הארגון אליו אנו מכוונים – מחייב מעבר לניהול אחר

הארגון אליו אנו מכוונים – מחייב מעבר לניהול אחר

ריאיון עם רוני אורן, (סמנכ"ל משאבי אנוש לשעבר בחברת Yes), מחבר ספר הניהול "אומנות ניהול מרחבים"

שיתוף
ניהול משאבי אנוש
רוני אורן - ניהול משאבי אנוש

רוני אורן, מחבר הספר "אומנות ניהול מרחבים", עסק בניהול משאבי אנוש בחברות מובילות במשק הישראלי במשך שני עשורים. אורן הינו בוגר החוג לפסיכולוגיה ולפילוסופיה באוניברסיטת ת"א וכן בוגר התוכנית לייעוץ ארגוני בגישה פסיכואנליטית-מערכתית של המכון ללימודי פרויד באוניברסיטה העברית וארגון אופק.

לאחר שסיים כהונה של 4 שנים (בשנים 2004-2008) בחברת Yes, בתפקיד סמנכ"ל משאבי אנוש, החל אורן לכתוב את ספרו "אומנות ניהול מרחבים", אשר ראה אור לקראת סוף 2011.

רוני אורן מתוך הספר: צפיתי פעם בסרט שבו הראו כיצד ילדים בדרום אמריקה צדים קופים. הם מגלפים גומה עמוקה בתוך גזע עץ שהפתח שלה צר במידה כזו שכף ידו של הקוף תיכנס בקושי. בתוך הגומה הם שמים מספר אגוזים. הקוף מכניס את כף ידו לתוך הגומה וחופן את האגוזים. כיוון שידו קמוצה לאגרוף הוא אינו יכול להוציאה מהגומה. המפתח לחופש של הקוף הוא שינוי מאוד מהיר בהגדרת המטרות. חופש במקום מזון…. עולם הניהול הגיע באופן טבעי לשלב שבו נדרש שינוי מהותי בפרדיגמה. הארגון אליו אנו מכוונים בעצם התפתחותנו החברתית, הכלכלית והאנושית, מחייב מעבר לניהול אחר. לא עוד ניהול של משימות ואנשים ולא עוד ניהול דרך שליטה ובקרה אינסופיים אלא ניהול של מרחבים.

עבור מי מיועד הספר?
הספר מיועד למנהלים במשק בכלל ובפרט למנהלי משאבי אנוש, כמי שמוביל את התרבות האירגונית ואמון על ניהול המשאב החשוב ביותר בארגון (ההון האנושי).

איך היית מגדיר, במשפט אחד, את הבשורה שלך בספר?
אני מציע לארגונים משוואה חדשה לניהול – ניהול מרחבים הכולל ניהול מטרות, גבולות ודרגות חופש. ניהול המשוואה הזו הוא בבסיסו של הארגון. לא מדובר על פרויקט חד פעמי אד הוק. זהו הבסיס. הארגון צריך לפעול ולבחון את עצמו, ברמה האסטרטגית היום יומית, על פי אותה משוואה.

ישנם ארגונים שבהם מושם דגש מרכזי על העשייה. הם כל כך שקועים בעשייה שהם לא מסוגלים לראות את המטרות. הכלכלה שלנו, ואני מדבר על מקרו כלכלה, מאבדת גבולות. אנחנו בעולם שמאבד ערכים (ערך זה גבול) ולכן נותר מעט מאוד. כשאין גבולות ואין ערכים, כל מה שנותר לארגון זה לראות עשייה ותוצאות. המגמה הזו משפיעה על ארגונים שהופכים מוטי תוצאות הנראות בשטח באופן מידי. ארגון למעשה אומר לעובד 'אתה מחויב לתת תוצאות תוך 3 חודשים'. וזהו. לא משנה מהם האמצעים העיקר התוצאות. אני טוען שללא גבולות, ללא ערכים, הארגון הזה לא ישרוד בטווח הארוך, כי הוא לא מציב את המטרות, את היעדים ואת הערכים שהם נגזרת לתרבות הארגונית במרכז העשייה כמפת דרכים.

הכלכלה העולמית הופכת יותר ויותר משוחררת מגבולות והיא צריכה לחזור ולהגדיר גבולות. ארגונים קטנים בהם יש גבולות נוקשים צריכים להרפות, צריכים לתת חופש בידי המנהלים והעובדים. המודל הניהולי שאני מציע קורא בעצם לשמור על האיזון בין חופש לגבולות, יש ארגונים שיצטרכו לשחרר ויש שיצטרכו להגביל, כדי להתנהל נכון במציאות החדשה, הנתונה לשינויים חדשות לבקרים.

כיצד אתה מציג את המודל הניהולי שלך בספר?
האחד הוא כניסתי לתפקיד מנהל משאבי אנוש ב-Yes ובניית מערך ה-HR  בחברה והשני הוא התערבות ארגונית במערך מכירות השטח (בעבור פרויקט זה זכינו בפרס של המי"ל על ניהול משאבי אנוש). כמו כן אני מתייחס בספר לדמותו של המנהל הפונקציונאלי שהוא המתאים לניהול מרחבים בארגון וסוקר את מושג החזון הארגוני בהקשר התפיסה הניהולית של מרחבים.

מתוך הספר "אומנות ניהול מרחבים": אני מאמין שהמפתח לניהול נכון הוא בראש ובראשונה חופש. חופש במובן של חירות לעשות ולהשפיע… חירות של אנשים בוגרים. אנחנו בעיצומו של תהליך התפתחותי זה והמודל שאני מציע יאפשר לאדם בארגון דרך ברורה לצמיחה אל החופש המרבי שאותו הוא יכול לממש במסגרת המרחב שבו הוא פועל."

 

כנס מצוינות במשאבי אנוש באנר

אין תגובות

השאר תגובה