העובדים שלא קיבלו את שכרם השמיצו ויפצו את הארגון

העובדים שלא קיבלו את שכרם השמיצו ויפצו את הארגון

בית הדין לעבודה קיבל את תביעתם של בעלי מספרה אשר הושמצו ברשת על ידי עובדים לשעבר ופסק כי אליהם לשלם 16,000 ש"ח למרות שלא קיבלו את שכרם!

שיתוף
הוצאת לשון הרע בפייסבוק

אחד הפחדים הגדולים ביותר של ארגון מעסיק הינו פגיעה בשמו הטוב של העסק על ידי עובד או עובד לשעבר. עובדים שמעלים מידע פוגע אודות העסק, עוולות שנעשות בו כמדי יום כלפי לקוחות וכלפי העובדים, השמצת מנהלים ובכלל פגיעה בשמו הטוב של המותג / המוצר / השירות שמאחוריו עומד הארגון. נראה כאילו לעובדים כיום יש כוח אדיר ביד, כל עוד יש להם מכשיר סלולרי או מחשב עם חיבור לאינטרנט.

נראה איפה שבעוד שהמעסיק מחויב היום יותר מתמיד לנהוג בתום לב כלפי העובד, לנהל תיק עובד מסודר, לפעול על פי נהלים ברורים ושווים תוך דגש על קיום כל אחד מחוקי העבודה (שימוע לפני פיטורים וכיו"ב), העובד רשאי לעשות כרצונו.

הפחד מעובד ממורמר שחוזר הביתה לאחר שיחה קשה עם מנהל או לאחר שסיים לעובד בארגון, הוא פחד אמתי. העובד אכן יכול לבחור לפגוע בשמו הטוב של הארגון ולהצליח לעשות זאת דרך פוסט אחד בפייסבוק.

אז מה נותר למעסיק לעשות במצב זה?

מעסיקים תבעו את העובדים הממורמרים בגין הוצאת לשון הרע וזכו!

בעלי מספרה ומועדון לילה באילת הגישו כתב תביעה כנגד עובדים לשעבר לבית הדין שבבסיסה הוצאות לשון הרע בפייסבוק. מהתביעה עולה כי הנתבעים ביצעו עבודה עבור בעלי העסק בעבר ולטענתם לא שולם להם שכרם. היות שכך, הנתבעים בחרו להכפיש את שמם של בעלי העסק דרך הרשת החברתית. בין כינויי הגנאי שבהם בחרו הנתבעת להשתמש היו "צמד נוכלים" ו-"סמרטוטי רצפה".

הנתבעים ביקשו להעביר, דרך הרשת החברתית, את המסר שבעלי המקום הינם נוכלים ושכדאי (ואפילו מומלץ מאוד) להתרחק מהעסק שלהם.

בית הדין האזורי לעבודה פסק: הנתבעים הוציאו לשון הרע בפייסבוק!

שופט בית הדין האזורי לעבודה, יוסף יוספי, פסק לטובת התובעים וקבע כי הנתבעים הוציאו לשון הרע ביחס לתובעים. "אין מדובר בפליטת קולמוס כזו או אחרת, אלא במארג של דברים שנכתבו במועדים שונים, ואשר מצטרפים זה לזה ומביאים למסקנה אחת ברורה, לפיה עסקינן בלשון הרע" כך נכתב בפסק הדין.

השופט יוספי דחה את הגנת הנתבעים לפיה הדברים נכתבו מתוך סערת רגשות וכי הם לא מהווים פגיעה של ממש בעסק. העובדים גם הראו שבסופו של דבר הם מחקו מהרשת את דברי הגנאי. אולם השופט יוספי לא השתכנע מגרסתם. השופט יוספי קבע כי מדובר בדברים קשים אשר נאמרו באופן בוטה בצורה עקבית, פעם אחר פעם, במשך תקופה ארוכה. חמור מכך, החברים ברשת החברתית אשר נחשפו לפרסומים השליליים של הנתבעים אכן הגיבו לפרסומים (עשו לייקים, שיתפו וכתבו שלא יגיעו יותר לעסק).

העובדים ניסו לטעון להגנתם כי "סגנון הכתיבה" בפייסבוק הוא וולגרי, חופשי ונטול רסן מטבעו ולכן אין טעם להחמיר דווקא איתם. השופט יוספי דחה מכל וכל טיעון זה ופסק כי הזכות לשם טוב הינה עתיקת יומין, עוד מתקופת חז"ל, אשר אסרו על הלבנת פנים, והמשילו אותה לפגיעה גופנית. לפיכך, זכות זו אינה נסוגה אל מול סגנון כתיבה כזה או אחר ברשת חברתית.

בית הדין לעבודה פסק למעשה כי הזכות של אדם לכבודו ולשמו הטוב הינה זכות עתיקת יומין שיש לשמור עליה מכל וכל, על אחת כמה וכמה משהעובדים לא הצליחו להוכיח כי אכן המעסיקים חייבים להם כסף וכי הם אכן "נוכלים" בהגדרתם. אשר על כן, הנתבעים חויבו לשלם לבעלי העסק 16,000 ש"ח פיצוי בגין הוצאת לשון הרע (וזה ללא הוכחת נזק).


נושא יחסי עובד מעביד, זכויות מעסיקים והתנהלות ארגון מול עובדים בעת ולאחר פיטורים יידונו בהרחבה במסגרת כנס דיני עבודה.

למידע נוסף ורישום לכנס דיני עבודה – לחץ כאן!

כנס מיזוגים ורכישות בהיבט המשאב האנושי

אין תגובות

השאר תגובה