שיתוף

מעסיק שאיחר בתשלום שכר עובדיו עלול להתבע בגין הלנת שכר, ועם זאת, ניתן להפחית או לבטל את פיצוי ההלנה.

מבחינת בתי הדין לעבודה, הסוגייה המהותית ביותר לעניין ביטול או הפחתה של פיצויי הלנת שכר האם הלנת השכר בוצעה בתום לב מצד המעסיק.

תום לב משמעו שלמעסיק לא היתה כוונה מוקדמת להלין את שכר העובד, אבל בגלל טעות או בגלל התרחשויות שלמעסיק לא היתה שליטה עליהן, התאחר תשלום העברת השכר לעובד.

למעשה, בית הדין לעבודה עשוי להפחית את גובה סכום הפיצוי עבור הלנת שכר או אף לבטל את הפיצוי, אם מתקיים לפחות אחד משלושה המצבים הבאים:

1 אי תשלום השכר עד ה-9 בחודש נבע מטעות אמיתית בתום לב.

2 אי תשלום השכר עד ל-9 בחודש נבע מנסיבות שלמעסיק לא היתה שליטה עליהן.

3 אי תשלום מלוא השכר עד ל-9 בחודש נבע מחילוקי דעות בין העובד למעסיק לגבי סכום החוב.

במקרה זה, בית הדין יקבל את הטענה רק אם יגיע למסקנה שמדובר בחילוקי דעות מהותיים.

במקרה כזה, ההפחתה בסכום הפיצוי או ביטול תשלום הפיצוי יקבעו רק אם המעסיק כן שילם במועד את חלק הסכום שלא היה שנוי במחלוקת.

סוגייה אחרת, שהינה קשורה לחילוקי דעות בנוגע למועד תשלום השכר, היא ניכוי סכום משכר העובד.

חוק הגנת השכר קובע רשימה של ניכויים מותרים. מדובר ברשימת ניכויים מאוד מוגדרת ובלתי גמישה. כל ניכוי מהשכר שלא כלול ברשימה זו, הינו אסור.

להלן רשימת הניכויים המותרים:

1 סכום שניכויו מתחייב על פי חוק. למשל, מס הכנסה, ביטוח לאומי, חלקו של העובד בביטוח הפנסיוני וכדומה.

2 תרומות שהעובד נתן הסכמה לנכות אותן ממשכורתו, אבל יש להדגיש כי נדרשת לכך הסכמה של העובד בכתב.

3 דמי חבר בארגון עובדים, או תוספת לדמי החבר, או דמי טיפול מקצועי וכד. לגבי ניכויים אלה יש כמה תנאים, כולל הסכמה בכתב של העובד לביצוע ניכויים אלה.

4 סכום שהוטל על העובד כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או על פי חוק. יצויין, כי קנס כזה יכול להיות מוטל רק כחלק מהסכם קיבוצי או מכוח חוק. המעסיק עצמו לא יכול לקבוע קנסות בהסכם ההעסקה של העובד, או על פי שיקול דעתו.

5 קיזוז מקדמות על חשבון שכר עבודה: נציין, כי קיימת תקרת מקדמות מותרת לניכוי בגובה שכר עבודה עבור שלושה חודשים.

אשר לניכוי סכומים שלדעת המעסיק העובד חייב לו, על פי חוק הגנת השכר למעסיק מותר לנכות חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעסיק, כל עוד המעסיק מנכה את החזר החוב עד 25 אחוזים מהשכר בכל חודש.

עם זאת, במקרה בו העובד עוזב את מקום העבודה או מפוטר, המעסיק רשאי לנכות משכרו האחרון של העובד את כל יתרת החוב שהעובד חייב לו, כוללת מקדמות.

 

סדנת פרזנטציה אפקטיבית והעברת מסרים מרחוק

אין תגובות

השאר תגובה