כבדהו וחשדהו ואל תהססו לפנות לחוקר פרטי

חרמון דוד, חוקר והבעלים של "חרמון חקירות", העוסק בתחום החקירות הפרטיות כמעט 15 שנים, נבחר לשאת הרצאה בכנס דיני עבודה שיתקיים ב-15 בדצמבר. את הרצאתו בכנס יקדיש חרמון לקשר של משרד החקירות עם מחלקת משאבי אנוש, לאורך כל שלב בגיוס, העסקה ופרידה מעובדים ומנהלים, תוך דגש על הסיכונים המשמעותיים בכל שלב: איתור מידע על מועמד, בדיקת התנהלותו של עובד או מנהל, התחקות אחר הפעילות של העובדים שעזבו או הועזבו, וכמובן היקף הסיכון והנזק שעלולים להיגרם או נגרמו לארגון.

עם כל הידע שיש כיום ברשת, וכמובן עם הרשת החברתית וכל הערוצים שעומדים כיום בפני מנהלי משאבי אנוש לאיתור מידע, מדוע דווקא עכשיו אתה חושב שנכון להציג להם את האופציה לפנות לחוקר פרטי?

חרמון: רוב מנהלי משאבי האנוש לא מכירים את האופציה שקיימת עבורם. הם יודעים שהם יכולים להתייעץ עם עורך דין לדיני עבודה בכל שאלה והתלבטות אבל הם לא מכירים את המרחב הזה שבין העבודה שלהם (נניח ריאיון ממליץ), לבין פנייה לעורך דין כאשר צצה שאלה או בעיה. באמצע יש את תחום החקירות שנותן להם תשובות קונקרטיות ומידע עצום שאין להם אפשרות להשיג.

אנחנו כמשרד חקירות נותנים את המענה להתלבטויות קיימות, כי אנחנו נותנים להם שילוב של ידע וראיות ומחברים אותם לחוק. קראתי לא מזמן על מקרה שבו מקום עבודה חשד שעובד גנב והעובד פוטר. העובד הגיש תביעה כנגד המעסיק והיות שלא הוכח כי העובד אכן גנב, ונגזר על המעסיק לפצות את העובד בכ-100 אלף ש"ח.

זו דוגמה אחת מיני רבות של מקרים שבהם הארגון פועל מתוך ידע או תחושה אבל אין לו את הראיות המוצקות, ולכן יהיה קשה לו להתנהל נכון משפטית מול העובד בשלב מאוחר יותר. אנחנו נותנים את המענה המקצועי הנכון בעיתוי הנכון. יש לנו את היכולת לפעול מחוץ למערכת כך שאנחנו מנהלים חקירה סמויה לאיתור מידע ועובדות והניתוח שלהן.

חשוב לדעת מה ההשלכה של כל דבר. לעובד שעזב מותר להקים עסק מתחרה למעסיק הקודם, אבל אסור לו לגנוב פטנטים או לעשות שימוש בשם ובתדמית של המעסיק הקודם. זה החוק. אבל איך מוכיחים בפועל שהעובד לשעבר עובר עליו? כאן נדרשים פתרונות שלא קיימים בארגון. זה השלב שבו משרד חקירות יכול לנהל חקירה מקיפה הכוללת מעקבים, הקלטות, איסוף ראיות והכנת חומרים מוצקים.

באיזה שלב העובד מהווה סיכון לארגון?

חרמון: עובד יכול להוות סיכון בכל שלב. לכן חשוב לחקור עובד לפני קליטה, בעיקר אם מדובר על משרה "רגישה" שיש לה נגיעה או שליטה בכספים, בפטנטים וכיו"ב. חקירות לפני כניסת העובד לארגון הן חשובות ודי מוכרות אבל יש את השלב הבא שהוא חשוב לא פחות וזה חקירת עובד תוך כדי העבודה.

לעתים הארגון לא יודע מה קורה ולעתים יש תחושה או שמועות, ולכן צריך גוף חיצוני מקצועי שיבדוק: האם ומי מהעובדים גונב כספים, לקוחות או פטנטים. לאחרונה נתקלנו בלא מעט מקרים שבהם עובדים מנהלים עסק עצמאי או עובדים בחברות מקבילות, תוך כדי עבודה אצל המעסיק. במקרים מסוימים זה לגיטימי מבחינת החוק אבל יש מקרים שבהם העובד גונב ידע וקשרים ששייכים לארגון.

לא מזמן טיפלנו במקרה כזה שבו סמנכ"ל כספים בחברה ניהל במקביל חברה משלו. ההנהלה הרגישה שהוא נעדר הרבה מהעבודה ולא ידעה מה הוא עושה בדיוק. אז התחלנו חקירה סמויה שבה גילינו שהסמנכ"ל המדובר פתח חברה על שם אחיו ושאותה הוא מנהל בפועל. התחלנו לאסוף ראיות שיקשרו את המנהל לתפקיד שלו דרך מעקבים, הקלטות וכיו"ב.

כמובן שהשלב שבו העובד מפסיק להיות עובד הוא גם שלב קריטי עבור הארגון. כאן למנהלי משאבי אנוש אין ממש שליטה או אפילו ידע על העובד. האם הוא מתכנן להקים חברה מתחרה? האם הוא עושה שימוש פסול בידע שהוא פטנט של הארגון שעזב?

הבעיה היא שהארגון לא תמיד יודע מה העובד שעזב עושה או מתכנן לעשות, האם זה מזיק לארגון ועד כמה זה מזיק לארגון. אנחנו באמצעות חקירה מקצועית יכולים לעמוד את היקף הנזק על מנת שניתן יהיה לתבוע את העובד במקרה שהחקירה מובילה אותנו לכדי תביעה.

ספר על מקרה אחד שממש הפתיע אפילו אותך, כחוקר פרטי מנוסה.

חרמון: היה מקרה של גניבות במפעל מתכת גדול באזור ירושלים. אחרי הגניבה השלישית קראו לנו לנהל חקירה. העובדות העידו על כך שמישהו במפעל מעורב, היות שכדי לגנוב מתכות (בשווי של כ-4 מיליון בכל גניבה), צריך להיערך נכון עם משאיות, מלגזות, צריך אנשים מיומנים. בנוסף, הגניבות התרחשו אמנם בלילה אך היו עובדים במפעל שעבדו בלילות.

התחלנו לערוך את החקירה תוך כדי מיפוי העובדים הרלוונטיים. תשאלנו כל עובד היכן הוא היה, מה עשה…. התחלנו לקבל תמונה ברורה יותר ויותר וצמצמנו את החשודים עד כדי שלב של בדיקות פוליגרף לקבוצה קטנה של עובדים. בסופה של החקירה גילנו שסמנכ"ל הייצור במפעל, זה שהזמין אותנו לחקור, הוא זה שביצע את הגניבה יחד עם שותף. הוא זה שניסה למכור את הסחורה בשוק ובבדיקה בחצר הבית שלו במושב התגלתה משאית עם הסחורה הגנובה.
את החקירה שאנחנו ניהלנו לא היה אפשר לנהל בצורה יעילה מתוך הארגון. כאן דרוש שינוי של תפישה.

איזה "טרנד" אתה מזהה לאחרונה בתחום של חקירות עובדים?

ללא ספק התחום של חקירות עובדים לאחר פרישה (בעיקר בהייטק ובחברות הזנק), שם קיימת רגישות מרובה לנושא של גניבת קניין רוחני וגזילת פטנטים. עוד תחום שאותו יצא לנו לחקור לאחרונה הוא עובדי חברה שמבצעים עסקאות "מפוקפקות". אלה הם לרוב עובדים שמנהלים תקציבים גדולים שקשה לעקוב אחר ההתנהלות שלהם. כך לדוגמה, עובדים בכירים המנהלים תקציבי פרסום שמעבירים את הטיפול בתקציב למשרדי פרסום תמורת אחוזים מהסכום. במקרה הזה עובד פונה למשרד פרסום ואומר לו אני אעביר לך תקציב פרסום ב-100,000 ש"ח אם תתן לי 30,000 ש"ח.

בכלל כל הנושא של ניהול תקציבים מול ספקים גדולים ובפרט מול ערוצי פרסום הוא בעייתי. לארגון קשה יותר לעקוב אחר סכומים כאלה ולעתים נדרשת חקירה סמויה מקצועית כדי לברר מה נעשה, איך, על ידי מי, מהן העוולות, מהו הנזק הכספי וכיו"ב.

מה המסר שלך למנהלי משאבי אנוש שישתתפו בכנס?

בתוך המערכת לא תמיד יש פתרונות וצריך לחפש אותם מבחוץ. לא מספיק לחשוד שעובד גונב או להיות בטוחים שהוא סרח כדי להזמין אותו לשימוע לקראת פיטורים. צריך להוכיח! צריך לדעת בוודאות שהמקרים המיוחסים נעשו, על ידי מי, איך, מתי, מה היקף הנזק, מה הפיצוי שאפשר לדרוש. צריך להכיר את החוק כדי לקשר בין הריאיות לסעיפי התביעההידע והפתרונות לא קיימים בארגון, גם אם יש לו יועץ משפטי. בשביל זה אנחנו כאן.

לפרטים והרשמה לכנס דיני עבודה לחצו כאן