זה לא סוד שמאוד לא פשוט להיות עובד זר בישראל, ויעידו על כך המראות הנשקפים מדי יום באזור התחנה המרכזית בתל –אביב ולהבדיל באתרי הבניין ברחבי הארץ.
מחקר חדש שבוצע על-ידי המרכז האקדמי רופין, במימון האיחוד האירופי וביוזמת המרכז להגירה בינלאומית מיסודו של הג'וינט, מצא שלמהגרי העבודה בישראל נדרשים 17 חודשים בממוצע כדי להחזיר את דמי התיווך שנגבו מהם במדינות המוצא. מדובר בשליש מתקופת השהייה המקסימלית המותרת לפי החוק הישראלי לשהייה בישראל למטרות פרנסה.
לאחרונה אישרה הממשלה מהלכים חוקתיים שנועדו לצמצם את תופעת דמי התיווך הנגבים על גבם של העובדים ישירות מכיסם בידי בעלי חברות המעסיקות עובדים זרים, רבות מתוכן קטנות וייעודיות למטרה זו. על פי החוק, דמי התיווך המותרים לגבייה ממהגר עבודה הם עד 900 דולר בלבד.
דמי התיווך נחלקים לרוב בין חברות תיווך דומות במדינות המוצא, לבין אלו הישראליות, ואילו המהגרים נאלצים לשלמם באמצעות הלוואות חוץ בנקאיות בריבית גבוהה של עד 5% בחודש.
בתחום הסיעוד למשל, הגובה הממוצע של דמי התיווך בשלוש השנים האחרונות עומד על בין 6,900 דולר (26 אלף שקל) למהגרי העבודה מהפיליפינים לבין 7,600 דולר (28 אלף שקל) למהגרי העבודה מסרי-לנקה ו-9,000 דולר למהגרות מנפאל (33 אלף שקל).
לפי הג'וינט, דמי התיווך הגבוהים ביותר נצפו בקרב מהגרי העבודה הסיניים העובדים בסקטור הבניין והגיעו לממוצע של 27 אלף דולר (100 אלף שקל) כדי להגיע לעבוד בישראל. דמי התיווך הגבוהים ביותר ששולמו הם 31,700 דולר (111,500 שקל) על ידי עובד מסין. לפי נתונים חדשים שפירסמה עמותת קו לעובד בפברואר, ב-2011 שילם בממוצע עובד תאילנדי 39.3 אלף שקל כדי להגיע לישראל. לפי המחקר החדש, התשלום הממוצע על דמי תיווך של עובדים תאילנדים הוא 9,000 דולר (33 אלף שקל).
10% מכוח העבודה
בשנה האחרונה נחתמו הסכמים בין ממשלת ישראל לממשלת תאילנד המסדירים את הנעשה בתחום החקלאות, ובמקביל גם עם ממשלת בולגריה להסדרת תחום הבנייה. רשות האוכלוסין וההגירה אחראית על ביצוע ההסכם, כאשר המרכז להגירה בינלאומית ולקליטה מייסודו של הג'וינט (CIMI) הינו נציג ארגון הפליטים הבינלאומי בתהליך בישראל. הסכמים אלו מקדמים, בין השאר, לקיחת אחריות של הממשלות הרלוונטיות על כל נושא מהגרי העבודה וזכויותיהם הבסיסיות.
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדברים בעד עצמם. ב-1993 היוו מהגרי העבודה 1.6% מכוח העבודה בישראל. 17 שנים מאוחר יותר זינק שיעורם ל-10% מכוח העבודה. מעשית, ישראל ניצבת בראש הכלכלות המתועשות התלויות ביותר בעובדים הזרים. במספרים, מדובר ב-211,500 מהגרים – 116,500 חוקיים והשאר לא. אלו ואלו עוסקים בעיקר בתחומי החקלאות, הבנייה והסיעוד.
ארנון מנטבר, מנכ"ל ג'וינט ישראל ומנהל המרכז להגירה בינלאומית ולקליטה: "המחקר מוכיח את נחיצות ההסדרה של כל נושא מהגרי העבודה בישראל. התפתחה כאן תעשייה שלמה על הגב של אוכלוסיות חלשות אשר אפשר וצריך למנוע". עוד הוסיף מנכ"ל ג'וינט ישראל כי "חתימת ההסכמים מול תאילנד ומול בולגריה מלמדת על רצון אמיתי וכן של המדינות להילחם בתופעה מכוערת זו של ניצול בני אדם, ובהחלט מהווה מגמה חיובית. כולי תקווה שהמחקר הבא יראה כי חלה מגמת ירידה בתופעה זו".
