שיתוף

מעסיק שניסה לפטר עובד ללא פיצויים חשב שאם הוא יאלץ את העובד לעבור לתפקיד אחר, כאשר אין לו (לעובד) המיומנויות המתאימות, העובד לבטח יסרב משום שלא תהיה לו אפשרות למלא את התפקיד האחר, ובכך ניתן יהיה לראות בו כמי שהתפטר.

אותו מעסיק חשב שמכיוון שכך, הוא יוכל להתחמק מלשלם לעובד פיצויי פיטורים וזכויות אחרות שמגיעות לו על פי החוק. בית הדין לעבודה חשב אחרת.

פרטי המקרה: העובד עבד באותה חברה במשך כשש שנים, ואז פוטר בלי כל הודעה מוקדמת תוך פגיעה בזכויותיו הקוגנטיות.

המעסיק טען כי העובד הפסיק את עבודתו מרצונו החופשי ולכן אינו זכאי לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.

בית הדין לעבודה קיבל את גרסת העובד, וחייב את המעסיק לפצותו בסכום של כ-59,600 שקלים.

כאמור, העובד עבד עבור המעסיק במשך כשש שנים וקיבל שכר מינימום. בתקופה האחרונה להעסקתו הוא הועבר לתפקיד אחר שמצריך מיומנויות מסוימות שאין לו.

לטענת העובד, מטרת ההעברה לתפקיד האחר היתה הכשלתו בתפקידו. לאחר זמן מה, בעת שהיה בחופשת מחלה, הוא זומן למשרדי החברה וקיבל מכתב פיטורים בלי כל הודעה מוקדמת.

עוד טען העובד, כי לאורך כל תקופת העסקתו, החברה שילמה לו שכר בכמה צ'קים שעליהם תאריכי פירעון שונים, חלקם לאחר המועד בו היה על המעסיק לשלם לו את שכרו.

יתרה מכך, סכום השכר שקיבל בפועל לא תמיד תאם את הסכום שנרשם בתלוש השכר.

בנוסף, המעסיק לא העביר לידיו את כרטיסי הנוכחות אף שהעוסד דרש זאת פעמים רבות, ולא שילם לו תמורה עבור עבודתו בשעות נוספות.

המעסיק טען כי העובד לא פוטר מעבודתו, אלא התפטר תוך שסירב לכל הצעות העבודה שהוצעו לו.

לכן, טען המעסיק, העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים ולפיצוי בגין אי הודעה מוקדמת. כמו כן טען המעסיק כי שילם לעובד את כל השכר שהגיע לו תמורת עבודתו ואת מלוא זכויותיו.

המעסיק ציין כי הבהיר לעובד שהוא אינו שבע רצון מעבודתו. למרות זאת הוא המשיך להעסיקו, אף שקיבל לגביו תלונות רבותו, מתוך תקווה שהוא ישפר את התנהגותו, והעניק לו כמה הזדמנויות לתקן את דרכיו.

עוד טען המעסיק, כי העובד זומן לקבלת מכתב סיום ההעסקה בגלל הפרה חמורה של חוזה ההעסקה, לאחר שלא קיבל את ההצעה לעבור לתפקיד חדש, ובגלל התנהגותו שגרמה לחברה נזק רב.

בנוגע לזימונו של העובד לסיום תנאי ההעסקה בעת ששהה בחופשת מחלה טען המעסיק, כי היה דוחה את הפגישה, אבל העובד לא הציג אישורי מחלה.

בית הדין לעבודה הגיע למסקנה כי המעסיק אכן לא היה מרוצה מעבודתו של העובד, דבר שהחמיר עם הצבתו בתפקיד החדש.

מסקנת בית הדין לעבודה היתה כי לאור זאת רצה המעסיק להביא לידי סיום את העסקתו של העובד ולכן פיטר אותו.

מכיוון שכך, קיבל בית הדין את תביעתו של העובד וחייב את החברה לשלם לו סכום כולל של 50,100 שקלים עבור פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, דמי הבראה, החזר דמי נסיעות והחזר עבור ניכויים שנוכו שלא כדין משכרו.

כמו כן חייב בית הדין את החברה לשלם לתובע פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של 9,500 שקלים מכוח חוק הגנת השכר, וכן הוצאות משפט.

אין תגובות

השאר תגובה