מחלת העולם היושבני

מחלת העולם היושבני

עמדות עבודה אשר מתכוונות בלחיצת כפתור ממצב של ישיבה למצב עמידה ולהפך, עשויות לפתור את 'מחלת הישיבה'

שיתוף
דלית בן טובים - ארגונומיה

האם אתם חשים כאבי גב בזמן הישיבה? האם הרגשתם שאתם פשוט לא יכולים לשבת יותר? האם אחרי ארוחת הצהריים אתם ממש נרדמים בכיסא? האם אתם זזים וזזים בכיסא בחיפוש אחר תנוחת ישיבה נוחה?

אם עניתם על לפחות אחת מהשאלות בחיוב, אתם כנראה חלק מקבוצה הולכת וגדלה הסובלת ממה שהופך להיות מושג פופולארי:'מחלת הישיבה'.

 האדם המודרני הממוצע, יושב כ-55% מהזמן בו הוא ער (7.7 שעות בממוצע), כך נקבע בסקר של 6,300 איש שנערך באוניברסיטת ונדרביל בארה"ב. לשעות הישיבה המרובות מחיר בריאותי. מחקרים עדכניים מראים קשר ישיר בין שעות הישיבה הרבות לבין השמנה, פגיעות אורטופדיות ואפילו מחלות כרוניות שונות כגון סכרת ומחלות לב. 

חלק ניכר מאותן שעות ישיבה מתרחש במשרד, הרי כולנו רגילים לעבוד בישיבה בעמדת המחשב, לשבת בישיבות החברה וגם עבודה בצוותא עם חבר לצוות נעשית לרוב בישיבה. על פניו אין הרבה מה לעשות חוץ מלהשלים עם המצב, אך למעשה ניתן לעשות הרבה.

באירופה ובארה"ב יותר ויותר חברות הופכות את עמדות העבודה האישיות של העובדים לעמדות חשמליות אשר מתכוונות בלחיצת כפתור, ממצב של ישיבה למצב עמידה ולהפך.האם הן עושות נכון? הרי כולם יודעים שעמידה ממושכת הינה בעייתית ולא בכדי חוקק חוק הקופאיות המפורסם. אני חושבת שכן, כאשר הדגש הינו על שילוב של ישיבה ועמידה. שילוב כזה מסייע בפיזור העומס המצטבר בגב התחתון, על פני אזורים רבים ומונע לחץ על אזור יחיד וחשיפתו לפגיעות וכאבים. עמדה מסוג זה מאפשרת, בנוסף לשילוב עמידה, להגיע לישיבה במצב אופטימאלי על ידי כיוון גובה השולחן לכל עובד על פי צרכיו.

לגובה השולחן השפעה משמעותית בהשגת נוחות בישיבה ובמניעת כאבי גב ופגיעות נוספות. אז למה אנחנו לא רואים שולחנות כאלו בכל מקום? ככל הנראה בגלל עלותם הגבוהה (על אף שה-ROI על מהלך שכזה הוא די ברור) וגם בגלל שעדיין אנשים לא פתוחים לשינוי התפיסתי הכרוך בשילוב עבודה בעמידה.

זאת גם הסיבה שאני רוצה לסייג את התלהבותי ולהצביע על כך שללא הדרכה נכונה לעובדים ושימור המודעות לחשיבות שילוב העמידה במשך היום, התועלת תהיה פחותה בהרבה. מניסיוני רק כ-20% מהעובדים ישתמשו בשולחן. לכן, אם אתם חושבים על שילוב אמצעים שיאפשרו לעובדים לעבוד בעמידה חלק מהיום, הקצו משאבים גם להסברה ולהדרכה. 

בנוסף להחלפה גורפת של השולחנות, יש עוד כמה דרכים בהם ניתן להפחית את שעות  הישיבה על הכיסא המשרדי ולהלן מספר דוגמאות: 

  • פזרו במשרד כדורי פיט-בול, ישיבה על כדור גורמת לתנועתיות בעמוד השדרה, ותורמת לחיזוק מערכת היציבה.
  • צרו אזורי עבודה בעמידה עם "תחנות עגינה" בהם העובד יכול להתחבר ולעבוד פרק זמן מסוים בעמידה.
  • הפכו חלק מחדרי הישיבות לאזורים חופשיים יותר ובהם צורות ישיבה אלטרנטיביות או שולחן שאפשר לעמוד סביבו.

 בנוסף ולא פחות חשוב, עודדו את העובדים להכניס יותר תנועה בחייהם:  

  • ייסדו יום בחודש או ברבעון שבו מגיעים לעבודה באופניים.
  • הציבו שלטים שמעודדים שימוש במדרגות במקום במעלית.
  • ארגנו קבוצות הליכה או כל פעילות גופנית אחרת החביבה על יושבי המשרד.

 מעבר לאפקט הבריאותי של גיוון יום הישיבה ושל הגברת התנועה, אחד היתרונות הבולטים ביותר הוא עלייה ברמת הערנות, ככל שהעובד פעיל יותר, מגוון את הדרך בה הוא יושב ואולי אפילו עומד חלק מהיום, הוא ערני יותר, מפיק מעצמו יותר וכמובן תורם יותר לארגון.

את זאת כל מנהל יאהב לשמוע וכאן גם ניתן לחשב בקלות יחסית את החזר ההשקעה.

דלית בן טובים היא מומחית לארגונומיה ומנהלת מקצועית של חברת ארגו פור יו בע"מ, המתמחה בארגונומיה וקידום בריאות בארגונים. 

אין תגובות

השאר תגובה