שיתוף

במהלך שנת 2021 פסק בית הדין לעבודה ביותר מ-20 תביעות בגין אפליה בעבודה, במגוון רחב של סוגי אפליה, לרבות על רקע של גיל, הורות, מוצא, לאום, מגדר, הטרדה מינית ועוד.

נראה שעל אף המחסור הגדול בעובדים ולמרות מספר ההולך וגדל של משרות פנויות, יש מעסיקים שעדיין מעדיפים לדחות מועמדות של מועמדים הנמנים עם אוכלוסיות מגוונות ואף לפטר עובדים מסיבות של אפליה.

מועמדים לעבודה שמועמדותם נדחתה מסיבות של אפליה, ועובדים שקידומם נפגע מסיבות של אפליה או שפוטרו או שקיבלו יחס משפיל בעקבות אפליה במקום העבודה יכולים להגיש תביעה אזרחית לבית הדין לעבודה ולזכות בפיצויים שיכולים להגיע לעשרות רבות של אלפי שקלים.

זאת ועוד, אפליה בניגוד לחוק היא עבירה פלילית והמעסיק עלול לשלם קנס אם תוגש נגדו תלונה פלילית.

בין סוגי האפליה הנפוצים בולטת האפליה בגלל גיל. ארגונים רבים מאוד מעדיפים בצורה ברורה מועמדים שגילם נמוך מ-40 ולעיתים אף פחות מכך.

על פי חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, אדם שניסה להתקבל לעבודה מסויימת, עמד בכל הקריטריונים ולא התקבל בשל גילו, זכאי לפיצוי כספי, גם אם לא נגרם לו נזקי כספי. בית הדין בוחן כל מקרה לגופו ומחליט מה סכום הפיצוי הנדרש.

סוג נוסף של אפליה רווחת היא אפליה כנגד נשים. מדו"ח שפירסם שי אוקסנברג, במסגרת שדולת הנשים בישראל, שכותרתו היא 'נשים בצל הקורונה – השפעתם של משברים על שיוויון מגדרי', הוא טוען, כי נשים הן הראשונות לאבד את מקומות העבודה שלהן.

לדבריו, בפורום הכלכלי העולמי החלו להתריע מפני ההשפעות המגדריות של משבר הקורונה. כמה ארגונים הקשורים לאו"ם ובראשם Women UN, וכן ארגון ה-OECD, החלו לפרסם מדריכים והמלצות לגבי החובה לכלול היבטים מגדריים בניהול המשבר.

לדברי, אוקסנברג המסמכים הללו מתייחסים בראש ובראשונה להשפעה המיידית שיש למשבר, לפיה, במציאות הגלובלית, הנשים עדיין נתפסות כאחראיות על הטיפול במשפחה ובבית.

ולכן, לדבריו, מעמדן בשוק העבודה נחשב פחות. השכר שלהם נמוך יותר הן עובדות יותר במשרות חלקיות ובתעשיות שאין בהן ביטחון תעסוקתי.

אוקסנברג מצטט גם את הנתונים של הביטוח הלאומי מהם עולה, כי שיעור הנשים בקרב המובטלים החדשים (בעקבות משבר הקורונה) עומד על 58% לעומת כ-42% שיעור הגברים בקרב המובטלים החדשים.

סוג נוסף של אפליה שמתרחשת בתדירות גבוהה מאוד היא אפליה כנגד אנשים עם מוגבלות.

אדם עם מוגבלות מוגדר בחוק שיוויון ההזדמנויות לאנשים עם מוגבלות, כאדם בעל לקות פיזית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, שבעקבותיה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים.

בתחום התעסוקה החוק קובע כי אסור להפלות אדם בגלל מוגבלותו בקבלה לעבודה, בתנאי העבודה ובקידום בעבודה, ובלבד שהוא כשיר לתפקיד.

יודגש, כי על פי החוק, מקום העבודה מחוייב לבצע התאמות לעובד, למשל בציוד, בהכשרה ובשעות העבודה, כל עוד לא יוטל בכך על המעסיק נטל בלתי סביר.

יתרה מכך, כאשר אדם עם מוגבלות נאלץ לעזוב מקום עבודה משום שמקום העבודה לא ערך את ההתאמות הנדרשות, הדבר נחשב לאפליה אסור בעבודה.

במקרה כזה, המעסיק עלול להתבע ובית הדין לעבודה עשוי להטיל עליו לשלם פיצויים לאדם שהופלה.

 

כנס משאבי אנוש שנתי 2022

אין תגובות

השאר תגובה