שיתוף

מה קובע את שכר העובד – האם הסיכום על תנאי ההעסקה כפי שנרשם בהתכתבות בין החברה לעובד באימייל, שהיא ההתכתבות שעל פיה החל העובד לעבוד בחברה, או חוזה ההעסקה שנחתם עם העובד. סוגייה זו נדונה לאחרונה בבית הדין לעבודה.

עובדת החלה לעבוד בחברה על בסיס סיכום בינה לבין המעסיק בתכתובת באימייל לגבי תנאי שכר מסוימים. אלא שבסופו של דבר, התנאים שסוכמו בתכתובת האימייל היו אחרים מאלו שסוכמו בחוזה ההעסקה.

היה מדובר בתפקיד זמני לצורך החלפת מנהלת החשבונות שיצאה לחופשת לידה, והצדדים סיכמו על שמונה חודשי עבודה.

עם זאת, נקבע כי כל צד להסכם יכול להביא לסיומו של ההסכם גם לפני תום שמונה החודשים, בהודעה של 14 ימים מראש.

כחודש לאחר תחילת העסקתה של העובדת פנה אליה המעסיק בשאלה למה ציינה בתלוש השכר שלה ששכרה גבוה יותר ממה שסוכם עמה בתכתובת באימייל.

בתשובה אמרה העובדת כי זהו השכר שקבוע בחוזה העבודה שלה. לדברי העובדת, המעסיק אמר לה שאם לא תתקן את תלוש השכר, עליה לעזוב מייד. לדבריה, היא עזבה את המקום מושפלת.

החברה טענה להגנתה שהדברים כפי סוכמו באימייל דיברו על שכר של עשרת אלפים שקלים הכוללים גם נסיעות, הפרשות וכו.

מנגד, העובדת ציינה בתלוש השכר שלה שכר יסוד בסכום של עשרת אלפים שקלים בתוספת הוצאות נסיעות בסכום של 500 שקלים.

המעסיק טען כי הוא קיבל את העובדת לעבודה על סמך הסיכום באימייל. עוד טען המעסיק, כי לאחר שביקש מהעובדת הסברים לגבי הפערים בגובה השכר לעומת מה שסוכם באימייל, היא השיבה כי אין בכוונתה לשנות את תלוש השכר ושאם הוא ימשיך להתעקש על שינוי התלוש היא תעזוב את מקום העבודה באותו הרגע, וכך היה.

לכן, טען המעסיק, כי העובדת נטשה את מקום העבודה ללא הודעה מוקדמת, ועליה לשלם לו דמי הודעה מוקדמת בגין 14 ימי עבודה.

בית הדין פסק כי התביעה מתקבלת בחלקה, אבל גם טענת הקיזוז (של המעסיק) בשל אי הודעה למעסיק על התפטרות – מתקבלת.

בית הדין הבהיר, כי גם אם העובדת דיברה עם המעסיק על שכר שונה מזה שהופיע בחוזה ההעסקה, אין לכך משמעות משפטית.

לדברי בית הדין, הסכם ההעסקה גובר על הודעות דואר אלקטרוני, משום שההסכם נחתם על פי דין, והוא מחליף את ההודעה לעובד על פי חוק. פרט לכך, הסכם העבודה הוא המסמך האחרון שנחתם ולכן הוא הקובע.

בחוזה ההעסקה אף צויין, כי כל תוספת ו\או שינוי ו\או ביטול סעיף מסעיפי ההסכם יש לעשות במסמך בכתב, החתום על ידי שני הצדדים.

בית הדין לעבודה פסק כי על המעסיק לשלם לעובדת פיצוי בסכום של כ-11 אלף שקל, משום שבעקבות קבלתה לעבודה זו, היא דחתה הצעות עבודה אחרות, וחלף חודש עד שמצאה עבודה חלופית בה השתכרה שכר נמוך יותר.

מנגד, המעסיק הוכיח לבית הדין, באמצעות תכתובת בין הצדדים לאחר האירוע, כי העובדת היא זו שנטשה את מקום העבודה ועל כן התפטרה, ולא פוטרה כפי שטענה.

לסיכום פסק בית הדין, כי העובדת אמנם התפטרה, אבל מכיוון שהמעסיק הפר את חוזה ההעסקה, לשאת בנזק של העובדת. ולכן  חייב את המעסיק גם בתשלום הפרשי השכר שלגביהם היתה מחלוקת, וכן הפרשות לפנסיה ופידיון ימי חופשה בהתאם.

עם זאת, לאור העובדה שהעובדת עזבה את מקום העבודה בלי לתת הודעה מוקדמת כפי שמתחייב מחוזה העבודה, פסק בית הדין כי מהפיצוי שנפסק לה יקוזזו כ-3,000 שקלים.

סדנת ניהול זמן

אין תגובות

השאר תגובה