האתגר בחיפוש עבודה כיום – הוא להתמודד עם מגוון אפשרויות החיפוש

האתגר בחיפוש עבודה כיום – הוא להתמודד עם מגוון אפשרויות החיפוש

מה הטעויות הנפוצות של מחפשי עבודה, איך לכתוב קו"ח חודרי סינון, מתי להתחיל לחפש עבודה ואיך?, למאיה בוכניק כל התשובות

שיתוף
מאיה בוכניק - ייעוץ בחיפוש עבודה

"חיפוש עבודה כיום זה תהליך מורכב שעשוי לקחת המון זמן – רצוי לא לבזבז זמן ולהתחיל לחפש מיד לאחר סיום העבודה הקודמת", אומרת מאיה בוכניק. אחרי כ-15 שנות עבודה בתחום ההשמה, בהם 7 שנים ב-CPS המתמחה בהשמה בתחום ההיי טק, וגם וניהול ITR -חבר, חברת בת של חבר הון אנושי, בוכניק יצאה לדרך עצמאית ועוסקת כיום במתן ייעוץ אישי למחפשי עבודה. והכל התחיל כאשר החלה לכתוב בלוג.

איך הפכת לעצמאית?
מאיה בוכניק: זה קרה במקרה. תמיד אהבתי לכתוב וב-2009 התחלתי לכתוב בלוג להנאתי, על חיפוש עבודה. כתבתי איך מנסחים נכון קורות חיים, איך פונים למשרות ולמעסיקים פוטנציאלים, איך צולחים את הסינון הראשוני, איך להתנהג בריאיון עבודה וכד'. ואז התחלתי לקבל כל מיני שאלות בתחום מהקוראים. במשך כמה חודשים עניתי בהתנדבות, אבל זרם הפונים גבר ואז הבנתי שיש כאן צורך אמיתי. כיום אני ממשיכה לכתוב את הבלוג שנקרא – Career Tips 4 Geeks, ובו אני נותנת המון טיפים על תהליך חיפוש העבודה, איך לבדל את עצמך, להיות שונה מאחרים ועוד. במקביל אני מספקת ייעוץ אישי למחפשי עבודה בהתאם לצרכיהם. זו פגישה אישית בה עוברים על כל תהליך חיפוש העבודה של הפונה.

למה אנשים פונים אליך? מה הייחוד שלך?
מאיה בוכניק: הייחוד שלי הוא שאני מגיעה מהשטח והייעוץ שלי מתבסס על המציאות בשטח, לא תיאוריות ופסיכולוגיות – מלמטה, הכי מעשי. עבדתי כ-15 שנה בחברות השמה, זה אומר שעמדתי בצומת שאפשר לי לראות איך הדברים נראים מצדו של המעסיק ומצדו של העובד ולמדתי איך לעשות את הקישור ביניהם. בחברות ההשמה מטפלים בכמויות עצומות של קורות חיים ומשרות, נחשפים למגוון הטעויות של המועמדים, לדרישות, הצרכים והדגשים של המעסיקים וכן הלאה. בנוסף – חווים כל הזמן איך זה לחפש עבודה, כיוון שכאשת השמה את בעצם מחפשת עבודה כל הזמן. אומנם חיפשתי עבודה למען אחרים, אבל גם אז הייתי צריכה לרדוף אחרי התשובה, לקבל את הלא ולנסות לשכנע למה כן.
 
עבדת הרבה זמן בחברות השמה יחסית…
מאיה בוכניק: נכון כי זה עניין של התייחסות. רבים רואים בחברות השמה מקפצה לתחום אחר, מעין טירונות לקראת כניסה לניהול משאבי אנוש למשל. אני ראיתי את זה אחרת, מאוד אהבתי את העבודה כי עובדים מול הרבה ממשקים במקביל ולפעמים היכולת שלי בהשמה להשפיע, היא גדולה יותר מאשר אילו הייתי חלק מארגון. בנוסף, כשמדובר בחברות סטארט אפ שאין להן עדיין מחלקת משאבי אנוש, את מתפקדת כזרוע הגיוס של אותה חברה, נחשפת להמון דברים, רואה את השוק מלמעלה ולא רק מלמטה. ככלל, מי שאוהב מכירות ומחפש עבודה מעניינת ומגוונת, יכול בהחלט למצוא את עצמו בחברת השמה. אני ראיתי זאת כמטרה סופית אבל בכל זאת, אחרי 15 שנה – מיציתי.

 איך את עובדת בפועל?
מאיה בוכניק: אני נפגשת עם המועמד, בודקת איתו מה נכון לו ולאן הוא רוצה להגיע, וכך אני בונה אתו את קורות החיים. מי שפונה אלי יוצא ממני עם קורות חיים שאין עוד אחד כמוהם. כשפונים לשדרוג קו"ח דרך כל מיני "מומחים" לכתיבת קו"ח באינטרנט, מקבלים תבנית קבועה פחות או יותר. אצלי זה לא כך, קו"ח הם מבודלים – שזה האתגר הגדול ביותר, ליצור את הבידול, ואף אחד לא ישים לב שמדובר בקורות חיים שעברו שדרוג. בפגישה עצמה אני מנסה להראות זוויות ראיה שונות שקל להתחבר אליהם, לא תפיסות תיאורטיות אלא מעשיות, גם לאחר הפגישה אפשר ליצור איתי קשר ולהתייעץ.

עיקר הבעיה נעוצה בקורות החיים?
מאיה בוכניק: במקרים רבים הבעיה טמונה בקורות החיים, אבל לא רק. תהליך חיפוש עבודה בנוי ממסננות רבות שיש לעבור וממספר שלבים שצריך לצלוח. לפעמים אחד מהם הוא הבעייתי- אם זה קורות החיים, דרך החיפוש, סוג המשרות שפונים אליהן או בעיה כלשהי שחוזרת בראיונות העבודה. איפשהו קיימת בעיה שצריך לאתר ולתקן. לעיתים מדובר במועמד שפונה למשרות רבות שלא מתאימות לו והוא לא מזהה שקיימת בעיית התאמה לסוג המשרות. למשל מישהו עם מעט ניסיון או הכשרה חלקית הפונה למשרות שדורשות נתונים גבוהים יותר. וגם המקרה ההפוך -overqualified.  יש בעיות שונות. למשל אנשים שכיהנו במשרות בכירות וחיכו יותר מדי זמן עד שהתחילו לחפש עבודה או שכלל לא יודעים איך לחפש עבודה.

למה הם מתחילים לחפש עבודה מאוחר מדי?
מאיה בוכניק: צריך להבין שחיפוש העבודה כיום זה תהליך קשה ומורכב שעשוי להימשך זמן רב וצריך להתכונן אליו. קורה לא מעט שאנשים ששמשו במשרות בכירות רוצים לפרגן לעצמם קצת חופש מהעבודה אחרי סיום תפקיד בכיר, רב אחריות ותובעני. רוצים לבלות עם הילדים להרגיש מעט חופש. רק אחרי כמה חודשים הם מתחילים לחפש עבודה ואז מגלים שזה לא כל כך קל כפי שחשבו או כפי שהורגלו מן העבר, רק אז הם מגלים את הקושי ובינתיים כבר בזבזו זמן יקר. לכן רצוי לא לבזבז זמן ולהתחיל לחפש מיד לאחר סיום העבודה הקודמת.

לעיתים מדובר באנשים שבעבר עברו ממשרה למשרה בקלות יחסית, מבלי שבאמת חיפשו עבודה. התקדמו דרך קשרים וצירוף נסיבות, ועכשיו זו להם הפעם הראשונה שהם נתקלים בחיפוש עבודה אמיתי. ישנם כאלה שהפעם האחרונה שחיפשו עבודה הייתה מאוד מזמן ומאז החוקים השתנו. כיום, אחרי שמיצית את כל הקשרים והחברים, צריך לפנות לחברות השמה, או אולי להרחיב את רשת המכרים, לפנות לאנשים שלא היית אתם בקשר מזה זמן רב אבל הם יכולים אולי לעזור לך. נטוורקינג, רשתות חברתיות, אתרי דרושים, חברות השמה – יש המון שיטות ואני עוברת איתם על כל האפשרויות ומלווה אותם בתהליך.

מה הטעויות הנפוצות של מחפשי עבודה?
 מאיה בוכניק: לקחת את הזמן בהתחלה ולא להתחיל לחפש מיד לאחר סיום העבודה הקודמת זו טעות די נפוצה. בעיה דומה היא 'שיטת סדר העדיפויות', יש כאלה שמחפשים את המשרה המתאימה ביותר למה שהם רוצים ושואפים ובהמשך – כאשר עובר הזמן והם לא מוצאים, מתפשרים ופונים גם לתחומים אחרים או משרות נוספות שקודם לכן דחו. זו שיטה שמאריכה מאוד את שלב החיפוש, כי אם היו פונים לשלל המשרות מוקדם יותר, יכול להיות שהיו מוצאים עבודה בזמן קצר יותר. רצוי להרחיב את החיפוש מההתחלה, לא לשים את כל הביצים בסל אחד, לא להתרכז באמצעי חיפוש אחד, לא לחפש רק באינטרנט למשל.

למה לוותר על האפשרות למצוא את המשרה האידיאלית?
מאיה בוכניק: אפשר להמשיך לחפש את העבודה האידיאלית תוך כדי עבודה במקום אחר. בכלל, חיפוש עבודה מסטאטוס של עובד – זה המצב הרצוי, כי יש לך יותר מרחב תמרון ויותר שקט נפשי. אתה לא לחוץ כי אתה עובד. מעט מאוד משרות דורשות להשתלב באופן מיידי. המצב הטוב ביותר כמובן, זה להודיע למקום העבודה שאתה מחפש עבודה אחרת ואף להתחיל להעביר את התפקיד למחליף – מבלי להודיע באופן רשמי על תאריך סיום העבודה. אבל זה מצב אוטופי. מקומות ספורים ירשו זאת ומעטים העובדים שיהיה להם את האומץ לבוא בהצעה כזו למקום עבודתם.

תופעה בעייתית נוספת, שאופיינית בעיקר לבכירים אבל גם לאחרים, היא של כאלה המתביישים שלא עובדים ומנסים להסתיר זאת. זו טעות כי מעבר לעובדה שברור שאין בזה בושה –  ככל שאתה מספר ליותר אנשים – כך יש לך סיכוי שמשהו יגיע אליך.

מאילו תחומים פונים אליך?
מאיה בוכניק: כיום מגיעים אלי מכל התחומים. הרבה מאוד אנשי היי טק מן הסתם כי הניסיון הרב שלי בתחום הוא ערך מוסף חשוב – אני מבינה את המונחים הטכנולוגיים ומדברת בשפה שלהם. קו"ח טכנולוגים בנויים אחרת ואני יודעת לעשות את זה. עם זאת, פונים אלי באמת מכל התחומים, הרבה אנשי כספים, מכירות, פיתוח עסקי. אפילו אנשי משאבי אנוש מגיעים אלי וזה מעניין, מסתבר שאנשים שרגילים להסתכל על קו"ח של אחרים, לעיתים מתקשים למכור את עצמם.

כמה פגישות את מקיימת עם מחפש עבודה?
מאיה בוכניק: תלוי בצורך ועל מה צריך לעבוד. אם מדובר באדם שזקוק לשדרוג קו"ח, הכנה לראיון, מיתוג באינטרנט וכד', אז יש צורך ביותר מפגישה אחת. אבל אם מדובר בבעיה נקודתית – לרוב פגישה אחת תספיק. הגיע אלי מהנדס למשל, ששלח עשרות קו"ח ללא תגובה במשך חודשים רבים. הוא בא אלי, איתרתי את הבעיה, שבמקרה שלו הייתה בקו"ח, בצורת הצגת הנתונים, תיקנו והתוצאות היו מידיות – החל להיות מוזמן לסדרה של פגישות. אולם אז התגלתה אצלו בעיה נוספת– הוא לא עבר ראיונות עבודה. אז קיימנו פגישה נוספת וטיפלנו גם בזה. לפני כן לא היה לו מושג שיש לו בעיה בהצגה עצמית בראיון עבודה כי הוא כלל לא הגיע לשלב הזה.

מה האתגרים המרכזים בחיפוש עבודה כיום?
מאיה בוכניק: הבסיס לבעייתיות, כמו בכל תחום בחיים המודרניים- הוא שיש לנו יותר מדי אפשרויות. פעם היינו בודקים בעיתון, רואים מה יש, שולחים קו"ח בפקס וממתינים לתשובה. כיום האפשרויות הן כל כך מגוונות שאתה כבר לא יודע למי לפנות. יש עשרות חברות השמה, אתרי דרושים, רשתות חברתיות. חלק מהמשרות מופיעות בכל המקומות אבל חלק לא ועל מנת להיחשף לכמה שיותר משרות, אתה צריך להיות בכל המקומות בבת אחת ובו זמנית. גם התחרות על כל משרה היא יותר גדולה כי השוק גדל.
כשהתחלתי לעבוד בהשמה ב-96, הייתי עוברת על קורות החיים, ממיינת ומחליטה את מי לזמן. כיום לחברות השמה אין אפשרות לקרוא את כמות קורות החיים שמגיעים אליהן ולכן עושים שימוש בתוכנות שמסננות את הטקסטים, ואם המועמד לא קולע במדויק לשפה שבה המעסיק מדבר, לדרישות הספציפיות שלו – הוא לא יענה. אז אנשים רבים שולחים קו"ח, לא מקבלים תשובה ולא מבינים למה.

תני לי כמה טיפים לקו"ח: תמונה – כן/לא?
מאיה בוכניק: לא. כשאתה שם תמונה אתה מניח שתקבל פידבק או תשפיע בצורה כלשהי גם דרך המראה החיצוני. הרבה מעסיקים לא אוהבים זאת, לא אוהבים שמנסים להשפיע עליהם בדרך זו.

אבל תמונה אמורה להוציא את המועמד מהאנונימיות…
מאיה בוכניק: מאוד קשה להיות אנונימי כיום. אם המעסיק ירצה לבדוק איך המועמד נראה, הוא יברר את זה בחיפוש קצר באינטרנט.

אסור לגלוש מעבר לעמוד אחד?
מאיה בוכניק: תלוי במועמד. בוגר טרי שרק סיים את לימודיו ברור שרצוי מאוד שיסתפק בעמוד אחד. לעומת זאת, היכולת של מנכ"ל למכור את עצמו בעמוד אחד היא מוגבלת. אורך קורות החיים צריך להתאים לניסיון – אך בלי הגזמה. ככלל, עד חמש שנים בתחום אפשר להסתפק בעמוד. מעבר לזה מותר לגלוש – אם יש צורך. בכיר שרוצה למכור את עצמו צריך לתאר את מה שעשה ולא יקרה שום דבר אם יגלוש לעמוד ורבע- עמוד וחצי. קבלתי קורות חיים של בכירים שנראים כמו דו"ח קצר, כמו מברק. בגלל הקיבעון הזה ש'חייבים להסתפק בעמוד אחד' הם רק מציינים מה שעשו על מנת לא לגלוש חס וחלילה לעמוד נוסף – זו טעות.

מה נחשב להצלחה מבחינתך?
 מאיה בוכניק: תלוי במצב של המועמד. המטרה שלי זה לעלות סיכויים. אם זה מישהו שסיים לימודים לפני שלוש שנים ואין לו שום ניסיון – המטרה היא לעלות את הסיכויים שיעשה את דריסת הרגל הראשונה בתחום. עם בעלי ניסיון או בכירים יש מטרות אחרות. אין פה ניסים, אבל אם עובדים על פי הכלים שאני נותנת – הסיכויים לקבל עבודה עולים.

הפנינג משאבי אנוש 2017

אין תגובות

השאר תגובה