הפילנתרופיה שעושה את ההבדל

הפילנתרופיה שעושה את ההבדל

האם תרומה והתנדבות עשויות להועיל לעסקים והאם הן עדיין בגדר פילנתרופיה כשהחברה יוזמת אותן לקידום ענייניה? נוכל לענות על כך טוב יותר אם בישראל תקודם תרבות של מעורבות בקהילה

שיתוף
תרומה לקהילה

תרומה לקהילה

פילנתרופיה היא גישה שאופיינית למדינות קפיטליסטיות, כמו ארצות הברית. חברות ופרטים מעדיפים לשלם מסים נמוכים יחסית ולחלוק לפי בחירתם חלק מרווחיהם עם אוכלוסיות נזקקות, כאלה שהרשויות אינן מטפלות בהן בין היתר בשל מדיניות רווחה מצומצמת. בגישה הסוציאליסטית שמאפיינת את מדינות אירופה, מקובל יותר לחלוק רווחים בצורה של תשלום מסים, שבהם המדינה משתמשת לשירותים ציבוריים ושירותי רווחה. לא ניכנס לדיון הכואב איפה ישראל ניצבת בין שתי האפשרויות הללו ונתמקד בהשפעתה של הפילנתרופיה על העסקים.

כתבה באתר Work Force האמריקאי מספרת, שעם 30 אחוזים של מועסקים שמהלכה של שנת 2012 התנדבו במסגרות שונות, "חברות נוקטות במאמצים פילנתרופיים מדידים כדי לחזק את המותגים ואת המטרות העסקיות שלהן."

מאז שהחל המיתון, חברות בארצות הברית החלו להיות אסטרטגיות יותר בנוגע לפעילות הפילנתרופית שלהן. תאגידים בודקים לאן מגיע הכסף שלהם ודואגים להתאמה בין היעד לבין המותג והמטרות שלהם. הפעילות הפילנתרופית מבוצעת או ממומשת בדרכים שונות כמו מעורבות במיזמים חינוכיים המחזקים את מוכנותם של ילדים לעולם העבודה, עידוד העובדים להתנדב בארגונים שמעצימים את כישוריהם וניצול ההתנדבות כדי להגביר את מעורבותם של עובדים במקום העבודה.

המאמץ הפילנתרופי שיוזמות חברות אינו כולל התנדבות בלבד. על פי פרסומי דוח Giving USA העוסק בניתוח מגמות בתחום הפילנתרופיה בארצות הברית, כמעט 300 מיליארד דולר נתרמו לארגונים ללא מטרות רווח בשנת 2011, כשכמעט 75 אחוזים מהסכום מקורם בתרומות של יחידים. איך זה מתקשר לעניינינו? בזמן שכספים רבים נתרמים מחוץ למסגרת העבודה, תאגידים רבים מעודדים את עובדיהם להעניק תרומה כספית לארגונים ללא מטרות רווח.

לורי פוסטר, סגנית נשיא חברת The Conference Board העוסקת במחקר עסקי, חושבת שזה חיובי "כל עוד הדבר נעשה באמת מרצון חופשי." היא נזכרת שעבדה לפני שנים רבות בחברה שלחצה על כל עובדיה לתרום במבצע השנתי של United Way, ארגון גג שמאגד כמה אלפי ארגוני צדקה. "לא חשבתי שזה רעיון טוב בהכרח," היא אמרה ל-Work Force. היום לעומת זאת יש למועסקים הרבה יותר אפשרויות בחירה היכן לתרום מכספם ומזמנם, מזכירה פוסטר, בין היתר מפני שזמן העבודה והזמן הפרטי מתערבבים (היא למעשה מזכירה בנשימה אחת שתי בעיות שמטרידות את החברה שבה אנו חיים).

גם תפיסת מושג ההתנדבות השתנתה. חברות רבות בארצות הברית, וגם בישראל, מארגנות ימים מרוכזים לפעילות פילנתרופית או מעניקות תשלום ל"זמן חופשי" שבו העובדים עוסקים ב"התנדבות". הנתונים הסטטיסטיים בארצות הברית מראים ש-30 אחוזים מהמועסקים התנדבו בשנת הכספים 2012 שהסתיימה בספטמבר. לדבריה של פוסטר עובדים – ובעיקר הצעירים שבהם –  נהנים לראות שהחברה שלהם מסייעת לקהילה ולעולם. העובדים גם רוצים להיות מעורבים מעשית בהפיכתו של העולם למקום טוב יותר.

ובינתיים, בישראל

גם בישראל פועלות יוזמות כאלה. לחברת אינטל יש תוכניות מעורבות בקהילה המבוססות בעיקר על קידום טכנולוגי. חברת מטריקס אימצה ב-2010 את שכונת דורה בנתניה ומקיימת בה פעילות על בסיס "חכות במקום דגים", בזק בינלאומי מעורבת בפרויקט "תעביר את זה הלאה" לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה האתיופית, SAP  משתפת פעולה עם עמותת "הזדמנות שווה לכל ילד – YRF" המספקת חינוך משלים בפריפריה, וזה על קצה המזלג (המידע מבוסס על פרסומי החברות עצמן).

עם זאת עבודת דוקטורט שהגיש ב-2010 גד שפר, אז נשיא לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון, לאוניברסיטת דרבי באנגליה קובעת כי "עסקים בישראל תורמים לקהילה פחות ממחצית מהמקובל במערב." בראיון לדה מרקר הסביר זאת שפר בחוסר מעורבות, עניין ואסטרטגיה מצד המנהלים ותפיסה שגויה של העובדים שהחברות שלהן הן שייכים כן תורמות מספיק לקהילה. שפר טוען שניתן לשנות את המצב אם מנהלים יבינו "כי עשייה חברתית של עסקים אינה רק עשיית הדבר הנכון, אלא גם הזדמנות לעסק, שטומנת בחובה אפשרויות מיצוב ובידול." הוא מוסיף שהממשלה צריכה לתת תמריצים לחברות שעוסקות במעורבות קהילתית, אך מציין כי " אחריות חברתית של תאגידים משלימה אך אינה יכולה להחליף את אחריות המדינה לפיתוח חברתי וסביבתי."

כנס רווחה ושימור עובדים יוצא לדרך! לחצו כאן לפרטים ולהרשמה

יריד תעסוקה וירטואלי אוניברסיטת תל אביב

אין תגובות

השאר תגובה