אז איזה מין בוס עדיף להיות כאשר אתה מנהל עשרות אנשים בתחום כוח האדם?
ג'ים פינקלשטיין ובנו מאט, המנהלים ביחד את חברת Future Sense, פרסמו מאמר באתר HR.BLR.com שמפרט את חמשת סוגי בוסים הקיימים בתחום משאבי אנוש ומה היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם.
הבוס המקשיב
מדובר בבוס שמעודד את עובדיו לחלוק עמו את הרעיונות שלהם ואוהב שהם תורמים מהידע האישי שלהם למאמץ הקבוצתי. פינקלשטיין ובנו אוהבים את הגישה הזו וטוענים כי היא תורמת לחדשנות ויצירתיות של העובדים.
הבוס המתיר
מדובר במנהל שנותן לעובדים שלו הרבה חופש לעשיית פרויקטים לפי ראות עיניהם. לדברי פינקלשטיין ובנו, זוהי דרך טובה לבנות מנהיגות עובדים ולפתח אצלם אחריות גדולה יותר. הצרה היחידה עם סוג כזה של בוס לטענת הפינקלשטיינים, היא שלפעמים הוא יכול שלא לשלוט בכל הנעשה מתחתיו.
הבוס שהוא מנטור
מדובר בבוס שמלמד, מדריך ושומר על האנשים שמתחתיו. אין זה אומר שהוא מבוגר מהם, אלא רק מעט יותר חכם מהם או אפילו כזה עם מעט יותר ניסיון, שרוצה לחלוק אותו ולהעביר את הידע שלו לאנשים תחתיו. אחד האלמנטים הבולטים בהתנהלות שלו, היא מתן תשבחות על עבודה טובה או הרבה ביקורת על פשלה. לדברי פינקלשטיין ובנו, מדובר בסוג בוס שעבודתו יכולה להיות מעניינת כל עוד הוא מבין שעובדיו עשויים להזדקק למעט זמן על מנת לקבל ולהפנים את שיטותיו.
הבוס המגניב
מדובר במנהל שנהנה בעבודה, ומעודד את עובדיו גם ליהנות כשהם בעבודתם. ללא ויתור על העובדה שהוא הבוס, הוא מצליח להחיות את המשרד באווירה טובה, נותן מקום לשיחות חולין ולאתנחתאות קלות, כל עוד הן לא מפריעות למהלך התקין של העבודה. לדברי פינקלשטיין ובנו, צחוק הוא מרכיב חשוב בחיי משרד והם בעד.
הבוס היוצר
כנראה הבוס הכי יצירתי בחבורה, הוא לא רק דוחף את העובדים שלו לחשוב בגדול, אלא מצפה שהם יעשו הכול בגדול. בעוד שני הפינקלשטיינים טוענים כי הדבר הוא טוב יחסית, הם מזהירים שיותר מידי התלהבות מצידו של הבוס, יכולה להוביל לכך שהוא יהיה יותר מידי תובעני, לכן מציעים שהוא יידע מי האנשים שעובדים תחתיו ולמי הוא יכול לתת פרויקטים מסוימים ולמי לא.
