שיתוף

בימים אלה, יותר ויותר ארגונים מאמצים מדיניות של עבודה מהבית כדי להעניק לעובדים יותר גמישות.

בארה"ב, התגברות התופעה של עבודה מהבית בכל ימות השבוע מביאה איתה תופעה נוספת של הפחתת שכר לעובדים שעובדים מהבית באופן מלא.

בדרך כלל מגמות בכלל ומגמות בשוק העבודה בפרט, נוטות להגיע מארה"ב לכל העולם וגם לישראל.

נכון לעכשיו, בארץ עדיין לא רואים מגמה ברורה של הפחתת שכר לעובדים מהבית, בין השאר משום שברוב המקרים של עבודה מהבית מדובר במודל ההיברידי שבמסגרתו העובדים עובדים רק חלק מימות השבוע מהבית, ולעיתים אף מדובר ביום או יומיים בשבוע.

אלא שההעדפה של עובדים בארץ, לעבוד מהבית באופן מלא, הולכת וגוברת. לכן נשאלת השאלה האם גם כאן יהיו ארגונים שיאפשרו עבודה מלאה מהבית בתנאי שהעובד יספוג הפחתה בשכרו.

השאלה הגדולה שמנהלי משאבי האנוש צריכים לשאול את עצמם בנושא זה היא, האם הפחתת השכר לעובדים שעובדים מהבית באופן מלא, בישראל, צפויה בחשבון הסופי להועיל לארגון או שבשורה התחתונה יגרם לו יותר נזק מאשר תועלת.

מנהלי משאבי האנוש צריכים לקחת בחשבון שהרעיון להפחית בשכרו של עובד שעובד מהבית עלול ליצור תחושת מירמור.

עובדים עלולים להרגיש שהארגון מנצל את רצונם לעבוד מהבית כדי להרוויח על חשבונם. תחושות מסוג זה עלולות להפחית את תחושת המחוברות של העובדים לארגון ואת המוטיבציה שלהם.  

ברקע יש לזכור כי בתקופת הסגרים, כאשר כל העובדים נאלצו לעבור בתוך יום אחד לעבוד מהבית, נוכחו הנהלות החברות כי העבודה מהבית אינה מפחיתה את היקפי התפוקה של העובדים, ולעיתים קרובות אף מגבירה אותה. בנוסף, העבודה מהבית אף מפחיתה את העלויות למעסיק.

אם מסתכלים על נושא הפחתת השכר לעובדים מהבית, מנקודת המבט של העובדים, ניתן אמנם לראות שבמקרים רבים העובדים לא נדרשים ליותר הוצאות או פחות הכנסות כתוצאה מכך שהם עובדים מהבית.

כלומר בדרך כלל הם לא סופגים פגיעה כלכלית מעצם העובדה שהם עובדים מהבית, כל עוד הארגון דואג להם לכל הציוד הנדרש.

ולמרות זאת, מנהלי משאבי האנוש צריכים לדון בסוגייה, האם, במצב שוק העבודה הקיים, ארגונים יכולים להרשות לעצמם להתנות את העבודה מהבית בהפחתת שכר.

ברקע, כאמור, יש לזכור שפחות עובדים מהמשרד משמעו פחות עלויות תקורה לארגון. מצד שני, יתכן שהארגון נדרש להשקיע יותר כסף (בעובדים מהבית) בכל מה שקשור לאבטחת מידע לעובדים מהבית, וכאמור, לפעמים יש להשקיע בציוד שהעובד זקוק לו בעבודה מהבית וכו.

שיקול נוסף שיש לקחת בחשבון הוא שיתכן שאם תוצג בפני העובדים הברירה אם לעבוד מהבית תמורת שכר נמוך יותר או לעבוד מהמשרד תמורת אותו שכר שהיה להם לפני שעברו לעבוד מהבית, יתכן שהם ישקלו את ההפחתה בשכר מול הטבות אחרות.

אם הקיצוץ בשכר אינו מהותי, יתכן שדווקא ישתלם לעובד לקבל פחות שכר כדי לחסוך את הזמן שהוא נמצא בפקקים.

בשורה התחתונה, השיקולים של העובד הם לא רק האם ההפחתה אינה פוגעת במידה מהותית בהכנסתו והאם משתלם לו לספוג הפחתה בשכר כדי להשיג איזון טוב יותר בין עבודה לחיים אישיים, אלא גם האם להשאר בחברה שהפחיתה את שכרו או לא.

כנס משאבי אנוש

כנס הגיוס השנתי 2024

כנס רווחה וחווית העובד

אין תגובות

השאר תגובה