שיתוף

עומס העבודה המוטל על העובדים בימים אלה גדול מאי פעם, שכן עובדים רבים שחזרו מהחופשות ללא תשלום (חל"ת) נאלצים לעשות את עבודתם של העובדים שלא חזרו, או שפוטרו בגלל המצב הכלכלי אליו נקלעה החברה בעקבות משבר הקורונה.

בה בעת, בתקופה הנוכחית, של פוסט משבר הקורונה, חברות רבות רואות התחלה של צמיחה, וכאשר אין גיוסי כוח אדם נוספים, כוח האדם אינו תואם למספר המשימות הנדרשות והיקפן.

זאת ועוד, הנהלות של חברות מעריכות הערכת יתר את ההישגים שניתן להשיג הודות למעבר לדיגיטל, ולא תמיד בודקות באיזו מידה מסייע המעבר לדיגיטל להפחית עומס עבודה, לעומת עומס העבודה בפועל.

בעיית עומס העבודה היא בעיה מורכבת לפתרון, שכן העובדים החרוצים, המשקיענים, המחוייבים והמוכשרים ביותר הם גם אלה שהארגון מעדיף לתת להם לבצע את רוב המשימות.

התוצאה היא, שהעומס שמוטל עליהם גדול משמעותית מאשר היה אמור להיות, או מזה שמוטל על עובדים שהם פחות משקיעים, פחות חרוצים ופחות מוכשרים.

במילים אחרות, דווקא הטלנטים בעלי המיומנויות היחודיות, והעובדים היותר משקיענים והחרוצים, הם אלה שמועדים לשחיקה, הרבה יותר משאר העובדים. 

אפילו במהלך 2020, כאשר עובדים עבדו מהבית, התברר שרמות השחיקה שלהם נותרו גבוהות. ממחקר של חברת המחקרים האמריקאית גאלופ שבוצע ב-2020 עלה, כי עובדים שעבדו מהבית במשך כל ימות השבוע, חוו שחיקה רבה יותר מאשר במקום העבודה.

כך או כך, המחיר האנושי של השחיקה הוא גבוה, ובמקרים רבים גורם לירידה בתפוקה, ירידה במוטיבציה, לעיתים קרובות להגברת ההיעדרויות, ובלא מעט מקרים גם בסופו של דבר לנטישת הטלנטים את הארגון.

ארגונים רבים לא מקדישים מספיק מאמצים למגר או לפחות להפחית את מצב השחיקה משום שלא מייחסים לתופעה זו מספיק חשיבות.

אלא שמצב של שחיקה בעבודה הוכר לפני כשנתיים על ידי ארגון הבריאות העולמי כתופעה תעסוקתית וכמצב רפואי.

במילים אחרות, ארגון הבריאות העולמי סיווג, באופן רשמי, את השחיקה במקום העבודה כחלק מהסיווג הבינלאומי של מחלות.

הדו"ח של ארגון הבריאות העולמי קובע כי שחיקה בעבודה היא תסמונת הנובעת מלחץ כרוני במקום העבודה שלא נוהל בהצלחה.

מהדו"ח עולה, כי התקדמות הטכנולוגיה (המעבר לדיגיטל), והזמינות של העובדים לעבודה – באמצעות הטכנולוגיה – כל יום, כל היום, ממלאות תפקיד מהותי בהתגברות השחיקה.

הסיבה לכך היא שלעיתים קרובות העובדים נאלצים להגיב להודעות דואר אלקטרוני, להודעות טקסט בטלפון או לשיחות, ולעסוק בענייני המשימות שהם מבצעים בעבודה – גם מחוץ לשעות העבודה הרגילות.

בעבר הגדיר אמנם ארגון הבריאות העולמי את שחיקת העובדים בעבודה כמצב של תשישות. ההבדל לעומת הדו"ח שפורסם ב-2019 הוא בכך שלראשונה סיווג הארגון את מצב השחיקה בסיווג המחלות המוגדרות על ידו כמפגע בעבודה.

מחברי הדו"ח טענו, כי תסמונת השחיקה בעבודה כבר הפכה למגיפה והם צופים שזה רק ילך ויחמיר. לדבריהם, שחיקה היא אחת הסיבות לכך שעובדים פונים לשירותי הבריאות בעקבות סיבה שאינה מחלה או מצב בריאותי. יש אף המאשימים את מצב השחיקה בכך שבמקרים קיצוניים, הוא דוחף עובדים במקצועות מסויימים להתאבד.


אירוע משאבי אנוש 20-21.12.2021

כנס הגיוס השנתי 2021
כנס רווחה וחווית עובד 2021
כנס ההדרכה והלמידה 2021
באנר כנס דיני עבודה

אין תגובות

השאר תגובה