האם השינויים בדיווח המוצרים הפנסיונים יפגע בעובדים?

האם השינויים בדיווח המוצרים הפנסיונים יפגע בעובדים?

מלכיאל רחמים, משווק פנסיוני: "אם לגבי חלק מהכספים לא התקבלה הטבת מס, אי אפשר יהיה ליהנות בעתיד מפנסיה או מקצבה הפטורות ממס, והחוסך יאלץ לשלם מס גם על כספי הפנסיה שאמורים להיות פטורים" – כתבה שנייה בסדרה

שיתוף
פגיעה בהטבות המס של העובדים בהפרשות הפנסיוניות

ב-1 בינואר 2016 נכנסו לתוקפן התקנות החדשות בנוגע לכללי הדיווח ליצרני הגמל. התקנות החדשות הללו אמנם מכניסות סדר בכל נושא הדיווחים, מוודאות שהם יהיו מדויקים ושומרות טוב יותר על זכויות העובד, אבל יש בהן גם כמה כשלים שעלולים להקשות על המערכת.


מלכיאל רחמים: "המדינה לא דורשת שיפיקו לחוסכים דו"ח שבו ניתן לראות איזה חלק מרכיב את הקצבה המוכרת לצרכי מס", כלומר – השינויים בדיווח עוד יכולים לעלות לעובדים בפטור מתשלום המיסים על הפנסיה!


מלכיאל רחמיםבחלקה השני של שיחתנו עם מלכיאל רחמים (לחלק הראשון בנושא: השינויים בדיווח המוצרים הפנסיונים), משווק פנסיוני, הוא מסביר כי "הכשל העיקרי טמון בכך שעל אף העובדה שהתקנות דורשות לדווח מהו החלק בקופות הפנסיוניות שמיועד לקצבה מוכרת פטורה ממס, הרי שבפועל, הן לא מספקות כלים מתאימים לדיווח בדו"ח של סוף השנה. בין אם זה בדו"ח 106 או בדו"ח השנתי שנקבל מהקופות, לא נוכל לראות בדו"ח אם חלה הטבת המס. לכן, גם אם המעסיק ידווח בדיוק על פי כל דרישות הכללים החדשים, עדיין, לא יהיה כלי שיאפשר לו לראות האם זה התבצע".

למה חשוב לראות בדו"ח את הטבת המס?

"אם לגבי חלק מהכספים לא התקבלה הטבת מס, אי אפשר יהיה ליהנות בעתיד מפנסיה או מקצבה הפטורות ממס. כלומר, החוסך יאלץ לשלם מס גם על כספי הפנסיה שאמורים להיות פטורים. מצד אחד מבקשים דיווח מדויק, ומצד שני, המדינה לא דורשת שיפיקו לחוסכים דו"ח שבו ניתן לראות איזה חלק מרכיב את הקצבה המוכרת לצרכי מס (איזה חלק מהקצבה פטור ממס)".

בנוגע לדיווח עצמו אומר מלכיאל, כי "להערכתי, חלק מהמעסיקים לא ידעו מה עליהם לעשות בעת קבלת קובץ ההיזון החוזר. כיום הם תלויים ביועץ או בסוכן הבית הפנסיוני של החברה. זאת ועוד, עם כניסת התקנות החדשות לתוקף, כל עובד יוכל לבחור סוכן משלו. תיאורטית, מעסיק שיש לו מאה עובדים, עלול למצוא את עצמו מול מאה סוכני ביטוח שונים, בנוסף לסוכן הבית שמטפל בו כמעסיק. המצב הזה עלול ליצור עימותים בין הסוכנים של העובדים לבין סוכן הבית של המעסיק. יתרה מכך, ברגע שעובד יעזוב את מקום העבודה, מי יטפל בטופס ה-161 (טופס ריכוז פיצויים) שלו? האם הסוכן האישי שלו? או הסוכן של מקום העבודה? אי הבהירות הזאת עלולה ליצור מתח מיותר שעלול לפגוע בעובד הפורש.

"אם ניקח לדוגמה את חברות ההייטק, נראה שבתחום הזה יש פעמים רבות גלי פיטורים, בין אם בעקבות רכישות ומיזוגים, משבר בענף, או סיום פרויקט גדול. בענף ההייטק נהוג להעניק פיצויי פיטורים מוגדלים. מי יטפל בפיצויים האלה? מי ייצג אותם מול חברת הביטוח? סוכני הביטוח הפרטיים לא תמיד מצויים בכל פרטי הפרטים של ההסכמים הקודמים של העובדים. לעובדים הייתי ממליץ לשמור תמיד על התיק הפנסיוני שלהם, ולעולם לא לזנוח אותו בעת מעבר למקום עבודה אחר או לסוכן אחר. חשוב לשמור על כל דו"ח וכל פיסת נייר כמו טופס 161, טופס 106 וכד'".

מסתבר שאתגר נוסף מציבות התקנות החדשות בנושא החלוקה הפנימית של סעיפי ביטוחי המנהלים. "בנושא של ביטוח אובדן כושר עבודה, למשל", מסביר מלכיאל, "ככל שהעובד מתבגר, כך אמור לגדול אחוז ההפרשה ממשכורתו לאבדן כושר עבודה. אלא שבפועל, יש מעסיקים שלא מעדכנים את אחוז ההפרשה והוא נותר ברמתו הנמוכה יותר. במקרה כזה, חברת הביטוח מקזזת מסכום התגמולים את התוספת לאבדן כושר עבודה, דבר שגורע מהפנסיה של העובד.

"בשיטת הדיווח החדשה, המעסיק חייב לדווח את האחוזים הנכונים, וחברת הביטוח חייבת לבדוק שאלו הם אכן האחוזים שהיא דורשת. ברגע שלא תהיה התאמה בין הנדרש לבין דיווח בפועל, תתקבל התראת תקלה. ואז, תוך תקופה קצרה יאלצו המעסיקים לעדכן, עבור העובדים שלהם, את אחוזי ההפרשה לביטוחי אובדן כושר עבודה. יתרה מכך עבור חלק מהעובדים תידרש השלמה רטרואקטיבית עבור התקופה שבה דיווחו בחסר".

אין תגובות

השאר תגובה