האידיאלית לגיוון תעסוקתי, לרוב אינה טמונה בשילוב בין אפליה מתקנת לבין אי-אפליה, אלא באימוץ תרבות ארגונית מקיפה המבוססת על כישורים אשר מסירה באופן יזום כל סוג של הטיה.

שינוי מיקוד – כישורים על פני העדפה:

אפליה מתקנת נועדה להבטיח הזדמנויות שוות לכולם ואת הגברת הייצוג לקבוצות מוחלשות היסטורית.

עם זאת, לעיתים היא יכולה להיתפס כהעדפת מועמדים על סמך נתונים דמוגרפיים על פני כישורים.

דרך יעילה ומקובלת יותר היא גיוס מבוסס כישורים, המתמקד בהערכת הכישורים, הניסיון והפוטנציאל הנצפים והמדידים של המועמד, הקשורים ישירות לתפקיד, במקום להתמקד במדדים כמו השכלה או גיל.

גישה זו תומכת באופן טבעי בגיוון על ידי הרחבת מאגר הכישרונות. עבור ארגון עם פער גילאי גדול, כלומר, מעט מאוד עובדים מעל גיל 45, או כלל ללא עובדים מעל גיל 45, המטרה לא צריכה להיות לתת למועמד מבוגר יתרון שיהפוך אותו למועדף בהחלטה הסופית, אלא לוודא  שהוא נחשב שווה מראשית הליך הגיוס.

הבעיה המרכזית היא שהטיות מושרשות, לעיתים קרובות לא מודעות, מציבות לעיתים קרובות מועמדים מבוגרים בעמדת נחיתות לעומת מועמדים צעירים בעלי כישורים שווים.

להלן 3 עקרונות יסוד שצריכים להיות מוטמעים בתרבות הארגונית מבוססת כישורים המכבדת את המועמדים המבוגרים:

1 ביטול הטיות בתהליך:

הסרת מידע המזהה גיל, לרבות תאריכי סיום לימודים, תאריכי לידה, תאריך גיוס וכו, מקורות החיים.

2 סטנדרטיזציה של הערכות:

שימוש במבחני כישורים ובראיונות מובנים עם קריטריונים ברורים לניקוד המתמקדים אך ורק ביכולות הרלוונטיות לתפקיד.

3 אתגר סטריאוטיפים:

הכשרת מנהלי גיוס לזהות ולהתגבר על הדעה הקדומה לפיה עובדים מבוגרים פחות בקיאים בטכנולוגיה או דינמיים.

שיטה זו משיגה גיוון על ידי כינון מריטוקרטיה אמיתית, שבה המועמד המיומן ביותר מגויס, ללא קשר לגיל, גזע, מין, דת, מוצא אתני וכו, ובכך מפרקת ביעילות את ההטיה שמעניקה למועמדים "רגילים" יתרון בלתי הולם.

הפרספקטיבה של דיני העבודה לגבי גיוון גילאי:

דיני העבודה אוסרים במפורש על אפליה על רקע גיל בתעסוקה. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, קובע בבירור כי מעסיק לא יפלה מחפשי עבודה או עובדים בשל גילם, בין היתר, בנוגע לגיוס עובדים ותנאי העסקה.

אם למועמד מבוגר יש את מלוא מערך הכישורים הנדרש והוא אינו נחות ממועמדים צעירים יותר, בחירת המועמד הצעיר מהווה הפרת החוק. החוק מחייב שוויון בשיקול הדעת.

הנקודה המשפטית המכרעת היא שגיל אינו יכול להיות הגורם המכריע אלא אם כן הוא מתחייב באמת מאופי התפקיד, דבר שהינו יוצא מהכלל נדיר.

בתיקו מבוסס כישורים בין שני מועמדים בעלי כישורים שווים, הבחירה הסופית חייבת להיות נקייה באופן מוכח מכל מניע מפלה המבוסס על גיל.