יוגבל שכר הבכירים בגופים המוסדיים

יוגבל שכר הבכירים בגופים המוסדיים

בעלי תפקיד מרכזי בגוף מוסדי לא יוכלו לקבל בונוסים, מניות ואופציות. ניתן לעדכן הסכמי שכר שכבר אושרו בהתאם להוראות החדשות עד סוף 2017

שיתוף
בכירים Photo by Ambro

אגף שוק ההון במשרד האוצר פרסם לפני מספר ימים עדכון של החוזר המסדיר את שכר הבכירים בגופים המוסדיים, המנהלים בין היתר את כספי הפנסיה של הציבור בישראל. בשל ההיקף העצום של כספי ציבור אותם מנהלים גופים אלה, הם כפופים להוראות רגולטוריות קפדניות הקובעות אמות מידה גבוהות של ממשל תאגידי נאות.

כסף Photo by foto76בחוזר שפורסם באפריל 2014 על ידי אגף שוק ההון נקבעו הוראות לעניין מדיניות תגמול של נושאי משרה, בעלי תפקיד מרכזי ועובדים אחרים בגופים מוסדיים. תכליתן של הוראות אלה היא למנוע תמריצים שיעודדו נטילת סיכונים שאינם עקביים עם יעדיו ארוכי הטווח של גוף מוסדי, עם מדיניות ניהול הסיכונים שלו ועם הצורך בניהול מושכל של כספי חוסכים באמצעותו. לאור התפתחויות ברגולציה הבינלאומית הנוגעת למדיניות התגמול, עלה צורך לעדכן את הוראות החוזר.

כך נאסר מצב לפיו עובד בעל תפקיד מרכזי בגוף מוסדי מקבל את שכרו מחברה אחרת תחת אותה קבוצת שליטה. סיטואציה שכזו נוצרה, למשל, כאשר פרופ' עודד שריג, שכיהן בתפקיד הממונה על שוק ההון בעבר והיה אחראי על ההסדרה בגופים המוסדיים, גויס לשורות קבוצת מגדל זמן קצר לאחר פרישתו מהתפקיד. קבוצת מגדל מחזיקה, בין היתר, בחברת שלמה אליהו, והיא זו ששילמה לו את שכרו.

יצוין כי שריג הודיע על החלטתו לפרוש ממגדל כ-8 חודשים בלבד לאחר המינוי, שעורר סערה רבתי ואף נתקל בהתנגדות עזה מצד הממונה על שוק ההון הנוכחית.

בנוסף נקבע בעדכון החוזר החדש כי דירקטור, לרבות יושב ראש הדירקטוריון, יקבל רק רכיב קבוע בשל כהונתו בגוף המוסדי ולא יקבל רכיב משתנה, כדוגמת בונוסים, מניות ואופציות.

לצד זאת נבנה מנגנון השבה של תגמול שניתן כרכיב משתנה, במקרה בו התברר כי נתונים שעל פיהם ניתן התגמול היו שגויים, שהתגמול ששולם נקבע על סמך רמת סיכון הגבוהה יותר בפועל, או שמקבל התגמול היה שותף להתנהגות שגרמה נזק חריג לגוף המוסדי או לחוסכים. יש להפעיל את מנגנון ההשבה במידה שסכום המשתנה ששולם היה בהיקף של לכל הפחות שישית מסך הרכיב הקבוע בשכרו באותה שנה.

תקופת ההשבה של כספים ששולמו על ידי הגופים המוסדיים לעובדיהם תימשך 5 שנים (במקום 7 שנים כפי שנרשם בטיוטת החוזר שפורסמו ביוני השנה), עם תקופת הארכה הקבועה למשך שנתיים (במקום 3 שנים). החוזר קובע תקופת הסתגלות עד לסוף 2017 לבכירים המחזיקים בהסכם שכר מאושר לצורך התאמתו להוראות החדשות.

 

בין שכר לביצועים
במרכז המחקר והמידע של הכנסת מציינים כי הביקורת אודות שכרה הגבוה של השדרה הניהולית בחברה תפסה תאוצה בעיקר לאחר המשבר הכלכלי ב-2008. מנהלים בכירים המשיכו ליהנות מהטבות גם בשעת המשבר, והדבר הבליט את הפער בין ביצועי החברות לבין השכר המשולם כביכול בגינם.

ההתנגדות הציבורית בארה"ב הגיעה לשיאה במרץ 2009, כאשר חברת AIG אשר קיומה היה תלוי בסיוע חירום ממשלתי בסך 183 מיליארד דולר, חילקה בונוסים בסך 165 מיליון דולר לבכירי משרדה הלונדוני, למרות שפעולותיהם כמעט הביאו למחיקת החברה.

כסף Photo by cooldesignהגישה הסוציאלית אינה שוללת התערבות שלטונית בשוק החופשי, ומתמקדת בחוסר השוויון שפערי השכר מבטאים ובמתחים החברתיים ובניכור המעמדי הגובר בגינם.בדוח שפורסם על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת ב-2010 הצגו שתי גישות הנוגעות לשכר הבכירים: הגישה החברתית-סוציאלית והגישה הקפיטליסטית-ליברית.

המצדדים בגישה זו מתנגדים למציאות שבה מנכ"ל מרוויח ביום אחד יותר משכרו השנתי של עובד מן המניין, וסבורים שבשכבות ההנהלה הבכירות מתפתחת תרבות של יהירות וזלזול.

בשכרם של מנהלים חלה עלייה חדה במהלך העשורים האחרונים, וכך במהלך 50 השנים האחרונות הפער בין השכר הגבוה לשכר הממוצע בחברות עלה פי 11 (מ-1:24 ל-1:275). לגישתם, הדבר נובע משיטות תגמול המתבססות על הנחות שגויות בנוגע ליכולת המנהלים להשפיע על ביצועי החברה, על אף שבמקרים נדירים בלבד מדובר בפרי מאמציו של אדם יחיד.

לעומת זאת, הגישה הקפיטליסטית דוגלת בהימנעות מהתערבות רגולטורית עד כמה שניתן ובהסתמכות על כוחו של השוק החופשי. על פי גישה זו, התערבות בסוגיית שכר הבכירים המופרז תיעשה רק כאשר קיימת הצדקה כלכלית לכך, ורק באמצעות התמודדות עם כשלי השוק אשר הביאו למצב זה.

לפי תפישה זו, השכר שמנהל מקבל נועד להניעו לקבל את התפקיד, לתגמל אותו עבור עמלו ומאמציו וליצור תמריצים שיגרמו לו לפעול לטובת בעלי ההון ולא לטובתו האישית. גם אם מנהלים משתכרים מעבר לתמורה הראויה והיעילה המגיעה להם עבור התועלת שהם מביאים לחברה, אין הצדקה להתערבות ממשלתית בכוחות השוק החופשיים.

אם מנהל מקבל שכר מופקע שאינו משקף את תרומתו האמיתית לחברה, בעלי המניות אמורים להביא בחשבון את ירידת הערך הגלומה במעשה זה. התערבות רגולטורית או חקיקתית תהיה מוצדקת על פי הגישה הליברלית רק כשיש כשלים במנגנוני השוק המאפשרים לוועדות השכר ולדירקטוריונים להעניק למנהלים שכר מופרז בניגוד לאינטרס של בעלי המניות באופן הנחשב לעושק המיעוט ומחייב הגנה עליו.

אין תגובות

השאר תגובה