"נציג הציבור בבית הדין לעבודה הנו חבר בהרכב לכל דבר ועניין"

"נציג הציבור בבית הדין לעבודה הנו חבר בהרכב לכל דבר ועניין"

עו"ד מיכל שמר: "מעמדו של נציג הציבור בעת הדיון בבית הדין לעבודה הוא כמעמד השופט שלצידו הוא מכהן בהרכב"

שיתוף
מעמדו של נציג הציבור בבית הדין לעבודה

"השתתפות אנשים שאינם משפטנים בהליך השיפוטי בבתי הדין לעבודה, מהווה שינוי משמעותי מהמקובל במערכת השיפוטית. קיימות אמנם מסגרות אחרות בהן שותפים נציגי ציבור או אנשים שאינם משפטנים, כגון בית הדין לשכירות או בתי הדין הצבאיים, ואולם בבתי הדין לעבודה הדבר שונה. בחוק בית הדין לעבודה הפקיד המחוקק ענפי משפט שלמים (משפט העבודה וביטחון סוציאלי) בידי בתי הדין בהם יושבים שופטים ונציגי ציבור. נציגי הציבור מכהנים גם בבית הדין הארצי לעבודה, שהוא הערכאה העליונה במערכת בתי הדין לעבודה". דברים אלה אומרת עו"ד מיכל שמר, מנהלת משאבי אנוש, המכהנת זו הקדנציה השנייה כנציגת ציבור מעסיקים וכיום גם כמגשרת בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, בשיחה עם HRus (זהו חלקו השני של הראיון, לחלק הראשון בנושא: לקחת חלק פעיל בפסיקה בתחום יחסי העבודה בישראל – ניתן ללחוץ על הלניק המצורף).

מיכל שמרלדבריה, "נציג הציבור בבית הדין לעבודה הנו חבר בהרכב לכל דבר ועניין, ומעמדו בעת הדיון הוא כמעמד השופט שלצידו הוא מכהן בהרכב. נציגי הציבור הם חלק מהמבנה של המערכת השיפוטית בנושאי משפט העבודה והביטחון הסוציאלי. במותבי (בהרכבי) בית הדין מכהנים שופטים ונציגי ציבור, בהם נציגי עובדים ונציגי מעסיקים, המתמנים על ידי שר המשפטים ושר הכלכלה, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור.

"היעדרו של נציג ציבור יפגום בהליך, באופן שבנסיבות מסוימות עלול אף להביא לביטול החלטת ההרכב. נציג הציבור רשאי לכתוב דעה נפרדת במסגרת פסק הדין. במקרים בהם נציג המעסיקים ונציג העובדים מחזיקים באותה דעה בעוד אב בית הדין חולק על דעתם ונותר בדעת מיעוט, הדעה הקובעת היא דעתם של נציגי הציבור".

למי זה יכול להתאים ומהם תנאי הסף לקבלה?

"כהונה כנציג ציבור בבית דין לעבודה, יכולה להתאים למנהל משאבי אנוש שמעבר לניסיונו והשכלתו בתחום, הינו חדור בתחושת שליחות, יש לו נכונות לתרום, ושאיפה לבצע את התפקיד באופן יסודי ומעמיק.

"תנאי הסף הנדרשים הם ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד מנהל משאבי אנוש, או בפעילות בתחום משפט העבודה, יחסי עבודה, רווחה, ביטחון סוציאלי, כלכלה או מינהל ציבורי, לרבות ניסיון בהוראה או במחקר בתחומים אלה במסגרת אקדמית. כמו כן, היעדר הרשעה בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הנציג ראוי לכהן כנציג ציבור (לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה); היעדר הרשעה בעבירת משמעת אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הנציג ראוי לכהן כנציג ציבור; גיל עד 71 בעת המינוי או בעת חידוש המינוי".

עו"ד שמר מוסיפה, כי "נציג ציבור מתמנה לארבע שנים, וניתן למנותו לתקופת כהונה נוספת אחת, כל עוד גילו פחות מ-75 שנים. בית הדין לעבודה מורכב משתי ערכאות: ערכאה דיונית וערכאת ערעור. הערכאות הדיוניות הן בתי הדין האזוריים לעבודה בירושלים, תל אביב, חיפה באר שבע ונצרת. ערכאת הערעור היא בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. הרכב בית הדין האזורי מונה שלושה: השופט (אב בית הדין), ושני נציגי ציבור (נציג העובדים ונציג המעסיקים). קיימים מקרים בהם השופט הוא דן יחיד.

"הרכב בית הדין הארצי מונה חמישה, בהם שלושה שופטים ושני נציגי ציבור (נציג העובדים ונציג המעסיקים). עם זאת, נשיא בית הדין הארצי או סגנו רשאים להורות כי הדיון יתקיים בפני מספר אי-זוגי גדול יותר של שופטים ובפני שני נציגי הציבור, או ארבעה נציגי ציבור. ההרכב יורחב אם אב בית הדין או סגנו מצאו כי השאלה המשפטית העומדת לדיון דורשת זאת.

"שיבוצם של נציגי הציבור נעשה על ידי מזכירות בית הדין והשופטים, בשיקול דעת ובהתאם לצורך. בדרך כלל מדובר ביום דיונים, אחת לשבועיים, כאשר נציג ציבור מופיע לרוב עם אותו ההרכב משך שנת פעילות".

האם נציגי ציבור זכאים לתשלום עבור השתתפות בדיונים?

"נציגי הציבור בבית הדין לעבודה זכאים לקבל תשלום עבור כל יום שבו השתתפו בישיבות בית הדין. כיום מסתכם התשלום בכ-500 שקלים ליום דיונים בבית הדין האזורי. הגמול הכספי משולם על ידי הנהלת בתי משפט אחת לרבעון. בין נציגי הציבור לבין הנהלת בתי המשפט או המדינה לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד, אך נקבעו הוראות מיוחדות לעניין ניכויים ותשלומים למע"מ, למס הכנסה ולדמי ביטוח לאומי, מהתשלומים המשולמים לנציגי הציבור".

איך עלה אצלך הרעיון להגיש מועמדות כנציגת ציבור בבית הדין לעבודה?

"יועץ משפטי, מומחה בתחום העבודה, שעבדתי איתו המליץ לי להגיש מועמדות לכהן כנציגת ציבור בבית הדין לעבודה. זו הייתה הפעם הראשונה שהתוודעתי לנושא. נכנסתי לאתר של בתי המשפט, עניתי על שאלון ומילאתי טפסים (להסבר על אופן מילוי הטפסים בתהליך הגשת המועמדות לנציג הציבור בבית הדין לעבודה – לחץ כאן!), אספתי המלצות, וחתמתי על תצהירים. לאחר תהליך שנמשך כשנה, קיבלתי מינוי משרת המשפטים דאז, ציפי לבני, ושובצתי כנציגת ציבור המעסיקים בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב. אגב, אותו יועץ משפטי שהמליץ לי להגיש מינוי, מכהן כיום כשופט בבית הדין האזורי לעבודה.

"עד היום אני נפעמת מכך שנתנה לי האפשרות לתרום מניסיוני ולהשפיע על שוק העבודה בישראל. אמנם, זה דורש ממני לפנות את הזמן להשתתפות בדיונים בבית הדין, במקביל לעבודה אינטנסיבית בתפקידים אחרים, אבל היתרונות הנובעים מכך ותחושת השליחות שווים כל מאמץ".

עו"ד מיכל שמר הינה בעלת תארים ראשונים בעבודה סוציאלית ובמשפטים, תואר שני במנהל ציבורי ומוסמכת לעריכת דין, ביצעה התמחות במשרד עו"ד ברנזון, מהמובילים בתחום דיני העבודה. במקביל לתפקידיה בארגונים גדולים במשק, היא מרצה למנהיגות ולהתנהגות ארגונית, פעילה ציבורית וקהילתית ומכהנת, זו הקדנציה השנייה, כנציגת ציבור מעסיקים וכיום גם כמגשרת בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב.

אין תגובות

השאר תגובה