שיתוף

לכל העוסקים במשאבי אנוש ברור כיום ששם המשחק הוא יצירתיות בעבודה. עובדים יצירתיים, שהארגון מאפשר להם חופש יצירתיות, הם עובדים בעלי מוטיבציה גבוהה יותר, עובדים שלוקחים יוזמה אישית, שנוטים לחדשנות ושמגלים תושייה בפתרון בעיות.

יתרה מכך, ארגון שהעובדים שלו יצירתיים יותר, מקבל בכך יתרון חשוב מאוד על פני מתחריו בשוקי היעד שלו, בכל תחום: בפיתוח מוצרים חדשים, בפתרון בעיות מול לקוחות ובהיקפי המכירות.

ולכל אלה יש בסופו של דבר ביטוי בתוצאות העסקיות ובנתחי שוק.

למעשה, בנושא היצירתיות אין הבדל בין עובדי דור המילניום וה-Z לעובדים מדור ה-X. עובדים יצירתיים שהארגון תומך ביצירתיות שלהם, בין הם שייכים לדור זה או אחר, מבינים את הערך של תרומתם לחברה, ובאופן כללי נהנים יותר לעבוד בארגון.

הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא חברות סטרט אפ בתחום ההייטק, בהן העובדים יכולים לבטא יצירתיות במידה מקסימלית והם אף נדרשים לכך.

יתרה מכך, יש לא מעט עובדים שמעדיפים לעבוד בחברות סטרט אפ למרות שהחברה נמצאת בסכנת סגירה בכל פעם שיוצאים לסבב גיוס כספים.

אבל עובדי הייטק הם לא העובדים היחידים שיכולים ורוצים להיות יצירתיים בעבודה. אין כמעט תחום או ענף שאינו זקוק לעובדים יצירתיים שיבטאו את היצירתיות שלהם בעבודה.

אם כך, אין ספק שהאפשרות לבטא יצירתיות היא הבסיס החשוב לקידומו והתפתחותו של כל ארגון. השאלה הגדולה היא מה קורה כאשר עובדים טובים ובעלי ידע רב בתחומם לא יודעים לבטא יצירתיות.

כאן נכנסת לתמונה תפקידה של ההכשרה והלמידה. בכל אדם יש יצירתיות במידה מסוימת. מי שנכנס לגן ילדים יכול לראות שכל הילדים (ולא רק חלק מהם) מציירים או עושים מגוון רחב של עבודות יד, כמו גם משחקים במשחקים רבים שמבטאים יצירתיות.

אלא שאז הם מתבגרים, ואלה מביניהם שלא נחנו ביכולת להיות הרמברנט הבא, פשוט מוותרים על עיסוק בכל סוג של יצירתיות.

למטרה זו נועדו הכשרות וסדנאות שמטרתן 'להעיר' את היצירתיות הרדומה הזאת, וללמד את העובדים לבטא יצירתיות בעבודה.

אלא שכאשר אתם בוחרים בסדנה או הכשרה, יש כמה קריטריונים שהסדנאות וההכשרות צריכות לעמוד בהן:

1 הגישה צריכה להיות מבוססת על תובנות ומתודולוגיות הלקוחות מפרספקטיבות מולטי-דיסציפלינריות של ניהול עסקים, אמנות על כל סוגיה, עיצוב וכד'.

2 המיקוד צריך להיות על פיתוח מנהיגות ופיתוח צוותים, ועל טיפוח סביבה שמאמצת יצירתיות, שיתוף וחדשנות.

3 חינוך ליצירתיות צריך להיות בעל גישה של פסיכולוגיה חיובית, ופילוסופיה של עידוד לחקרנות.

4 אנשים וארגונים פורחים כאשר הם מתמקדים בערכים של הישגיות, וחותרים למצויינות המבוססת על אימוץ הכישרון הייחודי של כל עובד וצוות.

בנוסף להכשרות, ארגונים שרוצים שעובדיהם יפרחו וישאפו לחדשנות, חייבים ליצור סביבת עבודה שמאמצת יצירתיות, וסביבת עבודה שמשלבת בצוות או במחלקה אנשים בעלי מגוון רחב של כישרונות ושעובדים יחד תוך שיתוף פעולה.

הרעיון הוא לאחד באותו צוות או מחלקה, עובדים שמחליפים ביניהם ידע ורעיונות, ויחד מעצבים את עתיד החברה.

וכמו כל דבר אחר, היצירתיות והביטויים שלה מתחילים בהנהלה הבכירה. המנהלים הם אלה שאמורים ליצור מדיניות שמעודדת יצירתיות.

בשורה התחתונה, ארגונים שמונהגים על ידי השאיפה ליצירתיות הם ארגונים בעלי שיעורי הצלחה גבוהים יותר בכל הקשור לחדשנות, למחוברות עובדים, ולהסתגלות מהירה לשינויים.

אין תגובות

השאר תגובה