בריאות העובד באחריות משאבי אנוש

בריאות העובד באחריות משאבי אנוש

שיתוף

"אני כאן כדי להעביר את הצד היישומי של כיצד נטייב את פריון ואת כוח העבודה אל העובדים באופן יעיל וחכם כדי להשיג את המטרה: בריאות והצלחה עסקית". כך פתח את הרצאתו בכנס חדשנות במשאבי אנוש ד"ר אלי רוזנברג, מנהל המחלקה לבריאות העובד וממונה ארצי של היוזמה "לעתיד בריא 2020" במשרד הבריאות.

ד"ר רוזנברג:

בתחום הרפואה התעסוקתית מתמקדים לרוב במניעת תאונות. גם בנושא תחלואה כרונית (בעיות לב, סוכרת, סרטן שבץ) צריך להיות לא פחות מרכזי, מאחר שיש קשר הדוק בין אורח חיים בריא לבין תאונות עבודה. במחלות עשויות לגרום להשבתה של האדם, לפגיעה ארוכת טווח וגם לתאונות.

נתוני שנת 2011 מהמוסד לביטוח לאומי מצביעים על מספר גבוה מאוד של ימי היעדרות העולים הון למשק, ובתוך תאונות העבודה נמצא כי חלק מהסיבות הן אורח חיים לא בריא. מדובר למשל בעובדי משמרות עייפים מאוד, עובדים בשעות עבודה ארוכות, היעדר הפסקת צהריים, העדר פעילות גופנית, השמנה, ישיבה ממושכת, נפילות, תאונות דרכים. על כן אי אפשר לנתק את הנושא הבטיחותי מהנושא הבריאותי, ויש להידרש אל שני הנושאים יחד.

בישראל אין מספיק נתונים אודות תחלואה תעסוקתית, ועל כן הבאנו נתונים מפינלנד, שגודלה דומה לשל ישראל. בפינלנד העבודה היא המקור העיקרי לתחלואה. אם נשליך את הנתונים לסביבה הישראלית – מדובר בכ-5,000 מקרי תחלואה בשנה, ומקום העבודה, הוא המקור העיקרי שלה.

סקר שנערך על ידי הלמ"ס בקרב 5,000 עובדים בישראל בנושא התנהגויות בריאות מצא כי 30.3 אחוז מהנשאלים מעשנים; 34.2% סובלים ממשקל יתר, 10.8% השמנת יתר, ו-3.3% סובלים מהשמנת יתר חמורה.

מבחינת פעילות גופנית – אנו נמצאים במצב לא רע באופן יחסי – 51% מבצעים פעילות גופנית האורכת מעל שעתיים בשבוע, כאשר פעילות גופנית משפרת את הפעילויות היומיומיות, מונעת תאונות, משפרת כל פעולה.

ההמלצה המדעית היא שינה בלילה של 6 עד 8 שעות. קרוב ל-20 אחוזים מהעובדים ישנים פחות מ-6 שעות, דבר הפוגע משמעותית בתפקוד העובדים. ויש לנו פה קריאה לפעולה.

נושא ההשמנה גורר עלויות רפואיות ואחרות לארגון, כמו תביעות רפואיות, עלויות הטיפול.

לחץ ומתח נפשי בעבודה

בישראל ואירופה ישנם שני מודלים מובילים בעולם הפסיכולוגיה המתארים את גורמי הלחץ בעבודה: מודל השליטה, המדבר על כמות השליטה שיש לעובד על משימותיו, על יום העבודה שלו ועל התנהלותו בכלל. השני הוא מודל התגמול, המדבר על כמה שהעובד משקיע יותר מאמץ, כך הוא מקבל פחות תגמול. הנתונים מראים כי בישראל מדד השליטה של העובד על יום העבודה שלו הוא נמוך ביותר, וגם בנושא התגמול שמקבל העובד על מאמציו, ישראל נמצאת במקום לא טוב.

מבחינת הארגונים הנתונים המעניינים הם אלה:

  • העובדים נעדרים כ-6 ימים בשנה בעקבות מחלות.
  • ישנה תופעה בשם נוכחותיות – עובדים באים לעבודה אך חולים, עייפים ואינם אפקטיביים בעבודה. העלויות למעסיק של עובד שנוכח פיזית אך לא נמצא מבחינת העבודה הממשית הן גבוהות מאוד.

לארגון יש מספר התלבטויות:

  • התערבות בחיי העובד, בבעיותיו האישיות.
  • בעיה של מישהו אחר (קופת חולים, גורם מחוץ לשעות העבודה).
  • העדר תשתיות /זמן.
  • היענות חלקית של העובדים בנושא.
  • חוסר מיומנות.
  • חוסר בהירות עד כמה תועיל ההתערבות (השקעה לעומת החזר).

למה כן לעשות משהו בעניין:

  • נקודת המשיכה של עובדים למקום עבודה מסוים הוא מה המקום מציע מבחינת התשתיות ומבחינת דאגה לרווחת העובד.
  • מקום עבודה בטוח ובריא כזכות יסודית של העובד – ע"פ ארגון הבריאות העולמי.

ד"ר רוזנברג סיכם את הרצאתו בקריאה למנהלי משאבי אנוש כשותפים מלאים לנושא בריאות העובדים, כדי שיהיה אפשר למנף את שיתוף הפעולה, לשפר את בריאות הציבור ואת פריון העבודה. מבחינת כדאיות כלכלית – הוכח שהן מבחינת ימי המחלה והן מבחינת נוכחיות, אין ספק שההשקעה בבריאות משתלמת.

במשרד הבריאות אנו מקימים אתרי אינטרנט שיהיו זמינים לכלל האוכלוסייה ובפרט למנהלי משאבי אנוש, כדי להדריך עובדים ולתת להם כלים יישומיים לכוון עובדים לאורח חיים בריא ולרווחה בעבודה. מתן הטבות בריאותיות לעובדים כמו חיסוני שפעת, בדיקות שונות, ניהול נושא ההשמנה, לאפשר פעילות גופנית, עמדות ארגונומיות, נגישות לאוכל בריא, תחרויות ספורט בעבודה ועוד.

לפתח שאלון סיכוני בריאות אישי, מעקב ימי מחלה ואחר נוכחותיות. נושא הדוגמא אישית היא חשובה מאוד, עבודה עם נתונים, שימוש באתר המאפשר לתת מידע לעובד.

כנס משאבי אנוש שנתי 2022

אין תגובות

השאר תגובה