שיתוף

המחסור בטלנטים, בעובדים מיומנים שמסוגלים להקפיץ את יכולות הארגון קדימה ולסייע לו בתחרות הגוברת בעולם, קיים בכל מקום בעולם, לרבות במדינות אירופה.

אלא שבניגוד למדינות אחרות, במדינות רבות באירופה כבר נערכים לסגירת הפער בין הרצוי למצוי. במדינות רבות באירופה, כמו למשל שוייץ, מוקמות שותפויות בין המגזר העסקי לבתי הספר והאוניברסיטאות במטרה למלא את החסר.

לקראת סוף השנה שעברה, פרסם המכון הבינלאומי לפיתוח את דירוג הכשרונות העולמי. מהדו"ח עלה, כי 63 מדינות בעולם המפותח הפכו תחרותיות יותר בתחום העסקי הודות לתגבור מאגר הטלנטים בהן.

שוויץ מדורגת במקום הראשון, כשאחריה (בסדר יורד) דנמרק, נורבגיה, אוסטריה, הולנד וקנדה. ארה"ב, למשל, הגיעה למקום ה-12, שזה שיפור מסוים לעומת המקום ה-16 בו היתה שנה קודם לכן, הודות לשיפור בתחומי המדע, הטכנולוגיה והחינוך המתמטי. מקסיקו היתה במקום ה-61, וונצואלה תפסה את המקום האחרון ה-63.

המחקר נערך על ידי חברת הדירוג IMD שהדירוג שלה מבוסס על שלושה גורמים עיקריים:

1 השקעות ופיתוח:

הדירוג מדד את כמות המשאבים שהמדינות התחייבו לשיפור ההון האנושי המקומי. אחד הגורמים שנכנסו למשוואה היו יחסי המספרים בין מורים ותלמידי (כמה תלמידים למורה).

כמו כן נכנסו למשוואה אחוז הנשים בכוח העבודה, מידת החניכות, ההשקעה בבריאות, הכשרת העובדים וסך ההוצאה הציבורית על חינוך.

2 הנכונות להשקיע במשיכת טלנטים מקומיים ומחו"ל:

מבצעי הדירוג מדדו מהי מידת היעילות במשיכת טלנטים על ידי כל מדינה, בין אם טלנטים שהם אזרחי המדינה או אזרחים ממדינות אחרות.

הם בחנו את יוקר המחיה, המוטיבציה של העובדים, איכות החיים, שיעור בריחת המוחות, שכר והטבות, שיעורי המס, שלטון החוק, רמת הפשיעה וזכויות הקניין הפרטי.

3 מוכנות:

מבצעי הדירוג העריכו את איכות הכישורים והיכולות הקיימות במדינה הנמדדת ובחנו את שיעורי הגידול של כוח האדם, את העבודה המיומנת, הניסיון בינלאומי, יכולת המנהיגות, מערכת החינוך, שיעורי מדע בבתי ספר, השכלה אוניברסיטאית, כישורי שפה, ניידות תלמידים ומיומנויות פיננסיות.

מסקנות הדירוג מעידות על כך שהמדינות המצליחות ביותר במידת תחרותיות של הכישרונות הן בעיקר מדינות אירופאיות בסדר גודל בינוני שיש בהן השקעה מהותית בחינוך.

ועל אף זאת, מתברר כי ההשקעה בחינוך אינה מבטיחה דירוג גבוה. לדוגמה, סין מדורגת כיום במקום השני במדד המספר הגבוה ביותר של אוניברסיטאות מובילות בעולם, והיא ממשיכה לעשות צעדים חשובים בכיוון של הכשרת טלנטים משכילים. ולמאות זאת, בדירוג הכללי מדורגת הונג קונג במקום ה -18 בעוד שסין כולה מדורגת במקום ה-39.

נשאלת השאלה, מה יש בשוויץ שגרם לה להיות מדורגת במקום הראשון בסגירת הפער בין הרצוי למצוי מבחינת טלנטים ועובדים מיומנים.

מתברר ששווייץ שמה דגש חזק במיוחד על פיתוח שותפויות בין עסקים למוסדות חינוך. מסתבר שעסקים בשוויץ יושבים עם מקבלי ההחלטות בבתי הספר המקצועיים ומסבירים להם מה יהיו הצרכים של המגזר העסקי בתוך חמש שנים קדימה.

ובתי הספר המקצועיים מצידם, בונים תוכנית לימוד המתמקדת במילוי הצרכים הלו על ידי הכשרת האנשים המתאימים ופיתוח הכשרון והמיומנויות שלהם.

גם ישראל יכולה להכין את כוח העבודה שלה בצורה טובה יותר על ידי יצירת שותפויות בין מוסדות חינוך למגזר העסקי ואף למגזר ציבורי.

כיום, בתי הספר המקצועיים משקיעים את מאמציהם וכספם בעיקר ביכולות טכניות. אבל אין מספקי קשרים בין התעשייה למערכת החינוך התיכוני והעל תיכוני באופן שתוכניות הלימוד יהיו כאלה שמכינות את התלמידים לקראת הצרכים העתידיים חמש שנים קדימה.

אם הנושא הזה לא יקבל את תשומת הלב הנדרשת, המעמד הבינוני ילך ויעלם. התוצאה תהיה היווצרות פערים גדולים בין עשירים לעניים, ובהיעדר כישרונות מקומיים, ארגונים יאלצו לייבא טלנטים ממדינות אחרות, או להקיף סניפים במדינות בהן כן דואגים לטיפוח הטלנטים, דבר שיפחית את התעסוקה בישראל.

איך משאבי האנוש נכנסים לתמונה

קבלת התואר אינה סוף תהליך החינוך. היא רק התחלתו. החינוך, הלמידה וההכשרות נמשכות לכל אורך חיי האדם. משאבי אנוש בארגונים יכולים לספק לעובדים הזדמנויות למידה פורמליות, כמו לדוגמה, לממן עבורם קורסים ייעודיים באוניברסיטאות ובמכללות, או לקיים הכשרות נרחבות בארגון עצמו.


אירוע משאבי האנוש השנתי 2019

כנס משאבי אנוש ומנהיגות

אין תגובות

השאר תגובה