בית הדין לעבודה: הצבת מצלמות במקום העבודה מהווה הרעה בתנאים

בית הדין לעבודה: הצבת מצלמות במקום העבודה מהווה הרעה בתנאים

רופאה בבית אבות שהתנגדה להצבת מצלמה במקום עבודתה זכתה בפיצויים, לאחר שבית הדין לעבודה פסק כי המדובר בפגיעה בזכות לפרטיות

שיתוף
מעקב אחר העובדים

בשנים האחרונות התרבו הפיתוחים הטכנולוגים המאפשרים בעלות נמוכה יחסית לעקוב אחר העובדים. אם בעבר מצלמות מסוג זה הותקנו בעיקר בחנויות הדורשות אבטחה מפני גניבות, היום מעסיקים רבים עושים במצלמות אלה שימוש גם על מנת לפקח על העובדים כדי למנוע מקרים כמו איחורים והיעדרויות.

למרות שהתופעה הפכה נפוצה למדי, עובדים רבים מתנגדים לכך ומכנים תופעה זו בשם "האח הגדול" בשל מה שהם מגדירים חדירה משמעותית לפרטיותם.

במקרה אחד רופאה בבית אבות החליטה להתפטר בעקבות הצבת מצלמות בחדר הטיפולים שבו היא עובדת בשל הרעת תנאים לטענתה, ודרשה ממעסיקה פיצויים פיטורים. ההנהלה לא שעתה לדרישה, ועל כן היא החליטה להגיש תביעה בבית הדין לעבודה.

בכתב התביעה ציינה הרופאה כי בחדר בו בחרה ההנהלה להתקין מצלמה מתקיימות בדיקות רפואיות והתקנת המצלמות מהווה חדירה לפרטיות ופגיעה בצנעת הפרט, שכן חולים נאלצים להתפשט במסגרת בדיקות מסוימות. הרופאה אף הוסיפה כי חדירה לפרטיות בחדר הטיפולים מהווה הטרדה מינית ולכן מעבר לתביעה לפיצויי פיטורין היא דורשת מבית הדין לחייב את הנהלת בית האבות לפצות אותה בגין הטרדה מינית ועוגמת נפש.

הנהלת בית האבות טענה מנגד כי מצלמות האבטחה הותקנו בבית האבות מטעמי אבטחה לטובת שלומם של המאושפזים, וכן בשל העובדה שבעבר התבצעו גניבות מחדר זה.

בית הדין פסק כי על פי חוק פיצויי פיטורים (סעיף 11 א') באם העובד מתפטר בעקבות הרעה מוחשית בתנאי העבודה או מחמת נסיבות אחרות שביחסי העבודה, שבהן אין לדרוש ממנו שימשיך את עבודתו, אז יש לראות בעובד המתפטר כמפוטר ולהעניק לו פיצויי פיטורים. עוד הוסיף כי אכן הייתה הרעה מוחשית בתנאי העסקה וכי העובדת פנתה להנהלה וידעה אותה בדבר כוונתה להתפטר אם לא ייעשה מאמץ לשנות את המצב.

זאת ועוד, בפסק הדין נכתב כי העובדת הבהירה להנהלה כי הסיבה שבגינה היא עומדת להתפטר היא הצבת מצלמות בחדר העבודה שלה ולא כל סיבה אחרת או צירוף נסיבות. להנהלה הייתה האפשרות לשנות את המצב כדי למנוע את עזיבת הרופאה, אולם זו לא פעלה כדי למנוע את ההתפטרות.

בית הדין קבע כי התקנת מצלמה והפעלתה בחדר העבודה של הרופאה ללא הסכמתה, אכן מהווה הרעה מוחשית בתנאי עבודתה וכי לא ניתן לדרוש שתמשיך בעבודתה עקב הידרדרות מערכת היחסים בינה לבין הנהלת בית האבות סביב המחלוקת.

 בית הדין ביסס את החלטתו בנדון בין היתר על סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות (התשמ"א – 1981) הקובע כי "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו". כמו כן, בית הדין התבסס על סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות המגדיר שורה של מקרים המהווים 'פגיעה בפרטיות'.

זאת ועוד, בית הדין דחה את הטענה כי קיים צורך ממשי להתקין מצלמות בחדר הטיפולים היותר שבעבר התבצעו בו גניבות, שכן הרופאה או האחות שעבדה עמה לא נחשדו בגניבות. לכן, לא הייתה כל הצדקה להפעיל את המצלמה כל עוד הרופאה והאחות שוהות בחדר.

על מנת ללמוד עוד בנושא דיני עבודה, אתם מוזמנים לכנס דיני עבודה שייערך בקרוב. לפרטים נוספים לחצו כאן!

כנס משאבי אנוש בנושא העצמת ההון האנושי

אין תגובות

השאר תגובה