שיתוף

עובד שעבד כשנתיים ורבע בתפקיד נהג הסעות הגיש נגד מעסיקו לשעבר תביעה להשלמת פיצויי פיטורים. בפתח הדיון הסכימו הצדדים כי סכום דמי ההודעה המוקדמת הינו 4,000 שקלים וכי אם יקבע שהעובד פוטר, סכום השלמת פיצויי הפיטורים הינו 4,500 שקלים. אלא אם כן יוכח שהמעסיק מסר לתובע מכתב שחרור של קופת הפיצויים, שאז סכום ההשלמה הינו 2,800 שקלים.

המחלוקת: פוטר או התפטר

המחלוקת שבית הדין לעבודה נדרש להכריע בה היתה: האם העובד פוטר או התפטר. על פי גרסת העובד, הוא הודיע לסדרן (שהיה מנהלו הישיר) כי יש לו תור דחוף לקבלת עזרה ראשונה בטיפול שיניים, וקיבל אישור לסיים את יום העבודה מוקדם מהרגיל. אלא שכשעה לפני התור לרופא השיניים (בשעה 16:00), הוא התבקש על ידי המעסיק לוותר על התור ולבצע הסעה.

העובד סירב לכך, אבל לפי דרישת המעסיק השאיר את רכב החברה ליד ביתו כדי שיאסף על ידי החברה. בארבעה הימים שלאחר מכן העובד לא שובץ לעבודה והסדרן סינן את שיחות הטלפון שלו.

המעסיק לעובד: אני לא צריך אותך יותר

ביום החמישי התקשר העובד אל בעל החברה, והסדרן ענה לטלפון. בשיחה  אמר לו הסדרן (שכאמור היה מנהלו הישיר): "אני לא צריך אותך יותר ואין בעיה ניתן לך מכתב פיטורים".

כעבור זמן קצר התקשר אליו אותו מנהל ישיר והזמינו לשימוע. העובד הגיע למשרדי המעסיק לשימוע אצל מנהל אחר, וזה האחרון טען בפניו כי יש נגדו תלונות רבות בדבר נהיגה בלתי זהירה.

השימוע היה בנושא אחר; המעסיק: לא פוטרת

העובד טען כי מאז שהובאו לידיעתו בעבר הרחוק תלונות על נהיגה לא זהירה הוא שיפר את נהיגתו. עוד טען העובד בפני המנהל שערך את השימוע, כי הוא פוטר על ידי המנהל הישיר שהבטיח לתת לו מכתב פיטורים.

אלא שהמנהל שבפניו בוצע השימוע טען שהמעסיק לא פיטר אותו. העובד הבהיר שאי שיבוצו במשך חמישה ימים רצופים, בצירוף דבריו של המנהל הישיר, כמוהם כפיטורים ואין בדעתו לחזור לעבודה. בתגובה אמר המנהל שביצע את השימוע: "תעשה מה שאתה מבין".

שני המנהלים העידו כי העובד הוזמן לשימוע בשל תלונות על נהיגה לא זהירה ובמהלך השימוע הוא נדרש לשפר את נהיגתו. הם העידו שהעובד ידע היטב שלמנהל הישיר, שהועסק כסדרן שכיר בחברה, לא היתה סמכות לפטר את העובד.

המוטיבציה לסיים את יחסי העבודה

כאשר בית הדין צריך להכריע בשאלה אם סיום עבודתו של עובד בא כתוצאה מהתפטרות או מפיטורים, עליו לבחון לאיזה צד מהצדדים ליחסי העבודה היתה המוטיבציה ליזום את סיום הקשר.

בית הדין לעבודה שוכנע כי למעסיק היה עניין בסיום ההתקשרות עם העובד. העובדות התומכות במסקנה זו, טען בית הדין לעבודה, הן אי שיבוץ העובד למשך מספר ימי עבודה לאחר האירוע של אי התייצבות העובד לקריאה שהיתה כרוכה בביטול התור שלו לרופא השיניים.

המסמכים והשיחה מעידים: העובד פוטר

אשר לזימונו לשימוע בנימוק של תלונות על נהיגה לא זהירה: המסמכים שהמעסיק צירף בדבר תלונות על נהיגה בלתי זהירה הינם קודמים בחודשים לא מעטים למועד סיום העבודה. לכך מצטרפים דבריו של המנהל הישיר בשיחה הטלפונית עם העובד. גם אם המנהל הישיר לא היה מוסמך לפטר את העובד, דבריו מצביעים על עניין שהיה למעסיק להביא לקיצם את יחסי העבודה בין הצדדים.

העובדה שהמנהל שביצע את השימוע אמר לתובע בפגישה שהתקיימה ביניהם  כי המעסיק לא פיטר את העובד, וכי המנהל הישיר לא היה מוסמך לפטרו, אינה שוקלת לעניין זה.

גם העובדה, שאינה במחלוקת, שהעובד עבר לגור בעיר אחרת ושכר בה דירה, אינה משנה מסקנה זו. מקובלת על בית הדין עדותו של העובד כי בשיחה שקיים עם בעל החברה בנוגע למעבר הדירה אמר לו האחרון שהמעסיק יוכל להמשיך להעסיקו לכשיעבור לגור בעיר אחרת, שכן למעסיק יש עבודה באזור זה. המעסיק לא סתר עדות זו, שכן בעל החברה לא הגיע לתת עדות. זאת ועוד, המעסיק לא הוכיח כי ניתן לתובע מכתב שחרור הפיצויים מחברת הביטוח.

המעסיק ישלם השלמת פיצויים ודמי הודעה מוקדמת אבל לא הלנה

בהתאם לכך, חייב בית הדין את המעסיק לשלם לתובע השלמת פיצויי פיטורים בסך 4,500 שקלים וכן דמי הודעה מוקדמת בסך 4,000 שקלים.

לדברי בית הדין: אין מקום לפסיקת פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, בגלל מחלוקת שלדעת בית הדין יש בה ממש באשר לזכאות העובד להשלמת פיצויי פיטורים.

לכן, בסיכומו של דבר התקבלה התביעה באופן חלקי והמעסיק ישלם לתובע את הסכומים הבאים:

1 השלמת פיצויי פיטורים בסכום של 4,500 שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום קיום השיחה הטלפונית בה הודיע לו המנהל הישיר כי הוא יכול להפסיק להגיע לעבודה, ועד ליום תשלום בפועל.

2 דמי הודעה מוקדמת בסכום של 4,000 שקלים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום קיום השיחה הטלפונית בה הודיע לו המנהל הישיר כי הוא יכול להפסיק להגיע לעבודה, ועד ליום תשלום בפועל

3 בהסדר הפשרה שחתמו הצדדים בשלב מוקדם יותר נקבע, כי פסיקת שכר הטרחה של עורך דין תיעשה במסגרת פסק דין זה. לפיכך בית הדין מתחשב בסכומים שנפסקו בפסק דין זה ואשר שולמו לפי הסדר הפישור שניתן לו תוקף של פסק דין, ומחייב את המעסיק לשלם לתובע שכר טירחת עורך דין בסך 4,000 שקלים.

אין תגובות

השאר תגובה