שיתוף

בחברות הגדולות במשק, בעיקר בחברות שעוסקות בתחום הטכנולוגיה אבל לא בהכרח, יש מגמה גוברת לגייס סטודנטים. ברובן המכריע של  מודעות ה'דרושים' המיועדות לסטודנטים ניתן לראות שאחת הדרישות הבלתי מתפשרות היא שלא מדובר בסטודנטים העומדים לקראת תום לימודיהם, אלא דווקא בסטודנטים שנמצאים לפחות שנתיים לפני סיום התואר שלהם. או במילים אחרות, סטודנטים הנמצאים בשליש הראשון של תקופת לימודיהם.

אז למה ארגונים רבים מחזרים כל כך אחר סטודנטים?

1 ארגון שמנסה לאתר מועמדים מוכשרים נוהג לבנות מאגר מועמדים, בין היתר באמצעות סריקת הרשתות החברתיות ויצירת קשרים עם מועמדים פוטנציאלים. המגייסים חייבים להיות מאד פרואקטיביים. בין שאר שיטות הגיוס, מקפידים ארגונים רבים לבסס קשרים חזקים עם האוניברסיטאות.

נוכחותם של סטודנטים בארגון מהווה יתד נוסף לחיזוק הקשר בין החברה לאוניברסיטאות. יתרון נוסף נעוץ בכך שסטודנטים מביאים איתם את המחקר והפיתוח מהאקדמיה, ומיישמים אותם במהלך עבודתם בארגון. הארגון מרוויח עובדים החשופים למגמות החדשות ביותר בתחומם, והאוניברסיטאות מרוויחות פוטנציאל קליטת הסטודנטים שלהם במקומות עבודה איכותיים.

2 העסקת סטודנטים בתפקידים מקצועיים מייצרת למעסיק את מקור הגיוס הטוב ביותר. הארגון מקבל את העובדים האיכותיים ביותר בגיל צעיר, הם גדלים ומתפתחים אצלו, הוא זה ש'מעצב' אותם. בשלבים מאוחרים יותר הוא יוכל לגייס עובדים במשרה מלאה שכבר יש להם ניסיון שרכשו באגון עצמו. יש כאן חסכון ניכר בעלויות הכשרה, גיוס, איתור מחדש ועוד. בנוסף על כך, זהו גיוס של עובד שמכיר את הארגון והארגון מכיר אותו. כך שמרכיב אי הוודאות יוצא מהמשוואה.

3 מנהלי הגיוס חייבים להיות בעל יוזמה ותושייה כדי לאתר את המועמדים המתאימים ביותר, שיביאו לחברה את הערך הרב ביותר, באופן שיאפשר לה להתמודד מול המתחרים בשוק ואף לגבור עליהם. חברות שיש להם מוניטין כידידותיות לסטודנטים (הודות להעסקת סטודנטים באופן קבוע וכחלק בלתי נפרד מהארגון) נהנות מיתרון ברור על פני חברות אחרות, בבואן לגייס גם בוגרי אוניברסיטאות. הסיבה לכך היא שגם הסטודנטים שלא עבדו באותו ארגון במהלך לימודיהם, נחשפו לארגונים אלה באמצעות חבריהם לספסל הלימודים שכן עבדו בהם.

4 גיוס סטודנטים לתפקידים שמראש נועדו לסטודנטים מאפשר לארגון לטפח אותם להיות המנהלים הבאים. מאחר שהם החלו לעבוד בשלב מוקדם כל כך, הם כחומר ביד היוצר. תחילה הם עובדים בתקן של סטודנט, וברגע שמסיימים את הלימודים הם יכולים להשתלב בחברה במשרה מלאה. הרעיון הוא שהעסקת הסטודנטים מאפשרת להגיע ראשונים אל האנשים המוכשרים בעלי הפוטנציאל.

בסיכומו של דבר, הארגונים יודעים שהסטודנטים מבצעים עבודה רצינית ומהותית. אמנם, לשני הצדדים ברור שברמת העקרון מדובר במשרה זמנית. ובכל זאת, כאשר יש תקן מתאים, הם יכולים, עם סיום התואר, להמשיך לעבוד בארגון כעובדים מהמניין.

אין תגובות

השאר תגובה