שיתוף

פרויקט התמודדות משאבי אנוש עם נגיף הקורונה

 

יותר ויותר ארגונים נאלצים בעל כורחם לפטר עובדים מצויינים שהארגון השקיע רבות לא רק בגיוס שלהם אלא גם בהכשרתם, בהתפתחותם המקצועית, בקידומם ובשימורם.

בתי הדין לעבודה מתייחסים בצורה מעט שונה לפיטורים שנובעים מההכרח לצמצם את כוח האדם.

הסיבה לכך היא שלא מדובר בפיטורים שנובעים מהתכונות האישיות של העובד, או מחוסר המקצועיות של העובד, או מאי התאמתו לארגון, או בגלל בעיות משמעת של העובד ו-ודאי שלא בגלל אפליה נגדו.

מדובר בפיטורים שהמעסיק נאלץ לנקוט בהם משום שאין לו ברירה אחרת. אלא שיש לשים לב שהמעסיק נדרש להראות כי הפיטורים שהם למעשה פיטורי צמצום, בוצעו בתום לב.

בית הדין לעבודה ירצה לקבל הוכחות כי לא היה פה חוסר תום לב. במילים אחרות, בתי הדין לעבודה רוצים להיות בטוחים שאכן הפיטורים נובעים מהצורך לצמצם ומחוסר כל ברירה אחרת של המעסיק.

יש להדגיש, כי מעסיקים לא יוכלו לנצל לרעה את המשבר כדי לפטר עובדים על רקע אפליה או עובדים שבימים כתיקונם אין סיבה מוצדקת לפטר אותם.

יש לזכור כי חוקי המגן על העובדים עדיין שרירים וקיימים והם לא בוטלו רק משום שהעולם נמצא במשבר קורונה.

במילים אחרות,  משבר כלכלי גדול ככל שיהיה, גם כזה שמשפיע על כל העולם, לא מהווה אישור להתנהלות חסרת אחריות של מעסיק בכל הנוגע לפיטורים שאינם על פי דין.

נשאלת השאלה, מה קורה אם המעסיק נאלץ לסגור את החברה ולמעשה להכריז על פשיטת רגל, וחייב לעובדים את סכומי הפיצויים ושאר הזכויות המגיעות להם בעת פיטורים.

יתרה מכך, נזכיר, כי אי תשלום פיצוי פיטורים, הימנעות מהפקדות לביטוח פנסיוני, ומניעתן של שאר זכויות המגן (הזכיות הקוגנטיות) מהעובד מהווה גם עבירה פלילית שהקנס עליה יכול להגיע לכ-35 אלף שקל.  

אם כן, מה קורה במצב בו המעסיק פושט רגל, יש לו חובות לספקים (שבשל היעדר הכנסות הוא אינו יכול לשלם אותם) וכעת עליו לשלם לעובדיו שפוטרו את פיצויי הפיטורים ושאר הזכויות המגיעות בעת פיטורים.

מתברר כי על פי החוק, כאשר החברה בפשיטת רגל או בפירוק, המעסיק יכול לפנות לביטוח הלאומי והם אלה שמשלמים במקומו את כל הזכויות לעובדים עד לסכום המקסימלי הקבוע בחוק.

זה כולל את שכר העבודה שהמעסיק לא היה יכול לשלם, את סכומי פיצויי הפיטורים שהמעסיק לא יכול להפריש לביטוחים הפנסיונים של העובדים, ואת ההפקדות שהמעסיק היה אמור להעביר לביטוחים הפנסיונים ולא הועברו משום שלא היה בידיו לשלם אותם.

מדובר בסכומים שהביטוח הלאומי משלם במקום המעסיק אבל רק עד לסכום תקרה מסוים שהינו קבוע בחוק.

חשוב לשים לב שכדי שהביטוח הלאומי ישלם לעובדים סכומים אלה במקום המעסיק, המעסיק צריך להציג למוסד לביטוח לאומי צו פירוק או צו פשיטת רגל.

עוד צריך לדעת, כי אם למעסיק יש נכסים שמהם ניתן לשלם את חובותיו, יש לתת עדיפות לכיסוי החובות לעובדים מתוך נכסים אלה, לפני כיסוי חובות לגורמים אחרים.

יריד תעסוקה וירטואלי אוניברסיטת תל אביב

אין תגובות

השאר תגובה