כיצד הסתדר עולה חדש, הסובל מסכיזופרניה, בשוק העבודה הישראלי?

כיצד הסתדר עולה חדש, הסובל מסכיזופרניה, בשוק העבודה הישראלי?

עולה חדש, בן 52, הסובל ממחלת נפש ובקושי מדבר עברית – מה הסיכוי שלו בשוק העבודה? ערימות של חומר למחשבה

שיתוף
כח אדם
סיפור הצלחה של עולה חדש חולה סכיזופרניה בשוק העבודה

 יורם, יליד 52, גרוש ואב לשניים, מהנדס שרטוט במקצועו, עלה לישראל מרוסיה לפני כארבע שנים. העברית שלו חלשה מאוד, והוא סובל מסכיזופרניה. הוא נחת לארץ ישר למחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים. אם לכל עולה חדש ההתאקלמות בארץ היא קשה, בפני יורם עמד גם מכשול המחלה.

לאחר האשפוז הארוך הגיע לעמותת שיקום אחר, כדי לנסות ולשקם את חייו בארץ החדשה. "זיהינו פוטנציאל וגם מוטיבציה מצדו", מספרת הדס גלילי, עובדת סוציאלית ואחראית על פרויקט "תעסוקה נתמכת" של העמותה.  

 אין סנטימנטים

יורם נקלט לנגריה של המפעל המוגן, בו לומדים המשתקמים להקנות לעצמם הרגלי עבודה.

"מדהים איך רואים הבדל עצום עוד במראה החיצוני של אדם שהחל לעבוד ולעשות עם עצמו משהו, לעומת לפני כן. משהו בחזות שלו, בצורת העמידה ובאור הפנים שלו משתנה לטובה", היא אומרת.

במפעל המוגן העמותה עבדה אתו על הגעה והתמדה בעבודה. בהתחלה עבדו אתו על המחויבות להודיע במידה ולא מגיע, ובהמשך על איכות העבודה שלו.

כעבור מספר חודשים הוא ומלוויו בעמותה החליטו שהוא מוכן לצאת החוצה לשוק העבודה. לאחר חיפושים אחר עבודה עבורו, הוא נקלט כעוזר נגר בנגריה במרכז הארץ. "וגם שם המשכנו ללוות אותו, ועבדנו אתו המון בעיקר על איכות העבודה".

כעבור מספר חודשים קיבל בשורה לא משמחת, כשבעל הנגריה החליט לפטרו. הוא פוטר משתי סיבות: בגלל איכות העבודה וגם כי לא הייתה מספיק עבודה לתת לו. אין מה לעשות, עסק זה עסק וכמו שקורה במשפחות הכי טובות – בשוק העבודה הלא מוגן – אין סנטימנטים.

 

שלא יתייאש לי

לאחר הפיטורים ישבה הדס עם יורם כדי להפיק יחד לקחים מהעבודה בנגריה, ובעיקר לחשוב מה עושים הלאה. "ישבתי אתו ימים ושעות, רק שלא יתייאש לי", לדבריה.  

ובאמת כעבור זמן לא רב, נמצאה לו משרה כעובד ייצור במפעל. "אני זוכרת את היום הראשון שלו בעבודה במפעל הזה. הוא כל כך התרגש, כי הוא אהב מאוד את הייצור. הייתי שם אתו, לא יכולתי לעזוב אותו כי הוא רעד מהתרגשות וממתח. לשמחתי הצלחתי להרגיע אותו כך שהיום הזה עבר בשלום".

עבר זמן מה, והוא שוב קיבל מכתב פיטורין. "בעקבות צמצומים", הם אמרו ולא עזרו בקשות ומתק שפתיים. שוב פגיעה קשה בעובד. שוב התכנסו יחד, גם עם המשפחה שלו, וערכו חשיבה מחודשת מה עושים.

כעבור זמן לא רב מה מצאו עבורו עבודה בבית דפוס, שיכל לתת מענה על צרכים רבים של יורם: בין היתר, אחד האחראיים במקום היה דובר רוסית. הוא נכנס לעבודה כפועל ניקיון, למרות שלא ממש התלהב מהרעיון. אך העיקר לעבוד, הוא תמיד אמר, ומדי פעם נכנס מיוזמתו למחלקת הייצור וסייע לעובדים האחרים. אך כמובן עיקר תפקידו היה ניקיון. הוא כל כך רצה לעבוד וכל כך חשש מפיטורין, שבאמת היה מוכן להתפשר.

"עברו שנתיים, ויורם המשיך לעבוד, ואז קיבלתי טלפון מהמעסיק שלו", מספרת גלילי.

"זה היה לפני שלושה חודשים, ובדיוק באותו זמן יורם היה בחופשה של שבוע אצל משפחתו ברוסיה. המעסיק הודיע לי שהוא לאלץ לפטר את יורם. עבודתו כמנקה לא מספיק טובה, ובשבוע הזה שבו נעדר, החברה שכרה חברת ניקיון והגיעה למסקנה שמשתלם לה יותר לדאוג בדרך זו לניקיון המקום".  

"לא יכולתי לחשוב על בשורה רעה יותר עבורו, לאחר חזרתו מהחופש. ביקשתי מהמעסיק לחשוב האם יש תפקיד אחר בשביל יורם. המעסיק אמר שיחשוב על זה וכעבור יומיים הוא חזר אליי. הוא סיפר שביקש חוות דעת מהאחראיים עליו ואף מהעובדים אתו על עבודתו, ומדבריהם עלה שנכון שבניקיון הוא לא הצטיין, אבל לעומת זאת במחלקת הייצור הוא  קיבל משובים טובים מאוד, שהיה יעיל ועזר מאוד למחלקה. המעסיק אמר שהוא ישמח להעביר את יורם למחלקת הייצור. אז לא רק שהוא לא פוטר – הוא גם עבר למחלקה שתמיד רצה".

הסוף ממשיך להיות טוב. יורם עובד עד היום במחלקת הייצור של אותו בית דפוס. ביוזמת המעסיק, לאחרונה אף קיבל העלאה בשכר, והוא משתכר מעל שכר המינימום.

גלילי: "היום אנחנו נמצאים אתו כבר בשלב של החשיבה איך להתקדם עוד, איך כדאי לו ליזום, ללמוד ולהתפתח".    

זה לא סיפור על נס, זה לא סיפור נדיר על אדם שהצליח כנגד כל הסיכויים. זה סיפור אמיתי, והכי חשוב –  מציאותי. 

 

*עמותת "שיקום אחר" הוקמה בנובמבר 2004 במטרה לסייע לאנשים בעלי צרכים מיוחדים, ומפעילה  מספר תוכניות שיקום עבורם. העמותה הוקמה כדי לסייע לאנשים המתקשים להגיע למימוש הפוטנציאל העצמי, להשתלב בחברה ובשוק העבודה.

כנסי משאבי אנוש וימי עיון

3 תגובות

  1. גם הן היו הופכות להיות סכיזופרניות – ולו מההשפלה והתיסכול.

    המנגנון הזה ש"זיהה" אצל עולה חדש, מהנדס (!) , תוך 5 דקות מרגע נחיתתו "מחלת נפש" ומיד תייג אותו, נראה כטעון בדיקה כשלעצמו. חבל שיש מעט מדי חשיבה ביקורתית מצד עיתונאים על מערכת בריאות הנפש.

  2. וגם אושפז בארץ בעקבות המחלה. אף אחד לא חיכה לו במדרגות המטוס, ציפה שישתלב מייד וכשראה שלא כן, הוחלט "לתייג" אותו כסכיזופרן. חשבתי שזה מובן מספיק מהכתוב, מתנצלת אם לא. כך שבכל מקרה לא היה כאן מקום לביקורת עיתונאית.

  3. תתפלא, אך גם מהנדסים ובעלי השכלה גבוהה ומכובדת עלולים ללקות במחלות נפש. אין קשר להשכלתם. אני מציינת זאת מאחר שכתבת בתגובתך שהעולה החדש הוא "מהנדס(!)". מחלות נפש הן לא נחלתם של חסרי השכלה בלבד.

השאר תגובה