האם שירות התעסוקה יעמוד ביעדי השמה?

האם שירות התעסוקה יעמוד ביעדי השמה?

מהו השינוי שעובר שירות התעסוקה בישראל? וכיצד יעמוד ביעדי השמה נוקשים, כשחלק מהותי מתפקידו הוא לאשר למועמד קבלת דמי אבטלה?

שיתוף

שירות התעסוקה

שירות התעסוקה ממשיך לגייס לשורותיו מגוון של עובדים בתחום משאבי האנוש, ובלוח המכרזים שלו מופיעות משרות רבות (שחלקן כבר אינן רלוונטיות). מדובר במשרות כגון מתאמי השמה, מנהלי לשכות ועוד. מהותם של כל התפקידים נעה סביב יעדי השמה ושירות משופר למחפשי העבודה וללקוחות – המעסיקים המחפשים לאייש משרות פתוחות בארגונם.

בפרסומים שונים מודגש כי הגיוס המאסיבי והשינוי שעומד לעבור הגוף הציבורי הגדול, נועד להתאים את עצמו לשוק העבודה החדש המשתנה.

השאלה המעניינת היא האם האחריות ה"חדשה" המוטלת על בעלי התפקידים בשירות התעסוקה, כמו איתור מעסיקים פוטנציאליים, איתור והתאמת משרות לדורשי עבודה, ומעל הכל – עמידה ביעדי השמה מאתגרים, הנה מציאותית לגוף המעורב בהחלטה האם לשלם לאותם דורשי עבודה דמי אבטלה?

"חותמת?"

הדיון אודות שירות התעסוקה הישראלי מעלה זיכרון נעים במערכון של תוכנית הבידור "הישראלים". שם מופיע דורש עבודה מצוי, המגיע למשרדי שירות התעסוקה וכביכול אכן דורש עבודה – אך "במקצוע שלו". מהו אותו מקצוע? מאלף אריות לבנים. לא חומים, אלא אך ורק לבנים. הוא יודע כי הסיכוי למציאת משרה פנויה התואמת בדיוק את הפרטים האלה שואף לאפס, אז הוא שואל את הפקידה: "חותמת?" – כלומר, מאשרת לו שאין עבודה עבורו, ושלכן הוא יוכל לקבל את דמי אבטלה המגיעים לו כחוק מהביטוח הלאומי….

המערכון הזה מצחיק במיוחד עובדים בחברות כוח אדם והשמה שונות, אך גם מנהלי גיוס בארגונים, הזוכים לפגוש "מחפשי עבודה" הנשלחים משירות התעסוקה. מועמדים משירות התעסוקה, ברובם, אינם מגיעים לשם במטרה למצוא עבודה, כי הם יודעים שזהו לא המקום למצוא עבודה "רצינית". מדובר באנשים שפוטרו מעבודתם או נאלצו לעזוב, ובאופן זמני מבקשים לממש את זכותם לפי חוק לקבל דמי אבטלה. חלקם, אולי בצדק, אינם מעוניינים לעבוד בכל עבודה, ובעיקר לא בעבודות שאינן תואמות את כישוריהם ומציעות להם שכר מינימום כפי שמציע להם השירות הממשלתי. הם מעדיפים להיות חופשיים ולהקדיש את זמנם באופן עצמאי לחיפוש אחר משרה רצינית ולטווח ארוך. כואב, אך זוהי האמת לאמיתה. וכשעבדתי בחברת השמה לפני כשנה, אמר לי "פקיד השמה" של שירות התעסוקה, כי היעד שלו בעבודתו הוא לצמצם את תשלום דמי האבטלה. הוא לא דיבר על יעד של מציאת משרה רצינית ההולמת את כישורי מחפשי העבודה לטווח ארוך, ובוודאי שלא דיבר על יעדי השמה. שוב כואב, אך שוב זו האמת.

האם כעת, בעקבות השינויים שמתכנן השירות, השתנו סוף סוף יעדיו?

 לאה ליברמן בנדר, דוברת שירות התעסוקה, נשאלה על ידנו מהו אותו שינוי שעומד להתרחש בשירות התעסוקה? היא השיבה:

"השינוי הינו שינוי תרבותי- ניהולי. מנהלים מובילים תפיסה של התחדשות, של תפיסת שרות ומיקוד בלקוחות שלנו- דורשי עבודה ומעסיקים. ביכולת שלנו להגיב וליזום תוכניות בהתאם לצרכים המשתנים של שוק העבודה. להיות שחקו משמעותי בשוק העבודה".

 כיצד יעמדו מתאמי ההשמה ביעדי השמה איכותיים, כאשר חלק מתפקידם הוא לחתום על אישור לדמי אבטלה? כלומר בהיעדר מוטיבציה אמיתית של דורשי העבודה המגיעים ללשכה, כיצד יעמדו אנשי שירות התעסוקה ביעדים מאתגרים כאלה?

"העובדים ייתנו מענה לדורשי העבודה על סוגיהם השונים. כל מי שכשיר לעבודה ובעל יכולות התואמות את דרישות המשרה, יופנה על ידנו למעסיק אשר דרישות המשרה שלו תואמות את ניסיונו וכישוריו של דורש העבודה שלנו. הידע הקיים אצל עובדי השרות נצבר על סמך ניסיון רב שנים ובנוסף הדרכה וחניכה וליווי של בעלי תפקידים קיימים וחדשים , יהיה ממוקד בחזון וביעדים שהוגדרו לשנת 2013.השילוב של גיוס אנשים חדשים לצד אנשים מנוסים וותיקים, יאפשר לשרות התעסוקה לעמוד באתגרים הניצבים בפניו".

וכל מה שנותר הוא לקוות שאכן ייעשה שינוי, וכמובן לאחל בהצלחה לכל הצדדים.   

כנס משאבי אנוש

כנס הגיוס השנתי 2024

כנס רווחה וחווית העובד

אין תגובות

השאר תגובה