שיתוף

"הפיליפינים היא אחת המדינות היפות בעולם. זוהי מדינה של איים במערב האוקינוס השקט, מדינה מאוד גדולה הממוקמת על שטח של כ-300 אלף קמ"ר, וגרים בה יותר מ-100 מיליון בני אדם, כך סיפר משה פויסטרו צלם, חוקר תרבויות ומרצה, בהרצאתו 'מגלים עולם' בכנס חשיפת מרצים של HRus.

לדבריו, ההרצאות המלאות כוללות סקירה מדינית, פוליטית, כלכלית והיסטורית של המדינות עליהן הוא מרצה, ובנוסף, סקירה של התרבויות, הנופים אוכל ועוד.

"במדינת הפיליפינים יש יותר מ-7,100 איים, מספר פויסטרו. "רובם המכריע של האיים הם איים קטנטנים, ורובם של האיים אינם מאוכלסים. 

"יש אי אחד גדול ומרכזי שבו חיים רוב הפיליפינים. שטחו יותר מפי 5.5 שטח מדינת ישראל – 108 אלף קמ"ר. בהרצאה המלאה אני מספר בהרחבה על ההיסטוריה של הפיליפינים.

"מדינת הפיליפינים היא המדינה היחידה באסיה שהדת השלטת בה היא הדת הנוצרית. אין אף מדינה אחרת בדרום מזרח אסיה, שבה הדת השולטת היא הנצרות".

על הסיבות לכך מפרט פויסטרו בהרצאה המלאה. בתקציר מציין פויסטרו כי "הפיליפינים היו תחת כיבוש ספרדי במשך יותר מ-300 שנה, [וזו אחת הסיבות לכך] שהנצרות היא הדת השלטת בה, באופן חריג לשאר מדינות אסיה".

לדבריו, "משנת 1972 היה בפיליפינים שלטון דיקטטורי נוקשה. [השליט היה], פרדיננד מרקוס. אשתו ידועה מאוד, שמה אימלדה מרקוס, [והיא מוכרת בעיקר בשל] אובססית אספנות הנעליים שהיתה לה.

"בהרצאות שאני מעביר", אומר פויסטרו, "נשים רבות מתקוממות כנגד האמירה שזו היתה אובססיה, כי עבור נשים רבות נעליים זהו תחביב.

"אני מסכים [עם קביעה זו]. אבל [כאן נמצאו] 3000 זוגות נעליים שרובן בתוך הקופסה המקורית ומעולם לא ננעלו.

"כאשר משטרו של פרדיננד מרקוס הופל בשנת 1986 מצאו באחוזה שלהם את כל אלפי זוגות הנעליים.

"וכיום יש בפיליפינים מוזיאון הנעליים של אימלדה, בו מוצגים רק חלק מאלפי זוגות הנעליים שנמצאו בארמון.

"בהרצאה המלאה אני מדבר גם על הפולקלור של העם הפיליפיני. הפולקלור אולי המוכר ביותר הוא ריקוד מקלות הבמבוק.

"בהרצאה המלאה אני מספר גם על הקופיף הזעיר [שחי בפיליפינים. ששם] בית הגידול הטבעי שלו, ויש לו תכונות מרתקות.

"[כמו כן אני מספר על] החטיף הלאומי: ה'שווארמה' של הפיליפינים – ביצה שאינה דומה לביצים המוכרות והיא אינה צמחונית.

"מנילה היא עיר עצומה המונה כ-15 מיליון בני אדם והיא נחשבת לעיר הצפופה ביותר בעולם. התחבורה הציבורית בעיר מתבצעת ברכב שנקרא 'ג'יפיס.

"יש עשרות אלפי ג'יפיס כאלה במנילה. אין להם תחנות. הם נוסעים מאוד לאט בגלל הצפיפות הרבה, ואנשים עולים ויורדים מהם תוך כדי נסיעה.

"מי שאין לו מקום בתוך האוטו יכול לשבת גם על הסולם מחוץ לאוטו, ניתן גם לשבת על הגג.

"אתר תיירות נוסף שנחשב לאחד היותר ידועים באיזור מאנילה, מגיעים אליו בשייט במעלה הנהר. השייט הוא בקאנו פיליפיני.

"את הקאנו משיטים גברים עם משוטים, משום שחלקו של הנהר חסום בסלעים ולא ניתן לשוט בו בסירות מנוע.

"השייטים יחפים משום שלפעמים הם צריכים לצאת מהקאנו כדי לדחוף את הסירה מהסלעים. ולפעמים הם צריכים גם להרים אותה בידיים מעל הסלעים.

"השייטים חותרים במאמץ רב [ומצליחים להשיט את הסירה בתנאים אלה] למרות שבסירה יושבים אנשים.

"במקומות מסוימים הם שמו קורות [עליהן הסירה צריכה להחליק], כי אין דרך אחרת לעבור את הסלעים, [שהגיעו לנהר בעקבות] רעידת האדמה שהיתה. בסוף השייט מגיעים למפל.

"כדי להגיע אל המפל הפיליפינים יצרו רפסודה מבמבוק. אנחנו יושבים על הרפסודה והם מושכים בחבל ומובילים אותנו לכיוון המפל.

"משם אנחנו ממשיכים לאיזור אחר שיש בו טראסות אורז, המוכרות על ידי אונסקו בגלל היופי הנדיר שלהם.

"הטראסות נחפרו על ידי בני אדם לפני אלפי שנים כדי לגדל עליהן אורז. יש פה מראות יוצאים מגדר הרגיל.

"יש פה כפרים נידחים ורוב הדרכים הן דרכי עפר שאינן סלולות.  ניתן לראות בכפר ילדים שכל המזון שלהם הוא אורז.

"מכאן אנחנו נוסעים לאי […] שהוא האי החמישי בגודלו בפיליפינים. כאן נמצא אחד משבעת פלאי הטבע: נהר תת קרקעי [הנמשך לאורך] 24 ק"מ ונשפך לים הסיני.

"[מפליגים בנהר] בחושך מוחלט. הכניסה אליו היא דרך לאגונה יפהפייה. כל המערה מלאה בנטיפים עצומים.

"השייט מתבצע לאור פנסים. המראות עוצרי נשימה. יש סיפורים מעניינים בנוגע לשייט הזה שגם עליהם אני מרחיב בהרצאה המלאה".

בהרצאה המלאה כפי שהופיעה בכנס חשיפת מרצים ניתן לצפות בסרטון המצורף לכתבה.   

למידע נוסף ולהזמנת ההרצאה המלאה: 054-2508499   |   MegalimOlam1@gmail.com

אין תגובות

השאר תגובה