מחיר האי- תחרות

מחיר האי- תחרות

מעסיק שגרם להרעת בתנאים של עובד מחשש שיקים עסק מתחרה עם עזיבתו, נאלץ לשלם פיצויי פיטורים בסך 219 אלף שקלים

שיתוף
אי תחרות

בית המשפט לעבודה בבאר שבע פסק לאחרונה לטובת עובד שטען להרעת תנאים דמי פיצויים בסך 219,000 ש"ח, ובמקביל הדף את תביעה הנגדית מצד המעסיק שטען לגניבת לקוחות בנימוק חופש העיסוק.

מכתב התביעה עולה כי התובע, סמנכ"ל שיווק בחברת שמירה וניקיון המספקת שירותים לבתי עסק בערד, נאלץ להתפטר מהעבודה עקב הרעה משמעותית בתנאים עם מותו מנהל החברה. לטענות התובע, בנו של המנהל המנוח אשר נכנס לתפקיד שאף להדיחו מתפקידו והציע לו הסדר פרישה הכרוך במענק, כל זאת בתנאי שהתובע לא יקים עסק מתחרה. התובע סירב להסדר ומרגע זה היחסים בינו לבין המנהל החדש עלו על שרטון.

התובע הועבר מתפקידו כמנהל סניף ערד לתפקיד אחר, ובהמשך לאחר שיצא לחופשת מחלה אולץ על ידי המנהל לעבור בדיקות רפואיות. בשלב זה החליט התובע כי יחסי העבודה הגיעו לסופם וכי הוא מתפטר מחמת הרעה בתנאים, מצב שלכאורה מזכה אותו במעמד של מתפטר בדין מפוטר.   

עקב כך, העובד הגיש דרישה להנהלת החברה לפיצויי פיטורים ושאר סעדים, אך מכיוון שההנהלה לא נענתה לדרישתו הוא  החליט להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. בתביעתו לבית הדין העובד הצליח להוכיח כי החברה הפחיתה את שכרו ואף העבירה אותו תפקיד, באופן חד צדדי, ללא הסכמתו, ובשל הרעה המוחשית בתנאים נאלץ להתפטר.

במסגרת תביעתו דרש העובד פיצויים בסך של כ-430,000 ש"ח הכוללים רכיב הפיצויים, הפרשי שכר, נתח מרווחי החברה, פדיון חופש ודמי הבראה.

בתגובה החליטה החברה להגיש כנגד העובד תביעה נגדית בטענה שסמוך למועד סיום עבודתו הקים העובד חברה מתחרה ואף פעל לשדל את לקוחות החברה לעבור לעסק החדש שלו. החברה ביקשה מבית הדין לעבודה לחייב את העובד לפצותה בסך של 650,000 ש"ח בגין הפרת חובת האמון כלפיה.  

שופט בית הדין לעבודה בבאר שבע, משה טוינה, קיבל את תביעת העובד בחלקה ודחה את מרבית התביעה הנגדית. בפסק הדין קבע השופט כי אין חולקין על העובדה שהדחת העובד מתפקיד מנהל סניף ערד לא נבעה משיקול מקצועי אלא נבעה מניסיון להרחיק את העובד מקהל הלקוחות (בתי עסק בים המלח) מחשש שבעתיד העובד יקים חברה מתחרה ולקוחות החברה יעברו יחד עמו לעסק החדש.

השופט קבע כי החברה כשלה בניסיון לסיים את הסכם ההעסקה עם העובד ולכן היא נקטה בשורת מהלכים לא חוקיים במטרהי לגרום לו להתפטר, בין היתר באמצעות הרעת תנאי שכר, העברת העובד תפקיד באופן חד צדדי והצבת דרישה שהעובד יעבור בדיקה רפואית מטעמה, וכל זאת כיוון שלא האמינה בו יותר. 'אובדן האמון' במקרה זה אכן מהווה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, כך פסק השופט, ולכן יש לראות בו מתפטר בדין מפוטר.

בית המשפט פסק לטובת העובד סך של 219,000 שקלים בגין פיצויי פיטורים, הפרשי שכר, פדיון ימי מחלה וחלוקת רווחים. כמו כן, החברה חויבה לשלם הוצאות משפט בסך 20,000. מסכום כולל זה קוזזו 15,000 שקלים היות שהעובד לקחת בעבר הלוואה מהמעסיק שאותה הוא לא החזיר עד מועד המשפט.

עו"ד מנחם אברהם, העוסק בדיני העבודה, טען באתר פסק דין כי "התביעה הנגדית שהגישה החברה נדחתה, כיוון שהוכח מתוך העדויות, כי הכנסותיה לא נפגעו בשל פעולות התובע, אלא פחתו לאור התנודות בענף המלונאות. עוד ביטל השופט את הטענה לגניבת לקוחות ותחרות פוגעת מצד התובע, זאת לנוכח זכותו לחופש עיסוק, כאשר רשימת הלקוחות במקרה זה- בתי מלון בים-המלח, אינה מהווה סוד מסחרי".

 

כדי ללמוד עוד על נושא השכר אתם מוזמנים לקחת חלק בכנס שכר והטבות- לפרטים מלאים לחצו כאן

יריד תעסוקה וירטואלי אוניברסיטת תל אביב

אין תגובות

השאר תגובה