תקופת הניסיון הפכה לתקופת כישלון

תקופת הניסיון הפכה לתקופת כישלון

עובד נכנס לתפקיד לשלושה 'חודשי ניסיון' שבמהלכם הוא פוטר. העובד פנה לבית הדין לעבודה בטענה לפיטורים בחוסר תום לב ורשלנות. בית הדין פסק: מדובר תפקוד לקוי

שיתוף
בית דין לעבודה

בית דין לעבודה

מעשה בעובד שהתקבל לעבודה חדשה ובחוזה ההתקשרות עם המעסיק צוין שמותר יהיה לפטרו בפרק זמן של עד שלושה חודשים מכניסתו לתפקיד. תקופה זו הוגדרה כ'תקופת ניסיון'. אולם כאשר המעסיק אכן פיטר אותו במהלך תקופת הניסיון, העובד הגיש כתב תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, כנגד החברה (מכללה) וכנגד המנהל (באופן אישי) בו דורש פיצוי בגובה 6 משכורות בגין פיטורין בחוסר תום לב, בקלות הדעת וברשלנות.

התובע טוען כי כאשר התקבל לעבודה, המכללה (נתבע מס' 1) כינתה אותו בשם 'מנהל' ואילו המנהל (נתבע מס' 2) כינה אותו 'מנהל שיווק ומכירות'. נאמר לו כי לתואר אין כל השפעה על תנאי העסקתו. לדבריו, לאחר כחודש וחצי בתפקיד, הוא פוטר מעבודתו היות שלא עמד ביעדים השיווקיים והמכירתיים של המכללה. במעמד הפיטורים אמר המנהל לתובע כי המוסד לא יוכל להמשיך להעסיקו וכי הוא 'יקר מדי'. התובע אף הציג כראיה לכך שהמכללה איננה ערוכה לעמוד בהתחייבות הכלכלית את העובדה שגם לאחר שהוחלט לפטר אותו – לא נעשה ניסיון למצוא לו מחליף.

טענתו המרכזית של התובע הינה שהמעסיק היה צריך לבצע בדיקה כלכלית יסודית כדי לבחון את היכולות הכלכליים של המכללה להעסיק אותו מלכתחילה. התובע ביקש כאמור לפצותו בסכום של 6 משכורות, סך המסתכם ב-120,000 ש"ח.

מצד המכללה והמנהל נטען מנגד כי התובע הציג את עצמו כאמן בתחום השיווק והמכירות אולם נתוני המכירות של המכללה לא עמדו בקנה אחד עם ההבטחות (שהובילו לציפיות).

המעסיקה טענה כי המנהל החדש ידע שהוא נכנס לתפקיד לתקופת ניסיון שבמהלכה ניתן לפטר אותו וכי ניתן לפטר אותו בכל עת בהודעה של חודש בלבד המעסיקה הדגישה כי העובד פוטר בשל תפקוד לקוי ולא, כפי שציין התובע, בשל העדר מסוגלות כלכלית להעסיקו.

שופט בית הדין לעבודה, יוסף יוספי, דחה את תביעתו של המנהל המפוטר ופסק לטובת הנתבעת. השופט יוספי השתכנע כי התובע התקבל לעבודה כדי להיות מנהל שיווק ומכירות בפועל, גם אם כונה אחרת בשלב זה או אחר במסגרת ההתקשרות, וכי תפקידו המהותי היה להעלות את המכירות. השופט השתכנע כי המנהל פוטר היות שלא הצליח להביא לתוצאות משמעותיות וכי תפקודו המקצועי אכן התגלה כלקוי וזאת לאחר שהמעסיקה הציגה נתוני מכירות מתקופות קודמות ועל פי נתונים אלה עולה כי לא רק שהמנהל החדש לא העלה את ההכנסות, אלא שבתקופת העסקתו (הקצרה אמנם) חלה ירידה באחוזי הסגירה.

בשלב ההוכחות אף הצליחה המעסיק להציגה ראיה לכך שכשלושה שבועות לאחר כניסתו לתפקיד זומן המנהל החדש לשיחה בה נאמר לו במפורש שנתוני המכירות מאכזבים והוא (התובע) התחייב להשתפר. כעבור שלושה שבועות ממועד השיחה, לאחר שלא חל שיפור בביצועיו, הוא פוטר לאלתר.

אשר על כן, בית המשפט דחה את התביעה הכפולה (כנגד המכללה וכנגד המנהל באופן אישי) ונפסק כי התובע יפצה את הנתבעים בהוצאות משפט ושכר טרחה בסך של 6,000 ₪.

יריד תעסוקה וירטואלי אוניברסיטת תל אביב

אין תגובות

השאר תגובה