ביקוש נמוך לעובדים משכילים בצפון ובדרום

ביקוש נמוך לעובדים משכילים בצפון ובדרום

ע"פ דו"ח בנק ישראל לשנת 2017, בצפון הארץ ובדרומה יש ביקוש נמוך לעובדים משכילים וגם ההיצע שלהם נמוך

שיתוף
עובדים בצפון ובדרום

עובדים בצפון ובדרום

בצפון הארץ ובדרומה יש ביקוש נמוך לעובדים משכילים וגם ההיצע שלהם נמוך. כך על פי נתוני דו"ח בנק ישראל לשנת 2017 כפי שפורסמו החודש.

שיווי משקל זה מונע את פיתוחם הכלכלי של אזורים אלה. פתרון היוממות נותן מענה חלקי לתעסוקה של תושבי הפריפריה, שכן לרוב משתמשים בו עובדים משכילים והשימוש תלוי במרחק הנפה מאזורי התעסוקה העיקריים. יש להמשיך ולפתח את התחבורה הציבורית כדי להרחיב את אפשרויות היוממות לעובדים נוספים ולשפר את
רווחתם של כלל היוממים.

בנפות הדרום והצפון יש מעט תושבים משכילים ושיעור נמוך של עובדים במשלחי יד שדורשים השכלה גבוהה – ממצא שמשקף את מלכודת הכישורים הנמוכים.

נוסף לכך שהפרטים בישראל מתקבצים גאוגרפית לפי רמות השכלה, קיים בה גם בידול גאוגרפי בין קבוצות אוכלוסייה שונות (יהודים לא-חרדים, חרדים וערבים).

קבוצות המיעוט נוטות להתרכז באזורים פריפריאליים, והדבר מונע מהן גישה לאזורי התעסוקה במרכז הארץ.

הפערים בין קבוצות אלו, הן מבחינת ההון האנושי והן מבחינת המאפיינים הדמוגרפיים, יוצרים גם שונות פנים-אזורית בשיעורי האבטלה. לכן בנק ישראל ביקש לבדוק אם שיעורי האבטלה בפריפריה גבוהים יותר מפני שאוכלוסיות מוחלשות מתקבצות בהם, ואם שיעורים אלה מאפיינים בעיקר אותן או שמא הם מאפיינים את כל הקבוצות באזור ונובעים מגורמים מבניים.

התוצאות מופיעות מעידות כי גם לאחר פיקוח על המאפיינים האישיים קיים מדרג בשיעורי התעסוקה האזוריים. תל אביב ממוקמת כצפוי בראש הרשימה – כאן יש לרוב
הקבוצות את הסיכוי הגבוה ביותר להיות מועסקות – ומייד אחרי כן יהודה ושומרון.

באשקלון גברים יהודים (חרדים ולא-חרדים) נהנים ממצב תעסוקתי מצוין יחסית לגברים יהודים בשאר האזורים שאינם במרכז, אך התמונה שונה מאוד בקרב נשים יהודיות: שיעורי התעסוקה שלהן נמוכים מהשיעורים באזורים האחרים43 .בבאר שבע גברים חרדים ונשים וגברים ערבים (מרביתם בדואים) מתאפיינים בתעסוקה נמוכה ממקביליהם בכל שאר האזורים פרט לירושלים. לבסוף, ירושלים ממוקמת בתחתית כשמדובר בגברים יהודים (חרדים ולא-חרדים) ובנשים ערביות (מרביתן תושבות מזרח העיר), אך גברים ערבים ויהודיות לא-חרדיות נהנים ממצב תעסוקתי טוב ממקביליהם בנפות הצפון, חיפה והדרום.

היחס בין להיות מועסק או שלא. באדיבות בנק ישראל
היחס בין להיות מועסק או שלא. באדיבות בנק ישראל

נראה אם כן כי אין אזור שבו כל הקבוצות סובלות מבעיה גורפת, אך פירוק לפי מגזר ומגדר מאפשר לאתר עבור כל קבוצה את האזור שבו היא נתקלת בחסמים המשמעותיים ביותר לתעסוקה. דבר זה מצידו מאפשר לבנות תוכניות התערבות ממוקדות ויעילות הן למובטלים והן לבלתי משתתפים.

הבדלים בין-אזוריים בחסמים לתעסוקה

ראינו כי בין האזורים קיימים הבדלים בשיעורי התעסוקה. כעת נפנה לבחון מהם החסמים לתעסוקה באזורים השונים כדי להבין מיהן קבוצות הסיכון בכל אזור ומה מונע בעדן למצוא עבודה, שכן הממצאים יאפשרו לטפל בבעיות תעסוקה באופן ממוקד ויעיל.

בסקר החברתי שעורכת הלמ"ס שואלים מדי שנה את המובטלים מהי הסיבה העיקרית לכך שלא מצאו עבודה מתאימה, ואת הבלתי משתתפים שואלים מהי הסיבה שבעטיה לא חיפשו עבודה. ניתוח התשובות ב-2012—2016, מעלה כי הסיבה המרכזית במרכז הארץ נעוצה בהיצע משרות בלתי מתאים מבחינת השכר, השעות והעניין.

ככל שמתרחקים מהמרכז, תשובה זו מתחלפת בתשובה שאין עבודה באזור המגורים, והדבר בולט במיוחד באזור כנרת, צפת ורמת הגולן ובאזור באר שבע.

כאשר מפלחים את הנסקרים לאקדמאים ולחסרי השכלה אקדמית, מוצאים כי בירושלים, באשקלון ובעכו ויזרעאל אקדמאים מתקשים יותר למצוא משרות במקצועותיהם, ובקרב הלא-אקדמאים חוסר ניסיון וכישורים מתאימים ממלא תפקיד משמעותי יותר ברוב האזורים.

מועסקים בעלי השכלה על-תיכונית נשאלו באיזו מידה עבודתם במקום העבודה העיקרי קשורה לתחום לימודיהם האקדמיים או העל-תיכוניים. במרבית המחוזות השיבו כ-65% מהנסקרים כי הקשר קיים במידה מסוימת או במידה רבה, אך במחוז הדרום רק 56% מעידים כי תעסוקתם תואמת את השכלתם. מאחר שהאבטלה נמוכה, ומאחר שהבלתי מועסקים בדרום משיבים כי אין עבודה באזור מגוריהם, הנתון האחרון מרמז כי המועסקים מתפשרים על עבודות מתאימות פחות אך קרובות יותר לאזור מגוריהם.

סדנת פרזנטציה אפקטיבית והעברת מסרים מרחוק

אין תגובות

השאר תגובה