שיתוף

המהפך הדרמטי שנרשם בשוק העבודה בשנת 2020 גורר איתו הרבה מאוד מהפכות משנה. אם עד לאחרונה דובר על אפשרות של עבודה מהבית, שאליה נוספה האפשרות לשלב עבודה מהבית עם עבודה מהמשרד, הרי שלעת עתה נראה ששיטות ההעסקה צפויות להמשיך ולקבל צורות חדשות, כיד הדימיון הטובה על עובדי דור ה-Y.

האפשרות שיש כיום לעובדים להפוך לפרילנסרים באחוזי משרה שונים ומשתנים, והאפשרות לגמישות בשעות העבודה ובמספר המעסיקים היו רק הסנוניות הראשונות שסימנו את בוא השינוי.

בשלב זה קשה לצפות את כל שיטות ההעסקה הצפויות "להוולד" בשנה הקרובה (ואף בשנים הקרובות) בשוק העבודה.

אבל דבר אחד בטוח: במהלך שנת 2022 יתחילו להיראות הניצנים הראשונים של שילוב בין מגוון רחב מאוד של שיטות העסקה באותו ארגון, באותה מחלקה ואפילו באותו צוות.

לדוגמה, באותו צוות יכול להיות עובד אחד שעובד כשכיר באופן מלא, עובד אחר שעובד כפרילנסר באופן מלא, עובד שלישי שישלב בין פרילנס למעמד שכיר (כלומר יקבל שכר חלקי על חלק מעבודתו כולל כל התנאים הסוציאליים, ובמקביל יקבל תשלום כנגד חשבונית), עובד רביעי שיעבוד כעובד שעתי בשליש משרה, כפרילנסר בשליש משרה, וכפרויקטור למשימות מיוחדות בשכר לשעה שהינו שונה משכרו לשעה כעובד שעתי וכפרילנסר, וכו'.

וזוהי רק ההתחלה. כאמור, ככל שיעבור הזמן יצטרפו שיטות העסקה שהעובדים יעדיפו אותן, ושכיום עדיין לא חשבו עליהן.

המשמעות מבחינת הארגון היא, שמנהלי משאבי האנוש יצטרכו להקים מחלקות יעודיות לכל שיטת העסקה, ולגרום לכך ששיטות ההעסקה יהיו משולבות היטב ושקופות מבחינת העובדים וסדרי העבודה.

כלומר, על מנהלי משאבי האנוש יהיה לוודא שכל מחלקה וכל צוות, יוכלו לתפקד כמחלקה וכצוות לכל דבר ועניין, בלי קשר לשיטת ההעסקה של כל אחד מהעובדים.

השינוי הזה ידרוש גם חקיקה מתאימה בדיני העבודה, שתתאים את שיטות ההעסקה החדשות לחוקים החלים על שוק העבודה, באופן שלא יקופחו הזכויות הסוציאליות (מלאות או חלקיות, על פי חלקיות העבודה כשכירים) של אף אחד מהעובדים והמועמדים, ושבה בעת ישמרו זכויות המעסיקים.

זאת ועוד, ארגונים יצטרכו להתרגל לעובדה שהם חולקים את אותם טלנטים עם ארגונים אחרים. סביר להניח שזה לא יוכל להתקיים בין ארגונים מתחרים, ועם זאת, הבלתי אפשרי הופך כל יום מחדש לאפשרי, כך שלא ניתן לומר שום דבר בוודאות מוחלטת לגבי העתיד.

בעבר כבר כתבנו על הניצנים הראשונים של העסקה משותפת. מדובר בשיטת העסקה שבמסגרתה קבוצת מעסיקים יוצרת מעין רשת חברתית יעודית לנושא שיתוף כוח העבודה.

הרשת שוכרת עובדים בודדים, או קבוצות של כמה עובדים, שנשלחים לבצע עבודות עבור החברות המשתתפות. מבנה ההעסקה הוא כזה שבמסגרתו עובד מועסק בעבודה שיש לה יעוד ספציפי המוגבל בזמן.

בשיטה זו, העובדים עוברים באופן קבוע אך ורק בין המעסיקים החברים ברשת החברתית הזאת, שהוקמה על ידם.

כלומר הם עובדים באופן בלעדי עבור אותם מעסיקים שהקימו את הרשת, ולא עבור גורם נוסף שגובה עמלה. הרשת קיימת ללא מטרות רווח, ומתוחזקת על ידי צוות אנשי ה-IT של שותפי הרשת.

במילים  אחרות, הרשת החברתית היעודית הזאת, לא נועדה לייצר רווחים אלא רק לקבל על עצמה את האחריות על חבילות השכר וההטבות של העובדים, ועל תנאי ההעסקה שלהם.

בתחילת הדרך היה מדובר על כוח אדם שכיר בעל מיומנויות ספציפיות שהארגונים משתפים ביניהם, כל עוד הם זקוקים לאותן מיומנויות אבל אינם מתחרים.

בהמשך הדרך, יתכן שגם בתוך הרשת החברתית הזאת יהיו עובדים שעובדים בשיטות העסקה רבות ומגוונות.  

כך או כך, שוק העבודה עומד להכיל הרבה מאוד שיטות העסקה. גמישות בנושא זה מצד הארגונים תאפשר להם לגייס הרבה יותר טלנטים בעלי מיומנויות שהם זקוקים להם, ובה בעת לעודד את אותם טלנטים בעלי מיומנויות לעבוד עבור הארגונים.

כנס משאבי אנוש שנתי 2022

אין תגובות

השאר תגובה