SuperWomenMom

SuperWomenMom

מה כבר יש לגיבורי העל לעשות בחיים? להציל את העולם? זה כלום לעומת מה שמוטל על גיבורת העל מהעידן החדש: ה- SuperWomanMom

שיתוף
דנה ברזילי

מה זה השטויות האלה גיבורי על? Wonder Woman, Batman, Spiderman
מה כבר יש להם לעשות בחיים? להציל את העולם ?
ביננו ,זו משימה שנועדה לכישלון מראש, יש יותר מידי מקומות, סיטואציות, מלחמות ואנשים  להציל, כך שאני לא באמת קונה את הסיפור שלהם.
לעומת זאת –אני SuperWomanMom מתפקדת בשוטף גם כאמא, גם כבת זוג וגם כישות אמיתית בפני עצמה.
נעים להכיר שמי הוא דנה – ושמכם?
כמות האנרגיות החיוביות שאני אמורה להוציא במהלך יממה אינה פרופורציונלית בעליל.

בבוקר:

אני צריכה לקום וזו כבר משימה בעייתית. אני מכוונת  מראש את השעון המעורר בנייד  ל-06:00  ובאותה נשימה מכוונת גם ההתראה כל 5 דקות בצלצול של צרצר, פעמון אופניים, צלצול טלפון, יום אביב.you name it  בכל פעם שהשעון מצלצל אני מקללת את הרגע ובודקת אם לא טעיתי והיום כבר שבת.
אבל גם SuperWomanMom  צריכה לקום ואז אני מתחילה את סדר הפעילויות הקצר הבא:

• להעיר את בעלי שמבטיח לי שהוא כבר קם ומעיר את הילדים…
• שלב א' של התארגנות הבוקר מתחיל בשקילה – מומלץ אחרי הפיפי הראשון של הבוקר.
• מתעצבנת על השטויות שאכלתי אתמול בערב, למה הייתי צריכה לרדת על שקית תפוצ’יפס ודיאט קולה?  לא נורא חיים רק פעם אחת, אני מבטיחה לקזז ולרעוב בהמשך היום… לפחות עד שאגיע למטבח בעבודה 
• מקלחת קצרה ושלב א' בהתארגנות הסתיים. מה נשאר לי?  מעט מאד…
• לוודא שבעלי אכן התעורר, לקרוא לילדים מהמקלחת  – "בוקר טוב חמודים, צריך לקום".
• לוודא שהילדים אכן קמו ולא עברו ממצב מריחה אחד במיטה, למצב מריחה שני בסלון.
• לוודא שהם אוכלים את ארוחת הבוקר.
• להכין להם ארוחת בוקר נוספת לגן, לבית הספר, לקייטנה – היעד כלל לא משנה כי אין פטור מאף אחד מהם.
• לא לשכוח להפעיל איזו מכונת כביסה בדרך.
• לרוקן את המדיח בדרך חזרה.
• לעשות הכללללל עם חיוך  ובאנרגיות חיוביות.
• לעבור לשלב ב' בהתארגנות: איפור זריז ובחירת הבגדים שיתאימו לי דווקא היום ,בשונה כמובן מאתמול ומלפני יומיים.
• לגלות שבמכנס שרציתי ללבוש חסר כפתור ולחפש חולצה מספיק ארוכה and yet  מחמיאה שתסתיר אותו.

עד עכשיו עברו כמעט שעתיים, נשארה לי רבע שעה בקטנה לבחירת אקססוריס, מקצה שיפור לילדים, להאכיל את הארנבים, להשקות עציץ או שניים ולא לשכוח למחזר כי אנחנו גם שומרים על העולם, כאמור, אני לא באמת בונה על גיבורי העל לעשות את זה.
אחרי פרידה מוקדמת מבעלי החמוד ופיזור מזורז של הילדים שכולל בימים טובים גם חיבוק, נשיקה ואיזה "אמא אני אוהב אותך" –  אני עפה לעבודה. במקרה שלי מדובר בערוץ החיים הטובים  – 25 דקות נסיעה ושני רמזורים.

בעבודה

אני צריכה להיות מקצועית, שירותית, סבלנית, החלטית, אדיבה, נעימה, לדעת לעמוד על שלי אך גם להשכיל לקבל מרות, להיות פתוחה לדעותיהם של אחרים, לפתור אין ספור בעיות, לכבות שריפות, להקשיב לעובדים, למנהלים, לקולגות, לבוסית, לבוסית של הבוסית והכללללל עם חיוךsmiley .

מאוד חשוב לציין שתלוי באיזה יום עבודה מדובר. אם מדובר ביום שבו אני מוציאה את הילדים מהגן ומבתי הספר יש תמיד איזו עננת לחץ ברקע, כי רק הרגע הגעתי והופ כבר 13:00 ועדין לא הגעתי לעסוק במה שתיכננתי יום קודם.
ואז מגיעה השעה ואני חייבת לצאת, תמיד תחת לחץ, תמיד תחת ההתלבטות הגדולה: אני אעשה פיפי עכשיו או שכבר אתאפק? אני מתפללת שהמעלית כבר תגיע ותוריד אותי ישירות לקומה הראשונה ולא כמו מעלית שבת. אני יוצאת לחניון, נושמת לרווחה כי אף אחד לא חסם אותי, אבל מגלה שנתקעתי אחרי נהג ששכח שכדי שהאוטו ייסע יש צורך ללחוץ על הגז. מה גם שהעובדה שהוא בשנות ה- 70לחייו ויש לו את כל הזמן שבעולם להגיע לסופר כי "אף אחד לא יברח" – לא ממש תעזור לי להגיע לגן ולבית הספר בזמן.
אותו כנ”ל לגבי גל הרמזורים האדום שתוקף אותי, אבל אני SuperWomanMom ולכן הגעתי בדקה ה-90  לגן, עשר דקות לאחר מכן לבית הספר וחמש דקות אחר כך כבר פרקנו תיקים בבית.
ומה הכי חשוב לי כאמא? לשים את התיקים בצד, להתעלם מהצורך לסדר אותם, להשאיר מאחור את כל מי ומה ש"הביא לי את הסעיף והבליט לי את הווריד במצח" ולהתחיל את אחר הצהריים בכיף, באנרגיות חיוביות, חום אהבה וכל החברים שלהם – פשוט, פשוט, פשוט.
איזה מזל שהמציאו את הסדרה "הפינגווינים ממדגסקר" שמאפשרת לי לשבת עם ילדיי, לעשות להם נעימי בגב, לחבק, לנשק ולהוריד דופק, כי עוד 20 דקות הסדרה תיגמר ואז נעבור לשיעורי בית ו/או משחקים ו/או חברים שמגיעים להתארח ו/או לרדת לגינה להתאדות קצת – מה רע?

שלב המקלחות

שלב הכ וללמקלחות, ארוחת הערב, קינוח, הכנת בגדים ליום המחרת, סידור תיק בית הספר, צחצוח שיניים, פיפי, הסיפור שלפני השינה והכי חשוב f2f = face to face עם הילדים המתוקים שלי. כידוע, הסיפורים הכי חשובים והכי מצחיקים יוצאים לפני השינה.
אם לא נרדמתי במיטה שלהם הצלחתי להגיע לחלק של היום שמתרכז בי!
גם  SuperWomenMom צריכה לנוח לפעמים, לאכול ארוחת ערב בריאה…סלט, פיתה מחיטה מלאה, כמה אגוזי פקאן וקינוח קטן: תפוצ’יפס, גלידה, יישור העוגה שנשארה משבת, אבטיח ודייאט קולה.
בכל זאת אני צריכה לשמור על הפיגורה, יש לכם מושג כמה קשה להסתובב במכנסונים צמודים אדומים, חולצה צמודה כחולה, מגפיים אדומים גבוהים, שיער בלונדיני שמתעופף כל היום ברוח וצובר קשרים ואם מזה לא הזעתי –  אז גם גלימה אדומה?


 
וכל זה כי הגאון שהמציא את גיבורת העל לא היה נשוי ל- SuperWomanMom אמיתית שתסביר לו ששחור זה מרזה, שבגד מעט רפוי מטשטש סימני לידה, שקוקו וכפכפים זה הכי נוח ושהדרך הכי קלה להוריד 2  קילו היא לנעול פלטפורמות.

טוב, אז אחרי שאכלתי, נחתי ושיחררתי כמה תאים אפורים במוח מול איזו תוכנית טלוויזיה משעשעת, אני גוררת את עצמי ללפ טופ הפרטי שלי כי אני גם מחפשת עבודה וזמינות היא שם המפתח.

אין ספק שתהליך חיפוש העבודה הוא ארוך, מייגע ובעל היקף של משרה מלאה נוספת, אבל הוא גם חיובי ומזכיר לך עד כמה את טובה בעבודתך, כמה למדת וכמה יש לך עוד ללמוד. זה מאד נחמד לקבל פידבקים טובים על קו"ח, ההישגים והמוטו שחיברתי לעצמי בראיונות עבודה ו"מאנשים שאני בכלל לא מכיר ממקומות אחרים וגם פה – מה- Linkedin ."
אנרגיות אנרגיות ועוד  פעם אנרגיות, להתעדכן, לעשות שיעורי בית לפני כל ראיון, להיות במיטבי בראיון עצמו, להספיק להעביר את כל המסרים, לדמיין עצמי במקום חדש, אך לא יותר מידי כי אולי אתאכזב, לחכות לטלפונים לשלב הבא, להיות בקשר עם אנשי הקשר והכלללללל עם חיוך smileyכבר אמרתי, נכון?

אה..כן… ואל תשכחו שכל  SuperWomanMom היא אישה שרוצה להשקיע גם בעצמה. כדי למלא את מחסניות האנרגיות החיוביות שלה מה יותר טוב מ-  Zumba, Hip Hop, Brazilian Butt Lift הכל נמצא על DVD שאפשר להכניס ללפ טופ, להציב על המיטה ולהשתמש ברווח שבינה לבין ארון הבגדים כסטודיו פרטי בכל יום ובכל שעה. טוב אז אצלי יש לעניין גם ערך נוסף של ניקוי מצפון הטחינה – טחינת האוכל כמובן, אני טיפוס שאוהב לאכול בכל מצב רוח ובכל מזג אויר ולכן sessions  כאלה של 40 דקות לפחות פעמיים בשבוע הם מצרך קבוע.

זוכרים את בעלי שיחייה מהבוקר? אז כל  SuperWomenMom רוצה גם זמן איכות עם בעלה  בלי לנקר אחד לשניה מול הפרצוף למרות שכבר 22:00 ורק עכשיו הוא הגיע מהעבודה. שלא לדבר על לצאת לבד בערב, טוב זה ברור שמדובר רק בסופ”ש כי בשאר הימים אין עם מי לדבר בשעות כאלה.
מכירים את השאלה המעצבנת של הבייביסיטר – "אתם תחזרו עד ?24:00 כי אם כן, אני עוד אספיק לצאת עם חבר שלי", כמה זקנה השאלה הזו גורמת לי להרגיש בכל פעם מחדש. חכי חכי שתתחתני, תלדי איזה ילד או שניים, תעשי את כל הדיאטות בעולם ועדין לא תצליחי להיפטר מגלגל ההצלה שנוסף לגופך, למרות שחורף והים סגור. חכי, חכי…נראה אותך אז!
רק רגע, ומה לגבי איזה חוג צורפות או ערב בנות על בסיס קבוע?  " 80% זה גם מספיק", בהמשך אני עוד אחזור למשפט הזה.

המוטו שלי

טוב, אז אם שרדתם את כל הבלוג שלי עד עכשיו, הבנתם בכמה אנרגיות מדובר ומדוע אני מכניסה את כל גיבורי העל לכיס הקטן.
מצד שני, גם הבנתם שלאורך זמן זה פשוט בלתי אפשרי להמשיך לרדוף אחרי הזנב של עצמנו ושעדיף  crises אחד פחות להבין זאת, לעצור וליהנות מכל מה שהשגנו והגשמנו.
אני למדתי שהחיים קצרים ומפתיעים ולכן אני מפרגנת לי ולבעלי סופ”ש בצימר אחת לכמה זמן, כשאני מפקידה את הילדים אצל הסבתות והדודות המדהימות שלהם.
איזה כיף זה ליהנות מהנופים של רמת הגולן, האוויר, השקט, לוחות הזמנים השונים מהיומיום,
"שלפשטונדה" ורומנטיות.

כל חופש כזה נגמר בארוחה משפחתית מחוץ לבית, במשחקים עם אמא ואבא, בסרט טוב וגלידה. אין כמו להפתיע את הילדים ביום כיף עם אמא ו/או אבא באמצע השבוע על חשבון הגן ובית הספר.

ניסיתם פעם לקחת חצי יום חופש עם חברים טובים מהעבודה? זה ממש פשוט, יוצאים מהעבודה ב-12:30 אוכלים ארוחת צהריים טובה ורבת קלוריות וממשיכים לסרט של הצגה יומית. עד 16:00 סיימתם.
מי שדאג לבייביסיטר ממשיך לשופינג ומי שלא מספיק להוציא את הילדים – מומלץ בחום.

זוכרים את ה- 80% מקודם? זה דבר נוסף שלמדתי בחיים: לקחת את הדברים בפרופורציה ולדעת שעבור חלק מהדברים בחיים גם "80%  זה מעל הראש".
החיים שלנו כל כך מהירים, משתנים ולא צפויים ולכן כל כך חשוב ליהנות ממה שיש היום ולא לחכות לפנסיה, כי לכו תדעו מה יקרה עד אז?

רוב האנשים מבינים את זה כש- crises כלשהו קורה, מישהו הקרוב אליהם עובר תאונה קשה או שהם עצמם חולים פתאום במחלה קשה מהסוג של "לא עלינו טפו טפו טפו, חמסה חמסה".
רק אז הם מבינים "שלכל אחד יש תחליף" ושהמשרד יכול להסתדר בלעדיהם גם שבועות. רק אז הם נזכרים ברשימה של הדברים שהם רצו לעשות עד גיל 40 ועדיין לא הגשימו אף לא אחד מהם.
אז קחו את החיים בשתי ידיים ותתחילו את השינוי מעכשיו.

באהבה גדולה ממני, דנה ברזילי.

יריד תעסוקה וירטואלי אוניברסיטת תל אביב

7 תגובות

  1. דנה – האוויר שהצלחתי לקחת ביום כיפור נגמר בעודי קוראת את הדברים…(-:
    מה שתמיד מנחם זה לדעת שאנחנו חלק מעוד… כולנו מעט נוירוטיות, מעט פרפקציוניסטיות ו"מעט" אוהבות שליטה…
    אבל יש לזה גם צד חיובי. סיפוק, גאווה, הידיעה שזה עדיין אפשר- כל בוקר לקום ולהתחיל בסאגה הזו… זה הכול בסוף, צרות של עשירים(-:
    אז אני חותמת על כל סדר היום הזה שוב ושוב ושוב… ובהחלט מקבלת את הטיפ של הצימר/אילת/צפון/דרום /מסעדה טובה… כל דבר שיכול בכל פעם להזכיר לי כמה אנרגיות עוד יש לי.

    נפלאה!
    בהצלחה בחיפושי העבודה
    לירון

  2. הפנמתי את המסר " 80% זה גם מספיק" ואפילו הקלתי על עצמי עוד קצת " 70% זה גם מספיק".

  3. אכן ג'וב מורכב לקחו על עצמן נשות הקריירה.
    לא נותר אלא, להוריד בפניכם את הכובע ולהגיד " ברוך שלא עשני אישה"…. 🙂

  4. בתור מישהי שזכתה לראות אותך בעבודתך במשך חמש שנים, אני יכולה להעיד שהדבר הכי בולט אצלך הוא שהרוח החיובית תמיד נושבת, גם דקה לפני שצריך לצאת לאסוף את הילד מהגן.
    זה מה שעושה אותך סופר-אישה יותר מהכל!

השאר תגובה