שיתוף

ככל שיותר חברות ישראליות מעסיקות עובדים מרוחקים במדינות אחרות, כך גובר האתגר של מנהלי משאבי האנוש בכל הקשור לניהול הקשר השוטף והרציף עם אותם עובדים שמעבר לים.

השאלה הגדולה היא איך מגייסים עובדים במדינות מרוחקות לחברה ישראלית המאופיינת באופי ובשיטות עבודה ישראליות. אחד האתגרים הגדולים בעניין זה הוא גיוס עובדים מתרבויות שונות.

חברות רבות מצאו פתרון בדמות גיוס עובדים ישראלים החיים במדינות אחרות. מסתבר שתמיד ניתן למצוא ישראלים במדינות מרוחקות.

בעבר אמרה מנהלת משאבי אנוש בראיון ל-HRUS, כי "לא משנה כמה המדינה רחוקה, תמיד ניתן למצוא בה ישראלים מוכשרים שניתן לגייס אותם". דרך מסוג אחר היא לגייס עובד ישראלי ולשלוח אותו למדינה אחרת במסגרת רה-לוקיישן.

עבור המנהלים בארץ שאמורים לנהל את העובד בחו"ל מצב זה הינו מאוד נוח, שכן עובדים ישראלים (בין אם הם חיים בחו"ל או נשלחו במסגרת רה-לוקיישן) הם דוברי עברית ויש קשר תרבותי דומה.

ולמרות כל זאת, לגייס דווקא עובד ישראלי זה לא תמיד הפתרון הנכון ביותר. הרי, כאשר מגייסים עובדים במדינות אחרות, אחת המטרות היא לגייס עובד שמכיר היטב (מילדות) את התרבות המקומית והוא מעורה היטב בקהילה המקומית, כמו גם בעולם העסקים המקומי.

האתגר טמון בכך שבה בעת, הוא צריך להיות עובד שמכיר גם את התרבות הישראלית.

כאשר בונים סניף מקומי בחו"ל, לדוגמה, נכון יותר לגייס עובד מקומי שדובר מלידה את השפה המקומית, ומתקבל על ידי הקהילה העסקית המקומית כאדם 'משלהם'.

מצב זה בולט במיוחד בסינגפור, שבה חשוב קודם כל לגייס עובד שהוא לא רק דובר סינית, גם רצוי שהוא יהיה ממוצא סיני.

סינגפור היא אמנם מקום מאוד רב תרבותי, ונהוגות בה כמה שפות רשמיות. ובכל זאת, עדיף לגייס עובדים דוברי סינית ממוצא סיני, משום שהם יהיו בעלי הקשרים המקומיים החזקים ביותר.

אתגר מסוג אחר הוא גיוס עובדים במדינה שלחברה עדיין אין בה תשתית או צוות גדול. במקרים כאלה חייבים לחשוב על היום שאחרי תהליך הקליטה של העובדים בארגון.

מדובר בעובדים שפועלים באתר מרוחק ולפעמים, כאשר מדובר בעובד אחד הוא עלול לחוש קצת בודד בהקשר התרבותי כמו גם בהקשר הפיזי, שכן הוא מרוחק מהאתרים המרכזיים של הארגון.

במקרים כאלה יש להשקיע הרבה מאוד מחשבה, עוד לפני שיוצאים לגייס עובדים אלה, איך לחבר אותם לארגון. אחרי הכול עובד כזה מייצג את החברה במדינה בה הוא נמצא.

חייבים לחבר אותו לארגון כך שירגיש שהוא חלק אורגני מהחברה, חלק בלתי נפרד מהתרבות הארגונית שלה ושידע לדבר בשפה הפנימית הארגונית של הארגון.

אין תגובות

השאר תגובה