האטה בפעילות מגזר ההייטק בשנים האחרונות

האטה בפעילות מגזר ההייטק בשנים האחרונות

על פי הסקירה הכלכלית השבועית שפרסם היום אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ישנה האטה בפעילות מגזר ההייטק בישראל בשנים האחרונות

שיתוף
שחיקה בענף ההייטק

מהפכת ההייטק שהחלה בשנות ה-90 באה לידי ביטוי בגידול מהיר בהשקעות מחקר ופיתוח, בתעסוקה בפריון גבוה ותרמה משמעותית לצמיחת המשק. עם זאת, בשנים האחרונות ניכרת האטה בפעילות המגזר (למעט פעילות חברות ההזנק הממומנות על ידי קרנות ההון סיכון), שבאה לידי ביטוי בשחיקת מעמדה של ישראל כמובילה בתחום החדשנות. האתגרים העומדים בפני המגזר מתמקדים בהיצע כוח אדם מיומן.

הסקירה מתמקדת באפיון התמורות שהתרחשו בענפי ההייטק הישראלי בעשור האחרון. מגזר ההי-טק בישראל מאגד את ענפי התעשייה בתחום האלקטרוניקה, תרופות וכלי טיס לצד ענפי שירותים: תוכנה ומחקר ופיתוח. לצד חברות ותיקות בענף (כגון אינטל, טבע וצ'יק פוינט) נוספו בעשורים האחרונים חברות הזנק הממומנות באמצעות קרנות הון סיכון וכן מרכזי מחקר ופיתוח של חברות רב-לאומיות. ענפי ההי-טק מעסיקים כ-12 אחוזים מהשכירים במגזר העסקי ותורמים כ-9 אחוזים מסך התוצר של ישראל.

בשלושת העשורים האחרונים צמח מגזר ההי-טק בקצב מהיר ותרם משמעותית לפיתוח המשק. קצב הצמיחה הממוצע בשנים 2012-1998 עמד על כ-9 אחוזים לשנה, למעלה מכפול מקצב הצמיחה הממוצע של כלל התוצר במשק באותה תקופה. בין השנים 2012-1991 התרחב מלאי מחקר ופיתוח בקצב ממוצע של 6 אחוזים לשנה. תרשים ש2 מציג את התרומה של מגזר ההייטק לצמיחה בשני העשורים האחרונים.

תעסוקה ויצוא הייטק

נמשכת ההאצה בפעילות חברות הזנק בישראל

בשנים האחרונות חל זינוק בהיקף השקעות קרנות ההון סיכון בישראל. מדובר במגמה התואמת את ההתפתחות המגזר בארה"ב שרשם, כבישראל רמת פעילות שיא מאז משבר ה-דוט.קום. מנגד, במדינות אירופה רבות הפעילות של מגזר קרנות ההון סיכון טרם התאוששה מאז המשבר הגלובלי האחרון. עם זאת, הטלטלה בחודשים האחרונים בשווקי ההון עלולה לפגוע בפעילות המגזר שהפעילות בו באופן מסורתי מתואמת עם מדד הנאסד"ק (בפיגור של כרבעון). החשיבות של מעקב אחר התפתחות המגזר נובעת ממצאי הספרות הכלכלית לפיהם לפעילות מגזר קרנות ההון סיכון תרומה רבה לחדשנות, צמיחה ותעסוקה בפריון גבוה.

ההאטה בשנים האחרונות ואתגרים להמשך צמיחת ענפי ההייטק

בשנים שלאחר המשבר הגלובלי האחרון, ניכרת האטה משמעותית בקצב הצמיחה של הענף והוא חדל להיות מנוע הצמיחה של המשק. מאז שנת 2010 קצב הצמיחה של המגזר עומד על כמחצית מקצב הצמיחה הכללי במשק ונפסק הגידול במשקלו של המגזר בסך היצוא . האתגר המשמעותי ביותר העומד בפני המגזר הוא היצע כוח אדם מיומן, לנוכח גודלו היחסי של מגזר היי-טק בישראל (בהשוואה למשקים המפותחים האחרים). בשנות ה- 90 ובתחילת שנות האלפיים נרשמו עליות מרשימות במספר המועסקים במגזר ההיי-טק הישראלי, בקצב מהיר ביחס לענפים אחרים.
עם זאת, הקיפאון בנתוני התעסוקה בשנים האחרונות מעלה סימני שאלה לגבי עתידו של הענף. הגידול המהיר בשכר בענפי ההייטק תומך בהערכה כי הקיפאון בתעסוקה משקף מגבלת צד ההיצע, קרי מחסור בכוח האדם המיומן.

מספר שכירים הייטק

בשנים האחרונות חל גידול מהיר ביחס השכר בין ישראל לארה"ב, הפוגע האטרקטיביות של הרחבת הפעילות בישראל עבור החברות הזרות. ההאטה בקצב הצמיחה של ענפי ההי-טק באה לידי ביטוי גם בפגיעה במעמדה של ישראל כמובילת חדשנות גלובאלית. כך למשל, שיעור ההוצאה על מחקר ופיתוח מתוך התוצר מצוי ברמה דומה מזה כעשור, וטרם חזר לרמה של תחילת העשור הקודם. הקיפאון המתמשך הוביל לכך שבשנת 2013 איבדה ישראל את דירוגה במקום הראשון בקרב מדינות ה- OECD, לטובת דרום קוריאה.
יתרה מכך, השחיקה במעמדה של ישראל בתחום החדשנות עולה גם ממדדים בינלאומיים נוספים. כך למשל, בשנתיים האחרונות התדרדרה ישראל למקום ה- 22 בדירוג מדד החדשנות הגלובאלי של ה-WIPO. במדד החדשנות בלומברג ישראל מדורגת במקום ה- 11.

מחסור בכוח אדם מיומן

המחסור בכוח האדם המיומן למגזר ההי-טק אינו צפוי להיפתר בהעדר מדיניות כוללת. נתח מקבלי התארים בתחומי המדעים נמצא בירידה משמעותית בעשור האחרון. מגמה דומה, אם כי בעוצמה חלשה יותר מאפיינת גם את מדינות ה-OECD. מספר מסיימי התארים בתחומי המדע מידי שנה נותר ללא שינוי משמעותי (בערכים מוחלטים) בעשור האחרון. השחיקה בישראל נובעת, בין השאר, מגידול במספר הלומדים במכללות בהן אחוז הלומדים לקראת תארים בתחומי המדע נמוך משמעותית בהשוואה לאוניברסיטאות.

כנס משאבי אנוש שנתי 2022

אין תגובות

השאר תגובה