שיתוף

"כל מה שאני עושה מהרגע שאני מתעורר בבוקר עד הרגע שאני הולך לישון בלילה מושתת על זיכרון. אצל כל אדם, הזיכרון הולך ומתפתח על הזמן. אנחנו חווים לאורך השנים התפתחות קוגניטיבית. כל עוד המוח שלנו עובד בצורה תקינה אנחנו ממשיכים לחוות את מה שנקרא ההתפתחות הקוגניטיבית.

"כל הזמן לומדים דברים חדשים וכתוצאה מכך יש לנו אפשרות לפתור בעיות ולהתמודד עם מצבים שונים", כך אמר אהוד שפירא, מומחה לזיכרון וקוגניציה, הבעלים והמנכ"ל של המרכז לזיכרון וקוגניציה, בכנס חשיפת מרצים של HRus.


להשתתפות ב – כנס חשיפת מרצים הבא שלנו – ללא עלות למנהלי/ות משאבי אנוש ורווחה – לחצו על הקישור!


"היום אציג את הפירמידה של הקוגניציה. איך המוח מתפקד מבחינה קוגניטיבית. המדרגה הראשונה, או השלב הראשון בפירמידה של הקוגניציה הוא הקשב. בלי קשב תקין, האדם לא מסוגל לעבוד ולתפקד בצורה נכונה. לכן שלב הקשב נקרא שלב ה'תפיסה'.

"זהו השלב בו מתבצעים הקליטה והעיבוד של חמשת החושים. אנחנו מסוגלים לתפוס את מה שהחושים שלנו חווים: רואים, מריחים, שומעים, טועמים, ומפעילים את הגוף שלנו בחוש המישוש. התרגום של חמשת החושים שלנו זהו שלב התפיסה.

"השלב הבא הוא הזיכרון", אומר שפירא. "אנחנו יכולים לזכור רק את הדברים שהיינו קשובים להם ותפסנו אותם. מה שלא היינו קשובים ולא תפסנו, לא נצליח לזכור לעולם. כדי לזכור בצורה טובה אנחנו חייבים להיות פעילים.

"לא פחות חשוב מזיכרון תקין, זו שיכחה תקינה. כדי לזכור טוב אנחנו צריכים לדעת לשכוח מספיק דברים. לא צריכים להעמיס על עצמנו יותר מדי דברים שאין להם תכלית. כי הבסיס של הזיכרון נועד לכוון אותנו קדימה. לעתיד. הזיכרון משמש אותנו להתקדם. לכן אנחנו צריכים לזכור את הדברים החשובים לנו".

לדברי שפירא, "השלב הבא הוא שלב הלמידה. אנחנו יכולים ללמוד רק את מה שזכרנו. מה שלא זכרנו, לעולם לא נצליח ללמוד. אתם יכולים להסביר לאנשים שמגיעים להדרכות בארגונים, כי אם לא יהיו קשובים ולא יפעילו את הזיכרון, הם לא יצליחו ללמוד את החומר.

"לאחר מכן מגיע שלב פתרון הבעיות. אנחנו מסוגלים לפתור בעיות רק על סמך הדברים שלמדנו. מה שלא למדנו לא נצליח לפתור. המוח עובד בניסוי וטעייה כמו גם ניסוי ותהייה.

"בניסוי וטעייה, אנחנו לומדים לפתור את הבעיות תוך כדי למידה מטעויות. בניסוי ותהייה אנחנו מפעילים את החשיבה. אנחנו תוהים מה לעשות. פותחים את הפירמידה של הקוגניציה ובסופו של יום נמצא פתרון. כלומר, אנחנו מפעילים את התהייה החשיבה ואת העשייה עצמה. כאשר משווים בין התהייה לטעויות, ניתן למצוא פתרון שהוא הרבה יותר טוב".

שפירא מדגיש, כי "אחת הבעיות הגדולות נקראת העצלות של המוח. בבסיסו המוח עצל. הוא נתקל בבעיה הוא מחפש לשלוף את התשובה הראשונה וללכת לנוח.

"הדבר החשוב ביותר שאדם יכול לעשות בעת שיחה, כאשר בן שיחו מדבר הוא לשתוק ולהקשיב. לפעמים האדם שאמור להקשיב נותר על טייס אוטומטי. [כלומר המוח מתעצל להקשיב]. במצב כזה האדם לא מקשיב והתוצאה עלולה להיות הפסד לקוח. הדרך הנכונה לפעול היא להקשיב ורק אחר כך להשיב.

"דוגמה אחרת היא של אדם שקנה שולחן באיקאה, שמגיע ארוז בקרטון. בהתחלה הוא לא קורא את ההנחיות כראוי ומרכיב בצורה לא נכונה. רק בפעם השנייה הוא קורא לעומק את ההנחיות ורק אז מרכיב כמו שצריך".

לדברי שפירא, "השלב האחרון בפירמידה הוא קבלת החלטות וביצוע. המוח שלנו מקבל החלטה ומבצע על סמך כל אחד מהפרמטרים שדיברנו עליהם. אבל אם משהו ישתבש הכול מתמוטט ואנחנו לא מסוגל לתפקד בצורה נכונה.

"וזה בדיוק מה שאנחנו (במרכז לזיכרון וקוגניציה) יודעים עשות. לבוא לארגונים, לבדוק מה הצרכים האמיתיים מבחינת העובדים, הסדנאות, הזיכרון וההפעלה של הקוגניציה. זוהי רק טעימה אחת קטנה של פתרון בעיות".

אהוג שפירא כתב ספר בשם 'זוכרים שש שש'. לדבריו, "הספר מסביר בגובה העיניים מהי קוגניציה ואיך המוח מתפקד. תוך כדי כך, לכל אורך הספר יש תרגילים קוגניטיביים והוא שזור בטיפים. בסוף הספר יש פתרונות. אנחנו מאפשרים לחברות ואגונים לשלב בספר את הברכה של הארגון לעובדים, לגמלאים, ללקוחות או לכל מי שהם רוצים".

 

להזמנת ההרצאה המלאה וקבלת פרטים נוספים: ehud@re-mind.co.il   |   052-657-4575

 

אין תגובות

השאר תגובה