חוק שירות עבודה בשעת חירום

חוק שירות עבודה בשעת חירום

ביום חמישי חתם שר התמ"ת על צו ע"פ חוק שירות עבודה בשעת חירום, המאפשר לגייס עובדים לכל מפעל הנחשב חיוני בשעות קשות אלה. ולא מדובר רק במילואים

שיתוף

חוק שירות עבודה בשעת חירום

בעקבות מבצע "עמוד ענן" וירי הרקטות ליישובי הדרום, חתם ביום חמישי שר התמ"ת, שלום שמחון, על צו על פי חוק שירות עבודה בשעת חירום. לפי החוק, באזורים בהם שרוי העורף במצב מיוחד על פי הגדרתו של שר הביטחון,  ניתן לגייס עובדים למפעלים ולשירותים חיוניים הנדרשים לציבור בשעת חירום, על פי החלטתו של שר העבודה והרווחה. 


מידע נוסף על נושא חוק שירות עבודה בשעת חירום: ההבדלים בין מגויס פנים למגויס חוץ? מה הם זכויות העובדים? מה הם חובות וזכויות המעסיק? ומתי החוק תקף? – ניתן למצוא בכתבה הבאה: חוק שירות עבודה בשעת חירום – מה הוא אומר.


בעלי התפקידים המחויבים בשירות עבודה הנם נותני שירותים חיוניים המספקים מים, מזון, חשמל, שירותי בריאות ואשפוז, תברואה, תקשורת ודואר. מטרתם של השירותים למנוע פגיעה חמורה באוכלוסייה או בשטח שבו הוכרז מצב מיוחד בעורף:
עובדים בבתי חולים: רופאים, אחים ואחיות, צוותים סיעודיים, סגל רפואי טכני, סגל רפואי אקדמאי אחר, עובדי מנהל ותחזוקה ברפואה.
נהגים.
עובדי מנוף.
עובדים של בתי מלאכה בנמלים.
עובדי רשת החשמל.
עובדי מתכת בייצור בטחוני.
מפעילי ציוד מכני הנדסי.
עובדים בתחום התחבורה: עובדי מנהל, עובדים טכניים, בוחנים ושמאים. 
כמו כן רשאי שר העבודה להחליט על כל מפעל אחר או אדם שהנו חייב בשירות עבודה.

העובדים שניתן לגייס חייבים להיות תושבים קבועים, שמלאו להם 16 שנה וטרם הגיעו לגיל פרישה. עובדים שלא ניתן לגייס: נשים הרות, נשים שלא עברה שנה מאז לידתן, חיילים ושוטרים.
במסגרת החוק רשאי שר העבודה להטיל חובה על כל בעל מפעל למסור פרטים על מפעלו באם ינתן לו צו. בעל המפעל יידרש למסור רשימה אודות, עובדיו, ציוד שברשות המפעל, תהליכי ייצור ושיווק, ותפוקות עבודה.
באם חל שינוי בבעלותו של המפעל, חובה לעדכן בדואר רשום את המפקח הכללי על כוח האדם במשרד התמ"ת בתוך 14 ימים מיום השינוי. ההודעה תכלול את מועד השינוי ואת פרטי הבעלים החדשים.

בהתאם גם חלה חובה על החייבים בשירות עבודה למסור פרטים דומים שיידרשו ממנו. 

שר העבודה רשאי לקרוא לאימון את החייבים בשירות עבודה, בכל יום מלבד ליום המנוחה השבועי. יש לקרוא לאימון רק עובדים אשר קיבלו הודעה רשמית על היותם חייבים בשירות עבודה.
ניתן לקרוא לאימון לתקופה שלא עולה על שלושה ימים בשנה. 
המועד לתחילת האימון יהיה לפחות שלושה שבועות מיום הגעת הצו לאדם הנקרא לאימון.
המדינה תשא בהוצאות הנסיעה, הלינה והתזונה של העובד הנקרא לאימון או כל הוצאות מיוחדות אחרות.
לאדם הנקרא לאימון של מעל יום אחד, יחולו עליו הוראות פרק ו4 לחוק הביטוח הלאומי – הוא יהיה זכאי לתשלום של ביטוח לאומי.

כאמור שר העבודה רשאי לחתום בצו על החלת החוק, לאחר התייעצות עם הגורמים הביטחוניים-המדיניים המתאימים. לאחר מכן ימסר הצו לכל בעל מפעל חיוני נדרש.
חל איסור לפטר עובד שנמצא בשירות עבודה, אלא באישור ממשרד התמ"ת.
שכרו של מגויס יהיה בהתאם לתפקיד אליו הוא נקרא למלא ובהתאם להסכם הקיבוצי החל במפעל, או לפי הסכמה הדדית. במידה ואין הסכמה הדדית על השכר, יקבע גובה השכר על ידי המפקח הכללי על כוח האדם בהתאם למקובל בענף.

על העובדים בחייבים בשירות עבודה לא יחולו ההוראות והחוקים הבאים:

1. חוק איסור אפיית לילה, תשי"א1951.
2. חוק החניכות, תשי"ג 1953.
3. חוק עבודת הנוער, תשי"ג 1953 (במידה ומדובר בנער צעיר כמשמעותו באותו חוק).
4. חוק עבודת נשים, תשי"ד1954.
5. חוק שירות התעסוקה, תשי"ט 1959.
6. חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א1951, להוציא סעיף 9 שבו, לא יחול על עבודת מגויס אלא במידה ששר העבודה הורה כך, והוא רשאי, להעבדת מגויס ביום המנוחה השבועי.
7. חוק חופשה שנתית, תשי"א1951, עובד החייב בשירות עבודה אינו זכאי לקבל בפועל חופשה שנתית, אלא רק תמורה לחופשה.

מידע נוסף על החוק ניתן למצוא בכתבה הבאה: חוק שירות עבודה בשעת חירום – מה הוא אומר.

אין תגובות

השאר תגובה