שיתוף

לקראת כנס ההדרכה השנתי, שיתקיים ב-13 בנובמבר בכפר המכביה, ויעסוק בנושא: מהפיכת הלמידה הדיגיטלית בארגונים, רואיינו וכתבו יותר מ-20 אנשי למידה, במגוון רחב של ארגונים, בכל הגדלים, הפועלים בהרבה מאוד תחומים.

היה מפתיע לגלות כמה הרבה זוויות שונות ומגוונות יש לנושא הלמידה הדיגיטלית. כל אחד מהמשתתפים בפרויקט הביא נקודת מבט שונה לחלוטין מזו שהביאו המשתתפים האחרים. איש לא חזר על דברי רעהו. להלן כמה דוגמאות:

קרן סגל פייראיזן, מ-Great Minds UK, דיברה על כך שאחת התפיסות הבולטות בתחום הלמידה גורסת כי מטרת הלמידה היא להפוך את הלמידה לכמה שיותר קלה עבור הלומד ולהאכיל אותו בכפית. אלא שלדבריה, תפיסה זו כבר אינה רלוונטית, שכן מחקרים בתחום ה-Neuroscience מראים, שכדי שתהליך הלמידה יהיה יעיל צריך לעשות בדיוק את ההיפך.

על פי מחקרים אלה, אומרת סגל פייראיזן, הדרך האפקטיבית ביותר ללמד באופן שיניב תוצאות, היא להציב ללומד אתגר, באופן שיפתור בעיות בעצמו. להפוך אותו לאקטיבי בתהליך הלמידה, במקום שיהיה פאסיבי וישנן בעל פה את התשובות שקיבל מהמדריך.

נטע פור אייזנברג ואמירה יעקב, מ'הכללית' אמרו, כי תמהיל הלמידה יכול לכלול למידה פורמלית או למידה א-פורמלית, בסביבת העבודה או מחוצה לה, ביוזמת העובד או ביוזמת הארגון. כמו כן, הלמידה יכולה להתבצע באופן עצמאי או כחלק מקבוצה, כחלק מתהליך למידה טהור או כחלק מתהליך עבודה, באופן פרונטאלי או מתוקשב.

פור אייזנברג ויעקב מציינות, כי טיפוח תרבות של למידה מתמדת, מעודדת את הלמידה הבלתי פורמאלית בצד הלמידה הפורמאלית, בדמות הרבה אירועי למידה קטנים המתקיימים לאורך השנה, בהשתתפות כלל העובדים והמנהלים.

ד"ר תומר סיימון מחברת אמדוקס, דיבר על למידה באמצעות טכנולוגיות חדשניות ועתידיות, ובראשן מציאות וירטואלית ומציאות רבודה. לדבריו, בעולם הלמידה ניתן לראות סימולציות של מציאות מדומה ומציאות רבודה וזה המקום שאליו הולכים רוב סוגי הלמידה, בין אם בארגונים, בבתי הספר או בכל מסגרת אחרת.

גם ד"ר אורלי פורמן, אוניברסיטת ת"א והמרכז לטכנולוגיה חינוכית דיברה על למידה באמצעות מציאות וירטואלית. לדבריה, טכנולוגיות חדשות של מציאות מדומה מציגות הזדמנות מעניינת להתמודדות עם סוגיית הלמידה החווייתית. מציאות מדומה היא סביבה שבה כל ההתרחשויות נוצרות על ידי מחשב. המשתתף בסימולציה מחליף את המציאות שבה הוא נמצא (חדר הכיתה) במציאות אלטרנטיבית, שבה הוא משחק תפקיד ממשי ונמצא באינטראקציה פעילה עם האובייקטים השונים ב׳עולם׳ המדומה. ד"ר פורמן מסבירה, כי העושר החושי והתנועתי הזה התגלה כמרכיב חשוב בלמידה: ככל שיותר חושים ופעולות מעורבים בתהליך, כך נזכור טוב יותר את מה שלמדנו.

טל רפפורט, מנהל למידה מתוקשבת והטמעת מערכות בבנק לאומי, שירצה בכנס ההדרכה השנתי ביחד עם צביקה פיזיק, דיבר על הכשרת מאסות גדולות של עובדים. לדבריו, תחום זה התמקד עד עתה בהכשרת העובדים לתפקידים ספציפיים, כאשר ההכשרה היא מאוד ממוקדת ולרוב אין לה המשך. הוא דיבר על הניסיון לפתוח את צוואר הבקבוק. וכך, במקום שהלמידה תתבצע כמעט אך ורק מתוך מחלקת ההדרכה של הארגון, לתת לשטח ליצור את התכנים ולייצר למידה.

אורי ישפה, מקרמר אלקטרוניקה כתב מאמר ששם דגש על התכליתיות של הלמידה. ישפה הדגיש במאמרו, כי המעבר להדרכה מקוונת מתבצע מטעמי חסכון בזמן ומשאבים, הודות לעלויות הפקה חד פעמיות, עלויות תפעול נמוכות, חסכון בזמן ובתקציבים של נסיעות מדריכים ולומדים, תפוצה רחבה וגלובלית, זמינות קבועה של תכני הלימוד לשם לימוד עתידי חוזר, יכולת מעקב אחר התקדמות הלומד, ופוטנציאל להתאמה אישית ללומד ולמיקרו למידה.

מנגד, כותב ישפה, כי ללמידה המקוונת יש גם חסרונות ביחס ללמידה המסורתית הפרונטלית, כמו למשל, היעדר מסגרת חברתית ולימודית תומכת עבור הלומדים, צורך במשמעת עצמית גבוהה של הלומד לשם סיום הקורסים, היעדר אינטראקציה אנושית, וקושי בתרגול ובהנחיה בשיטת הלמידה המקוונת.

מריסה צרפתי מ-Speak Easy דיברה על איך ניתן לקנות את לב הלומדים בארגון. צרפתי הסבירה איך כדאי ורצוי להתגבר על האתגר שטומן תחום הלמידה עבור אנשי הלמידה, לגבי הדרכים בהם יש לתקשר לעובדים ומנהלים את החשיבות שבלמידה. איך לסגל הלך חשיבה נכון בעת תכנון הצעת הלמידה למנהלים ולעובדים, איך להקנות ללומדים מחוייבות להשלים את תהליך הלמידה ולדאוג להמשכיותו על פני זמן, ואיך ניתן להעביר את המסר לגבי החשיבות של תוכניות הלמידה.

תוכלו לשמוע הרחבות על הנושאים הללו, כמו גם על זוויות ונושאים רבים אחרים, בכנס ההדרכה השנתי שיתקיים ב-13 בנובמבר בכפר המכביה.

כנסי משאבי אנוש וימי עיון

אין תגובות

השאר תגובה