שיתוף

אחת הסוגיות המאוד בעייתיות בהעסקת עובדים מקצועיים, שהינם חשופים לסודות מסחריים של החברה וללקוחותיה, היא האם ניתן להגביל את עיסוקו של העובד. כלומר האם ניתן למנוע ממנו לעבור לעבוד בחברה מתחרה או להקים בעצמו עסק שמתחרה בחברה בה עבד עד לאחרונה. כל זאת, כאשר ברור וידוע שהעובד צבר ידע רב בחברה, שחלקו מבוסס על הסודות המסחריים שלה.

הסוגייה הזאת מייסרת את בתי הדין לעבודה כבר שנים רבות. מצד אחד קיים חוק חופש העיסוק. ומצד שני, בתי הדין לא רוצים להיות אלה שמאפשרים הפרת סודות מסחריים בצורה עקיפה, על ידי 'גניבת' עובד המחזיק בהם.

לפני כמה שנים תבע מעסיק העוסק בתחום הכשרה טכנולוגית, את העובד שלו לשעבר, משום שזה האחרון הקים עסק מתחרה לשלו. המעסיק ביקש מבית הדין להגביל את הפנייה של העובד לשעבר ללקוחות מענף מאוד ספציפי. כלומר, המעסיק לא ביקש להגביל את כל עיסוקו החדש של העובד לשעבר באופן גורף אלא רק בנוגע לפלח שוק מאוד מסויים.

האם התנאי ראוי להגנת ביה"ד

למרות זאת, בית הדין בחר לדחות את תביעת המעסיק. במקרה זה, דן בית הדין בשאלה, האם התנאי בחוזה של עובד, הקובע כי אסור לו לפנות ללקוחות ולהתחרות במעסיק, הוא אכן תנאי הראוי להגנה.

בית הדין הגיע למסקנה כי ההכשרה שקבל העובד בעת שעבד אצל המעסיק, אינה יכולה להיות מוגדרת כהכשרה מיוחדת. בנוסף, המעסיק לא הוכיח, כי השכר הגבוה ששולם לעובד בגין עבודתו, משקף הסכמה להימנע מתחרות בחברה.

זאת ועוד, בית הדין מצא שרשימת הלקוחות של החברה אינה בגדר סוד מסחרי, הראוי להגנה, משום שניתן לאתרם באופן עצמאי. עם זאת, בית הדין קבע כי העובד יזם התקשרות עם הלקוחות במקביל לזמן כשהחברה סיפקה להם שירות. וזוהי, מבחינת בית הדין, התנהגות בלתי הולמת של העובד.

למרות זאת פסק בית הדין כי אין בכך כדי להביא לנקיטת אמצעי דרסטי של הגבלת עיסוק, אם כי החברה יכולה להגיש תביעה לפיצוי. עוד נקבע, כי המוצר הייחודי שיצרה החברה הינו בלעדי לה, והעובד לא רשאי לעשות בהם שימוש.

רשימת לקוחות – מתי היא סוד מסחרי

אשר לרשימת הלקוחות, קבע בית הדין, כי למרות ששמותיהם של הלקוחות,  כשלעצמם אינם חומר חסוי, הרי שהפרטים הכלולים ברשימת הלקוחות אודות כל לקוח,בהם הידע על דרישותיו, סוגי המוצרים אותם הוא צריך, היקף הרכישות שהוא מבצע והמחיר שהוא משלם עבור כל פריט, הופכים את הרשימה למוגדרת כסוד מסחרי.

בשורה התחתונה פסק בית הדין כי המעסיק השקיע זמן, מאמץ וכסף כדי לגבש מערכת יחסים עם לקוחותיו ויצר ריכוז ספציפי של מידע יחודי הנוגע לצרכיו השונים של כל לקוח, היקף הרכישה והתמחיר, שהינו בעלי ערך כלכלי מובהק.

ולמרות זאת, דחה בית הדין את ערעור המעסיק בנוגע לקבלת חשבונות מהמתחרה, שכן במועד בו הוגשה התביעה כבר היו מצויים בידי המעסיק הנתונים לגבי היקף הירידה במכירות, שנבעה מהעברת הסוד המסחרי למתחרה.

כנס גיוס איתור ומשיכה של טאלנטים - יריד משאבי אנוש HRexpo2020

אין תגובות

השאר תגובה