ועדת העבודה והרווחה קבעה מקצוע חדש: בודק שכר מוסמך

ועדת העבודה והרווחה קבעה מקצוע חדש: בודק שכר מוסמך

הכנסת אישרה את התקנות המגדירות מי יוכל לעסוק בתפקיד בודק שכר ומהו מסלול ההכשרה הנדרש לתפקיד זה

שיתוף

החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה נועד להפעיל מנוף לחץ על המעסיקים בכלל ועל קבלני כוח אדם בפרט, בכל הנוגע לזכויות עובדים, בשמירה על זכויות סוציאליות בסיסיות כגון: שעות עבודה ומנוחה, גמול עבור שעות נוספות, ימי חופשה, הבראה, הפרשות פנסיוניות, פיצויי פיטורים ושאר זכויות קוגנטיות, אשר למרבה הצער עובדים רבים לא זכו לקבל אותן באופן אוטומטי.

החוק קובע שבמקרה של הפרה גסה של זכויות עובדים, הן הקבלן והן מזמין השירות, יהיו ישאו באחריות בגין העוולה – אלא אם כן המעסיק והקבלן הסתמכו על המלצתו של בודק שכר מוסמך ופעלו בחוסר תום לב. במקרה כזה של פגיעה בזכויות העובדים בתום לב, בהסתמך על שיפוטו של בודק השכר, הקנס המוטל על הקבלן ומזמין השירות יופחת.

עם החלת החוק, הוגדר בעל מקצוע חדש "בודק שכר" אשר יעבוד עבור המעסיק על מנת לייעץ ולוודא שאכן המעסיק משלם לעובדים את זכויותיהם הסוציאליות על פי החוק. אולם עד כה, לא היו הוראות מפורשות המתייחסות לתפקידו זה.

שלוש שנים חלפו מאז נכנס לתוקף החוק להגברת אכיפה בדיני עבודה  ועד כה לא היתה נהירה הסוגיה של בודק שכר מוסמך, שאמור להיות אמון על נושא פיקוח על השכר במקום העבודה.
אתמול (24 בנובמבר) אישרה ועדת העבודה והרווחה את התקנות הקובעות באופן רשמי מי יוכר כבודק שכר מוסמך ומהי ההכשרה המקצועית הנדרשת למי שמעוניין לעסוק במקצוע זה.

אז מי יוכל להיות בודק שכר החל ממחר?

התקנה, אשר תיכנס לתוקף מידי, מגדירה את רשימת בעלי המקצועה שיכולים לפנות לתחום של בודק שכר: רואה חשבון, חשב שכר, עורך דין, כלכלן, יועץ מס ומפקח עבודה בעל ניסיון רלוונטי בתחום דיני עבודה, זכויות עובדים, חשבות או ראיית חשבון – בתנאי שהוא בעל ניסיון של שנה וחצי לכל הפחות.

מי אחראי לבחינת המועמדים לתפקיד?

המעוניינים לעסוק בתחום יגישו מועמדות למשרד הכלכלה שיקיים בחינות קבלה ויקבע תוכנית הכשרה עיונית ומעשית ייעודית לתפקיד החדש.

כמה זה עולה לנו?

המעוניינים לעסוק בתפקיד בודק שכר מוסמך בחברות המזמינות שירותים מקבלן כוח אדם יאלצו כאמור לפנות למיונים והכשרות במשרד הכלכלה. באתר הכנס דווח אמש כי משרד הכלכלה דרש לגבות ממועמדים לתפקיד סכומים של 210 ש"ח עבור בחינה עיונית ועוד 300 ש"ח עבור בחינה מעשית, כחלק מתהליך המבדקים לתפקיד.
יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ חיים כץ, התנגד נחרצות לדרישה זו של משרד הכלכלה: "זאת הגזמה וחוסר רגישות. גם כך ישלמו המועמדים אלפי שקלים עבור קורס הכשרה. אל תשכחו שאנחנו מעוניינים בהם".

האם יהיו פטורים והקלות בתנאי הקבלה לתפקיד?

ח"כ כץ דחה על הסף גם את פנייתו של יו"ר פורום דיני עבודה בלשכת עורכי הדין, עו"ד ערן גולן, אשר ביקש לפטור מבחינה מועמדים שהם עורכי דין מתחום דיני העבודה. "על כל המועמדים באשר הם להתמצא בנבכי תלוש השכר ולוודא כי אין בו טעויות או רמאויות. לכן עלינו לוודא שלא יהיו פטורים מהכשרות וממבחנים."

כנס דיני עבודה יעסוק גם בסוגיית החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה. לפרטים ולהרשמה לחצו כאן

תגובה 1

השאר תגובה